כמעט כל מי שראה בפייסבוק את "אני והתא" - ספר משולב עם סמארטפון, שאל האם יהיה אפשר לקנות את זה. "חד משמעית כן", מבטיח עומר וינר, שעיצב את הספר בשיחה עם NEXTER, "אני מאוד מתרגש מהתגובות ומהביקוש, לא חשבתי שזה יגיע לרמת ביקוש כזו. אין לי פרטים כרגע לגבי ההוצאה לאור אבל אני מבטיח לעדכן ואגיב לכל מי שהתעניין.אני מאוד מקווה שהספר יגיע לידיים של הילדים וכל מי שהתעניין בו ויהנה כמו שאני נהנתי להכין אותו".

בפחות מיממה, 1,400 איש שיתפו את הסרטון שמדגים את הספר - ולמי שלא צפה - מניחים סמארטפון באמצע ספר, מעבירים עמודים ועל המסך אפשר לראות המחשות ל-DNA, לריאות ולכל מיני דברים בגוף האדם. "לא ציפיתי לכזה הייפ סביב הפרוייקט", הוא אומר על אלפי הלייקים והתגובות שקיבל. וינר, שיצר את הספר בלימודיו במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל אומר "שיתפתי אותו עם חברים והוא לגמרי יצא החוצה. אם היית אומר לי שככה יראה פרוייקט הגמר שלי בתחילת התהליך כנראה שלא הייתי מאמין. אני סופר מתרגש ואני קורא כל תגובה שאני מקבל וזה ממש מחמם את הלב".

איך מגיעים לרעיון לספר כזה?

"פרוייקט כזה מתחיל בלשבת בחדר לבד ליד השולחן ולחשוב מה אני רוצה לעשות. אני סטודנט בתכנית המשולבת של מדעי המחשב באוניברסיטה העברית ותקשורת חזותית בבצלאל. כשניגשתי לפרוייקט הגמר שאלתי את עצמי את השאלה מי אני? מה זה להיות מעצב וגם מתכנת? החיבור שבין הפיזי לוירטואלי מאוד סקרן אותי והוא מה שהוביל אותי ליצירת הספר האינטראקטיבי"

איך עושים תחקיר לספר כזה?

"אני אחראי על העיצוב, התכנות, האנימציות, עריכת התוכן ותכנון האלמנטים הקופצים בספר. כשחיפשתי מקורות לתוכן צפיתי בסדרה 'החיים', נכנסתי לאתר של מט"ח, צפיתי בסרטוני יוטיוב, קראתי בויקיפדיה והתייעצתי עם אנשים בתחום. מהרגע שהבנתי שזה הנושא שמעניין אותי אז הדרך למידע מאוד קצרה".

מה עוד אתה עושה?

"אני גם מתכנת ומלמד 'עיצוב באמצעות קוד'. אני מאוד נמשך לתחום עיצוב הספרים, משחקים ותוכן לילדים ובעיקר לשילוב ביניהם. הפרוייקט מבחינתי הוא התנסות בחיבור הפיזי והדיגיטלי ומפה השמיים הם הגבול.
בדרך לבית הדפוס שאלתי את עצמי את השאלה: 'מעניין איך יראה הספר הבא שלי?' ויש לי כמה רעיונות בראש. אני מאחל לעצמי לסיום התואר להמשיך לבחון ולהתנסות בחיבור הפיזי והדיגיטלי ולגלות עולמות".

תן טיפ של אלופים למי שבתחילת הדרך

"התהליך בפרוייקט כזה היה עבורי מאוד מאתגר. באמצע התהליך היה לי מאוד קשה לראות איך הפרוייקט יראה בסופו. היה לי חשוב לעבוד בצעדים קטנים ולחשוב כל פעם מה השלב הבא. ומה שהכי עזר לי בתהליך הוא שהאמנתי בפרוייקט שלי ומאוד אהבתי את מה שעשיתי, והזכרתי לעצמי את זה ברגעים היותר קשים".

הספר של וינר, יחד עם שלל הפרויקטים של חבריו לבצלאל, יוצג בתערוכת הבוגרים בתאריכים 19.7-3.8.