בעוד כמה שעות המאמר הנוכחי יהפוך מיותר לחלוטין, אבל בכל זאת אנסה לענות מראש על שאלות שספקנים רבים מעלים בנוגע לאירוע הקרוב של אפל והמוצרים אותם היא עשויה לחשוף.
אייפון גדול וגדול יותר
הרעיון שאפל תשווק מכשיר גדול יותר הוא כבר כמעט עובדה מוגמרת ומקובלת גם אצל זקני השבט. אך ההפרדה לשני גדלי מכשיר, 4.7 אינץ' ו-5.5 אינץ' היא קצת פחות מקובלת ועדיין שנויה במחלוקת – האם אפל תעשה מעשה לא אפל-י ותיצור בלבול אצל לקוחותיה שהתרגלו למכשיר בעל גודל אחיד כל השנים האלו? אותה אפל ששיווקה מקבוק פרו בשלושה גדלים, מקבוק אייר ואיימקים בשני גדלים ובשלב מסוים אפילו 4 סוגי אייפודים שונים בגדלים שונים לחלוטין?! בלתי מתקבל על הדעת.
>> הצטרפו אלינו בשמונה בערב לדיווח חי מהאירוע - בעמוד הזה
אז כן, זה אולי שונה ממה שהורגלנו אליו בשבע השנים האחרונות, אבל שינויים קורים וגם אם הם נראים רעים (כמו אייפון ישן בעטיפה צבעונית חדשה) הם מתבררים כהצלחה לא קטנה בכלל.
הדבר שבאמת צריך לדבר עליו הוא הבדל אפשרי בחומרה ובתכונות בין המכשירים. בין ההבדלים עליהם דובר בשמועות ניתן למצוא בעיקר יתרונות צפויים לדגם הגדול יותר – סוללה גדולה יותר, מסך איכותי יותר, מצלמה טובה יותר ומעטפת חזקה יותר. לדעתי חלק מההבדלים צפויים ולא ניתן יהיה להתחמק מהם ולו רק בגלל ההבדלים הפיזיים בין המכשירים, הראשון הוא סוללה גדולה יותר בגלל נפח גדול יותר במכשיר ומסך גדול יותר שצריך להאיר.
עוד ב-Geektime:
ההבדל השני הוא איכות המסך, ג'ון גרובר פירט במאמר שצוטט כבר עשרות פעמים מה לדעתו תהיה הרזולוציה של האייפונים החדשים. כל הטיעונים והחישובים שלו נראים הגיוניים לחלוטים וברגע שקוראים אותם מבינים שכנראה אין פשוט אפשרות אחרת. אחת המסקנות שלו היא שבאייפון הגדול פחות, איכות הרטינה (x2 גודל פיקסל של המכשירים שלפני הרטינה) שאנו מכירים כעת תישמר, מה שמצביע על דחיסות של 326ppi, אך במקרה של המכשיר הגדול האיכות תצטרך לקפוץ ל-x3, כלומר דחיסות של 461ppi, מה שאומר מסך חד יותר. על פי אופן החשיבה של גרובר זוהי מסקנה מתבקשת על מנת לא לפגוע באיכות של מסך גדול יותר שיצטרך להימתח אם יישאר בגודל x2, אך התוצאה הישירה שלה הוא הבדל גדול באיכות המסך בין שני המכשירים.
הבדלים אחרים נראים לי פחות הגיוניים כמו מצלמה טובה יותר (זה אמנם אפשרי אם העובי של המכשירים יהיה שונה) ומסך ספיר חזק יותר. שני הבדלים אלה אפשריים ואולי אפילו ייראו הגיוניים לחברה שאינה אפל, אך אני לא רואה אותם עושים הפרדה כל כך ברורה באיכות של שני מכשירים שיהיו ברמת המחיר הגבוה בשוק בכל מקרה. כמובן שישנם גם שיקולים של הספק ייצור, במיוחד במה שקשור למסכי ספיר, מה שמחזק את הטענה שיגיע רק לדגם הגדול יותר, אך לא נראה לי שאפל תיקח הימור כלשהו על סמך הספק ייצור נמוך.
אז האם זהו חילול השם שאפל מוסיפה חטא על פשע ומוציאה שני מכשירים גדולים כשבעבר התנגדה לרעיון כולו? ממש לא, אפל מאז ומעולם סתרה את עצמה ועשתה רק מה שנכון בשבילה, בשביל הלקוחות שלה, המפתחים שלה ורק אולי אולי בסוף בשביל התדמית והעיתונות. האם ייתכן שהיא תוציא שני מכשירים עם הבדלים משמעותיים רק על מנת ליצור בידול? לדעתי לא, הבידול בגודל יהיה מספיק ואפל תנסה ליצור כמה שפחות בלבול, בדומה ליישור הקו שעשתה בקו האייפדים האחרון. אם כן, יתרחש אותו הבדל הרי שזה יהיה גמגום זמני של תקופת מעבר, שוב, בדומה למה שקרה כשיצא האייפד מיני הראשון.
NFC – תשלומים מהסוג האישי
אז קודם כל השאלה שבכותרת – מה פתאום NFC אחרי שנים של שמועות, הכחשות והתעלמות מוחלטת של אפל מהטכנולוגיה? NFC מאפשר למכשירים (בעיקר סלולריים) לתקשר עם אביזרים, שלוחות, קופות וכדומה ע"י תקשורת אלחוטית קצרת טווח, כאשר בדרך כלל נדרש מגע בין המכשיר לאביזר. השימושים הנוכחיים, בעיקר במכשירי אנדרואיד, כוללים דברים כמו זיהוי לתשלום בקופות ומכונות אוטומטיות, הגדרות אוטומטיות בכניסה לבית או למכונית ולעיתים גם להעברת מידע והגדרות בין מכשירים.
עד כה אפל השתמשה בטכנולוגיה מקבילה לצרכים דומים, iBeacon, תקשורת בלוטות' אלחוטית קצרת טווח ודלת אנרגיה. השימושים שלה כללו עדכונים לאביזרים כמו שעונים חכמים, זיהוי מיקום של המשתמש בתוך חנות או מוזיאון, העברת הגדרות ומידע. כלומר שימושים מאוד דומים, אך בטווחים יותר גדולים, ביותר דיוק ויותר גמישות למתפעלים.
הסיבה העיקרית, אם לא היחידה, בגינה אפל תעבור להשתמש (גם) ב-NFC היא הפעלת שירות תשלומים, או ארנק אלקטרוני. אפל עשתה את זה כבר עם הטכנולוגיה הקיימת במכשירים שלה בחנויות שלה, בסטרבאקס ומקומות נוספים, אך שם היה שימוש בחשבון אייטיונס של הלקוח או חברות במועדון לקוחות של החנות או השירות בו בוצע התשלום.
הגביע הקדוש בשירותי תשלומים שכאלה הוא שילוב של שיתוף פעולה בין חברות כרטיסי האשראי לחברת התשלומים, אפל, וכמובן בין חנויות הקצה לאפל. לאפל אין בעיה ליצור שיתופי פעולה עם חנויות ורשתות, אך גם הן ישמחו יותר אם אפל תציע להם תנאים זהים או טובים יותר מאלה שחברות האשראי מציעות להם וכאן נכנס שיתוף הפעולה החשוב יותר – בין אפל לחברות האשראי. על פי דיווחים שונים אפל הציעה לחברות האשראי מספר תנאים שיגרמו להם לשתף פעולה בשמחה עם אפל ואפילו לתת הנחות לאפל – כשהאחרונה תיקח אחריות מלאה על התשלומים שיבוצעו דרך מכשיריה, כשיחד עם זאת תאבטח את כל הפעולות בשני גורמים לפחות – זיהוי ביומטרי (ה-TouchID שכבר נמצא במכשירי ה-5S ובקרוב בעוד מכשירים) וזיהוי על פי מיקום, כלומר הוכחה שהלקוח נמצא פיזית במקום התשלום. חברות האשראי התנו את זיהוי המקום ע"י שימוש ב-NFC, שכבר הוכח כאמצעי זיהוי יעיל במדינות רבות ומכריח קרבה מקסימלית בין המשלם לקופה.
אם יש משהו שיכול לגרום לאפל להכניס טכנולוגיה נחותה למכשירים שלהם זהו השיפור שיכול להיגרם מכך לשימושיות של לקוחותיה במכשירים. אין זה אומר שה-NFC ישמש לשלל השימושים שחברות אחרות משתמשות בו, לדעתי ה-iBeacon, על שלל יתרונותיו ימשיך להיות חוד החנית של אפל, אך לפחות בכל מה שקשור לתשלומים אלקטרוניים כנראה שאין מנוס מללכת על הסטנדרט הנפוץ ביותר כרגע ואולי לנסות לעשות מהפכה מבפנים בשלב מאוחר יותר.
מה נלבש היום?
באמת שקשה לנבא, לשער או לנחש מה אפל עשויה או לא להראות, להוציא, למכור או להכריז מחר בכל מה שקשור לשעון או צמיד או משהו לביש כלשהו. אני ממש שמח על זה, כי למרות שניסיתי להתחמק מספויילרים קשה היה שלא לדעת איך בדיוק הולך להראות האייפון הקרוב, אך בכל מה שקשור לדבר הלביש הזה באמת שלאף אחד אין מושג איך הוא יראה. ולא רק איך הוא יראה אלא לא יודעים מה הוא גם בדיוק יעשה.
אני יכול לתת כאן המון לינקים לכל המילים שנשפכו על מה המוצר הזה יוכל לעשות אז אין טעם באמת להביא את כל מה שכתוב בהם, אבל כן ניתן למצוא מספר כיוונים אפשריים שכל אחד מהם בנפרד או כולם ביחד יכולים להוות את השימושים העיקריים באותו מוצר:
בריאות – ככל הנראה הדבר הראשון שכולם חשבו עליו, מכשיר עם המספר הגבוה ביותר של חיישנים מבין מתחריו, עם אנשי מוצר המובילים בעולם (שאפל חטפה), שמתחבר לאפליקציית הבריאות החדשה ב-iOS8 ושתממשק עם האייפונים החדשים בצורה שתשלים את הנתונים גם כשאנחנו בלי הטלפון ותנטר את בריאותנו והכושר שלנו, כשהכל במכשיר מעוצב, עמיד ועם אורך חיים ארוך משל מתחריו.
אוטומציה – אפל השיקה עוד חבילת פיצרים עיקרית ב-iOS8 – HomeKit, האפשרות לשלוט על אביזרים שונים בבית ומחוצה לו באמצעות האייפון. בין הדברים שניתן לעשות אפשר למצוא אוטומציה, כלומר קביעת חוקים שיופעלו בצורה אוטומטית כשאנחנו נכנסים או יוצאים מחדר, קמים בבוקר וכדומה. על רוב הדברים ניתן יהיה לשלוט גם באמצעות סירי. אך מה קורה כשהטלפון לא עלינו, או השארנו אותו בקומה הראשונה ואנחנו רוצים להפעיל את הדוד בקומה השנייה? אולי מכשיר שעלינו תמיד יוכל להקשיב לנו ולהמשיך באופן טבעי את האייפון, גם כשהוא לא עלינו.
מידע – כנראה השימוש הכי נפוץ לשעונים החכמים מהדור "החדש" (הדור "הישן" שייך לצמידי הבריאות השונים). האפשרות לקבל התראות מהטלפון הנייד גם (או רק) לשעון החכם, להעביר מידע חיוני כמו מיקום, טמפורטורה והודעות מהטלפון לשעון וחזרה. שליטה מרחוק על הטלפון עצמו דרך השעון, בין אם בשליטה קולית או תפריטי מגע. כל אלו כאמור קיימים גם בפבל, בגלקסי גיר ובכל מכשירי ה-Android Wear החדשים. זהו כנראה גם הפיצ׳ר הולל הסוללה הגדול ביותר וגם השנוי במחלוקת ביותר בין מתנגדי ההתמכרות למידע לבין אלה שאין להם כוח להתווכח כי הם עסוקים בלבהות בשעון החדש שלהם.
כסף (שם זמני) – כן, זהו כנראה הג'וקר, השימוש שהוא הסיבה העיקרית לדעתי (שהועתקה מדעות של אחרים) לכניסה של ה-NFC לעולם של אפל ואחד הזרזים העיקריים של אפל בכניסה לעולם התשלומים בכלל, האמת היא שאני לא יודע אם לקרוא לזה שיטת התשלומים של אפל או אולי פשוט תעודת הזיהוי של אפל. אני מאמין שמוצר לביש שישלב את אפשרות הזיהוי המובנית שלו יחד עם עיצוב אפנתי, שימושי ונוח, יכול להוות את "כרטיס האשראי" החדשני של אפל. אחת הבעיות העיקריות בתשלומים אלקטרוניים הוא חוסר ההבדל בין לשלוף אשראי ללשלוף טלפון, אלא אם כן המוצר האלקטרוני כבר נמצא על היד שלנו וחוסך לנו את פעולת שליפת הארנק וכמה שניות המחשבה לפני שמחליטים לשלוף את הכרטיס ולשלם.
במאמרו, בן תומפסון מביא בדיוק נקודות אלה. שני החסמים הכי גדולים של אמצעי תשלום אלקטרוניים הם חוסר הכדאיות של חברת התשלומים מבחינת מתח הרווחים שלהם וחוסר הנוחות שבשימוש בהם בהשוואה לשימוש באמצעי אחרים. את אפל ממש לא מדאיג מתח הרווחים כי סביר להניח ששיטת התשלומים שלהם תתבסס על 800 מיליוני חשבונות האייטיונס שגם ככה יש להם כרטיסי אשראי עליהם (יחד עם מה שציינתי בתחילת המאמר הקצרצר הזה לגבי NFC), כשאת חוסר הנוחות הם יפתרו כאמור על ידי מוצר שתמיד יהיה עלינו גם ככה, שיידע כבר באיזה חנות אנחנו, אולי אפילו עם אילו מוצרים וגם כמובן מול איזו קופה אנחנו (או מוכר נייד, או אפילו בדרך החוצה) ויזהה אותנו מולה.
אגב, תת שאלה נוספת שתשובה זו עונה עליה היא מה קורה עם כל משתמשי האייפונים הישנים נטולי ה-NFC שרוצים להשתמש בחשבון אפל שלהם כארנק אלקטרוני? ברגע שירכשו את השעון/צמיד הם למעשה יוכלו להשתמש בו כמוצר ה-NFC שחסר להם, כשכל שאר הדברים יועברו כבכל מכשיר אחר דרך בלוטות'. כאמור – ג'וקר.
מה יותר חשוב מכל הדברים שהוזכרו מעלה בנוגע למוצר הלביש החדש?
הסוללה
למרות שמוצר מדהים יוכל לכפר על חיי סוללה סבירים, הכל יהיה תלוי בייעוד שלו. אם הוא יהיה אביזר אופנה עם חיישנים ועזרה בתשלומים אז כל דבר פחות מסוללה מדהימה יחשב כמכשול ואכזבה. אם מדובר בשעון חכם שישווק כמוצר מקביל ושווה לאייפון אז גם חיי סוללה מעל הממוצע יספיקו כשאופן הטעינה ונוחות הטעינה יהיו חשובים לפחות באותה מידה.
אני, כמו רבים אחרים, חושב שמה שמגביל וחונק את העולם הטכנולוגי המתקדם היום הוא טכנולוגית הסוללה, או יותר נכון מקור האנרגיה, או אפילו יותר נכון – ניצול האנרגיה. נראה שמכל אלה יש לנו עוד הרבה לאן להתקדם בתחום טכנולוגית הסוללה והטעינה, עד אז כל דבר יהיה בגדר עיקוף זמני של הבעיה.
תזמון
למה דווקא עכשיו? למה כל הדברים האלה יחד? למה חלק מהדברים יימכרו רק עוד חודשים? הרבה שאלות עם תשובות פשוטות, רובן קשורות ללוגיסטיקה ובירוקרטיה. למה דווקא עכשיו? כי לאפל תמיד יש אירוע בספטמבר, בשנים האחרונות הוא מוקדש לאייפון וממש לא במפתיע מגיע לקראת תקופת החגים והקניות הגדולה.
למה כל הדברים האלה יחד? כנראה כי אפל הרגישה צורך לעשות אירוע מרכזי גדול שישיק המון תחומים בהם אפל פחות נגעה בעבר (בריאות, בית חכם, תשלומים) ומשלב בין הרבה מוצרים שקשורים אחד לשני.
למה חלק מהדברים יימכרו עוד חודשים? כי יש מספר מוצרים שעדיין בפיתוח סופי ומצריכים אישורים בירוקרטיים שונים. אפל נוטה להודיע מראש על מוצרים כאלה, גם אם לא יימכרו בקרוב, על מנת למנוע חרושת שמועות נוספת והדלפות מכל שלבי הבירוקרטיה (כך עשתה עם האייפון והאייפד). כמו כן, חלק מהמוצרים החדשים מצריכים לוגיסטיקה ושינוע מהגדולים שראה העולם הטכנולוגי. אפל בכל מקרה תמיד הובילה בתחום זה, ועכשיו נראה שהיא סותמת את כל נתיבי הייבוא לארצות הברית מה שמונע אפילו מעצמה להכניס את כל המוצרים שהיתה רוצה חזרה לארצות הברית.
הפוסט נכתב על ידי עומר ניניו, עורך גיקסטר ומנחה תכנית הטכנולוגיה ה״נונקאסט״.
הטור פרוסם במקור ב-Geektime