2015 מצטיירת כשנה אבודה בתחום הסמארטפונים. אחרי תקופה ארוכה של התלהבות מכל מכשיר חדש עם עוד ליבת עיבוד או מגה-פיקסל אחד יותר, נראה שלא נשאר מה לחדש וכל המכשירים החדשים הם לא יותר מהדרן לקודמיהם. בשבועיים האחרונים החל להימכר בישראל One m9 של HTC, בו הדבר בולט במיוחד והביא מעריצים רבים להבעת אכזבה עוד לפני ששמו עליו יד. יצאנו איתו לשבוע עבודה כדי לבדוק האם האכזבה היתה מוצדקת.
עיצוב וממשק
אם הייתם שואלים את ה"מראה, מראה שעל הקיר" מי הסמארטפון היפה בעיר, היא היתה עונה לכם ללא ספק סדרת HTC One. הסדרה הזו גורמת לכל מי שמבין דבר שניים בסלולר לרייר מעונג על גופי המתכת המעוגלים והשריריים, ששמים בכיס הקטן את הפלסטיקים הזולים מקוריאה (סמסונג, LG, אצלן המתכת היא רק מסביב) או הזכוכיות מלפנים ומאחור (אפל, סוני). הבעיה היא שאם הייתם שואלים אותה מי בסדרה עולה על כולם - היא כנראה היתה עונה במבוכה ש-m8, מודל 2014 ש הסדרה. את m9 היא היתה מדרגת במקום השלישי.
הסיבה לכך היא שלמרות המשך המסורת של הגוף העשוי פיסת אלומיניום ומעוצב באופן מעוגל ומרשים, השתבש לחברה משהו בדרך: מישהו חשב שהשינוי הבוער ביותר הוא מעין "מדרגה" בצד המכשיר, שהחצי שמאחוריה ברוחב אחד בעוד החצי שלפניה צר יותר. זה מכוער, זה מפריע ביד וזה גרם לפיטורי המעצב הראשי עוד לפני שהחלה מכירת המכשיר בשוק. עד כדי כך גרועות היו הביקורות.
אבל למרות חוסר האופנתיות החוזר על עצמו מזה שנה שלישית וה"מדרגה" המעצבנת בצד, זהו עדיין מכשיר יפה יחסית לכל מתחריו. בצידו הקדמי המסך המוקף מלמעלה ולמטה "סנטרים" כפולים המכסים את הרמקולים, כאשר המצלמה הקדמית בולטת מאוד בזכות גודל מפלצתי לעומת כל מצלמה קדמית אחרת; הצד האחורי המעוגל נשלט על ידי שני קווים בהירים, שמפרידים את אנטנות האלומיניום משאר הגוף המתכתי, ועדשה מרובעת מאחוריה נמצא חיישן הצילום. הצדדים, לפחות בגרסה הכסופה של המכשיר, מוזהבים, כאשר בצד הימני נמצאים כפתורי עוצמת השמע בין כפתור ההדלקה/כיבוי שעבר לאמצע הדופן לבין חריץ כרטיס הזיכרון שעבר לראשה; בצד שמאל נמצא חריץ ה-SIM; בדופן העליונה נמצא כיסוי שחור הנועד להדגיש את העובדה שהמכשיר יכול לשמש כשלט למכשירים כגון טלוויזיות ומערכות סטריאו; ובצד התחתי שקע טעינה (הפוך) ושקע אוזניות - מה שמצטייר כרעה החולה של 2015 ומאלץ את מי שמשתמש באוזניות חוטיות להכניס את המכשיר לכיס הפוך.
עיצוב הממשק גם הוא כמעט לא השתנה ממכשירי החברה הקודמים. מערכת ההפעלה אנדרואיד 5.1 של גוגל רצה כאן מתחת לממשק Sense 7 של HTC, שמצד אחד הוא יפהפה ומצד שני מי שלא רגיל אליו עלול להתקשות להבין אותו. כך, למשל, מגירת האפליקציות נגללת אנכית, ולא אופקית כמו בכמעט כל מכשיר אנדרואיד אחר בעולם, ומיקום כפתורי המגע בתחתית המסך ("חזור" ו"מנהל משימות") מתחלף בין אפליקציה לאפליקציה בגרסה העברית. מאוד מתסכל. למרות זאת, מדובר באחד הממשקים היותר מינימליסטיים הקיימים היום ואנחנו עדיין מעדיפים אותו על אלו של המתחרות האנדרואידיות.
חומרה וביצועים
החומרה היא הדבר היחיד במכשיר שעבר שיפורים ניכרים מספיק כדי להצדיק, לכאורה, את קיומו: מעבד מתומן-ליבות מדגם Snapdragon 810, מהן 4 במהירות 2 גיגה-הרץ ו-4 במהירות 1.5 גיגה-הרץ, זיכרון עבודה בנפח 3 גיגה-בייט, מצלמה אחורית עם חיישן 20 מגה-פיקסל שנועדה לענות על התלונות בנוגע למצלמה הקודמת (4 מגה-פיקסל "בלבד") וסוללה בקיבולת 2,840 מיליאמפר/שעה.
עם חומרה כזו, אי אפשר לצפות מהמכשיר הזה לפחות מהטוב ביותר. ורוב הזמן הוא אכן מספק את הסחורה: הממשק רץ באופן חלק, האנימציות רציפות וללא קטיעות, אפליקציות נטענות במהירות ובאופן כללי המכשיר עובד ללא דופי. הבעיה היא שלפעמים אין תגובה כלל, בייחוד במסך ריבוי המשימות של HTC, המעוצב כטבלה במקום עיצוב ה"קלפים" של גוגל. השאלה היא האם מדובר בתקלה או בבריחה של HTC למנוע סגירת מספר אפליקציות ברצף ללא הפסקה של כשנייה בין אחת לשנייה. בכל מקרה, לא מדובר בבעיה שלא ניתן לתקן בעדכוני תוכנה עתידיים, כך שהיא לא מאוד מטרידה.
בעיה אחרת, מטרידה הרבה יותר, היא נטייתו של המכשיר להתחמם, אפילו בשימוש מרוסן יחסית, באופן מטריד. הוא אמנם לא הגיע אצלנו לטמפרטורות מסוכנות, לא בעת צילום וידאו באיכות 4K ולא בעת משחק כבד, אך היה בהחלט מעיק להחזיק מכשיר חם למדי אחרי דקה של שימוש, או להרגיש לפתע חום רציני בכיס בעת שהמכשיר ניגן מוסיקה מהרשת לאוזניות בלוטות'.
צילום ומולטימדיה
המצלמה האחורית של m9 היא, כאמור, אחד השדרוגים המשמעותיים בו: מ-4 מגה-פיקסל בדור הקודם ליותר מ-20 בדור הנוכחי. מצד אחד, היא אכן מניבה תמונות גדולות יותר, עם יותר פרטים מהמכשיר הקודם של החברה. מצד שני, היא איבדה את היכולת לצלם בחושך ותמונות וסרטונים שצולמו בתאורה גרועה יוצאים מגורענים להחריד.
גם באור יום, הצילומים של m9 לא יותר מסבירים ולדעתנו אינם מתקרבים לאלה של המתחרים שלו כמעט מאף בחינה מלבד אחת: איזון הצבעים, השומר על רמת אמינות גבוהה מאוד למציאות ואינו מבליט צבעים מסוימים על חשבון אחרים, בניגוד לעמיתיו הקוריאנים לדוגמה.
חומת הפרדה מבקבוקים, דרך עדשת One m9 (מימין) ו-Lumia 930 (משמאל)
הצפייה בתמונות ובווידאו שצילמתם על מסך המכשיר מהנה מאוד, שכן המסך, מסוג LCD3, בהיר מאוד ומציג צבעים לא חיוורים מדי ולא מודגשים מדי. האיכות שלו היא אמנם רק Full HD, לעומת מסכי 2K אצל רוב המתחרים, אך בגודל של 5 אינצ' באמת שאין צורך במסך באיכות כל כך גבוהה, במיוחד לאור כמות האנרגיה שאיכויות גבוהות מאוד זוללות.
חיסרון אחר, שדווקא כן הפריע לנו, הוא רמת הבהירות של המסך, הנוטה להתאים את עצמה לתנאי הסביבה באיחור ניכר ולהתאפס בכל כיבוי מסך - מה שגרם למכשיר לסנוור אותנו בלילות לא פעם. אך מי שרגיל להשתמש בבהירות קבועה ולא אוטומטית כנראה ייהנה מהמסך הזה מאוד.
תחום מולטימדיה בו המכשיר הזה מציג שליטה מוחלטת היא קול: הרמקולים הקדמיים המיועדים לספק סאונד סטריאופוני בעת צפייה בסרטונים לא רק עושים זאת, אלא אף מגדילים לעשות ומוסיפים אפקט סראונד (סאונד היקפי). גם העוצמה והאיכות שלהם היא ללא תחרות. המיקרופונים של המכשיר אף הם מספקים איכויות קול גבוהות מאוד בהקלטות אודיו ווידאו. חבל רק שבעת שיחה זה לא ממש עוזר, שכן בני שיחנו התלוננו עשרות פעמים על כך שקשה לשמוע אותנו - ככל הנראה בעיה בשידור, ולא במיקרופונים עצמם.
חיי סוללה
אולי זה בזכות המסך החד פחות מהמתחרים, אולי זה בזכות הממשק הקל ואולי שני אלה ועוד גורמים נוספים גם יחד - המכשיר הזה הוא אחד החסכוניים שיצא לנו לנסות. בשימוש לא מאוד סלחני, שכלל שעות של מוסיקה מהאינטרנט בעזרת אוזניות בלוטות', צפייה בסרטוני יוטיוב ופייסבוק, שיחות והודעות, סנכרון עם צמיד חכם וכמה אפליקציות נוספות - הוא שרד כ-24 שעות. בשימוש מעט קל יותר, עם מעט פחות שעות של שימוש בפועל, הוא החזיק יום וחצי.
סיכום
היצרנית הטייוואנית יודעת, כנראה, משהו שמתחרותיה מתקשות להפנים: אין יותר מה לחדש בתחום הסמארטפונים. הטכנולוגיות הנוכחיות "תקעו" את השוק - וטוב שכך, כי נמאס לנו לשדרג מכשיר כל שנה וחצי בממוצע. היום, סמארטפון יכול כבר להחזיק שנתיים-שלוש אפילו אצל הצרכנים הכבדים ביותר. לא יעזרו כל המסכים המתעגלים, המסכים התלת-ממדיים והקסדות המאפשרות להפוך את המכשירים משקפי מציאות מדומה - מה שהיה טוב ב-2014 עדיין טוב גם ב-2015.
לכן, HTC לא באמת השקיעה בשדרוג המכשיר שלה, כי היא ידעה שהוא כבר טוב מספיק. גם אנחנו ממליצים למי שאוהב את המכשירים של HTC לחשוב פעמיים לפני שהם משלמים על m9 יותר מ-3,800 שקל - המחיר הרשמי שלו אצל היבואנית טאצ'גרופ ובקרוב גם אצל מפעילות הסלולר. מי שלא צריך את מלוא יכולות המכשיר (צילום וידאו 4K, הרצת אפליקציות ממש כבדות וכדומה) יכול בהחלט ליהנות גם מ-m8 באלף שקל פחות. אבל מי שיש לו מכשיר בן שנתיים ומעלה ורוצה אחד שיחזיק לפחות אותה כמות זמן - שרירן האלומיניום החדש של HTC הוא בהחלט בחירה טובה.