אייפון של אפל או גלקסי של סמסונג, אקספיריה של סוני, One של HTC, אופטימוס של LG או לומיה של נוקיה? אלה בדרך כלל ההתלבטויות של כל רוכש סמארטפון הישראלי, שלרוב מסתיימות עוד בשניים הראשונים. אך לאט לאט חודר לארץ טרנד חדש שמאיים על ההגמוניה של המותגים היוקרתיים: חברות סיניות, שבעבר היו מוכרות בעיקר לאנשי התעשייה, כאלו שמרכיבות בפועל את מכשירי המותגים, הופכות בעצמן למותגים ומתחילות למכור מכשירים זולים יותר ולעתים טובים לא פחות מאלו של החברות הבינלאומיות.
אחת מאותן חברות היא TCL/TCT, הידועה יותר בשם המותג אלקטל. בשנה שעברה החלה ספקית הסלולר פרטנר (אורנג') לשווק את מכשיריה תחת שם המותג Infinity by Orange. שני המכשירים הראשונים שהגיעו לישראל היו בינוניים במקרה הטוב, אך המכשיר השלישי – Infinity X בשמו המקומי או One Touch Scribe HD בשמו הבינלאומי – מסתמן כסיפור שונה למדי.
עיצוב וממשק: כמעט מושלם
אינפיניטי X הוא מכשיר מרשים למדי, שלא נראה כלל כמו חיקוי סיני זול. גופו הדק, שעוביו 8.5 מילימטר בלבד, מעוצב למשעי, עם חלק קדמי שחור וחלק למדי, ששני חורים בראשו מכילים את האפרכסת ואת המצלמה הקדמית לשיחות וידאו, וחלק אחורי בצבע לבן בוהק או שחור-אפרפר שתחתיתו ארוכה יותר מהחלק הקדמי, מה שיוצר מעין שיפוע של המיקרופון לעבר פי המשתמש.
למכשיר אין כמעט כפתורים. בראש צידו הימני נמצא כפתור הווליום הדו-צדדי ובראש המכשיר כפתור ההדלקה/כיבוי/נעילה/פתיחה – מיקום לא אידיאלי, שכן גודלו של המכשיר – חמישה אינצ' – מקשה מאוד להגיע לכפתור החשוב. כפתורי המגע של מערכת ההפעלה נמצאים על המסך עצמו כחלק מהתוכנה. בנוסף לכפתורים, ניתן למצוא את חריץ הרחבת הזיכרון לכרטיס microSD מתחת לכפתור הווליום, חריץ המיקרו-סים בצד הנגדי, שקע האוזניות בחלק השמאלי של החלק העליון ושקע הטעינה קרוב למרכז הצד השמאלי – מיקום מוזר ולא נוח.
חלקים נוספים הבולטים לעין בגוף המכשיר הם המצלמה, הממוקמת בבליטה באמצע חלקו העליון כשמתחתיה ממוקם מבזק ה-LED, והרמקול, הממוקל בתחתית החלק האחורי, עם נטייה ברורה שמאלה.
בתמונות: אינפיניטי X
תוספת מעניינת לגוף המכשיר היא נרתיק מיוחד המסופק איתו בקופסא. זהו כיסוי לצידו הקדמי בלבד, המתחבר למכשיר בעזרת מגנט המתחבר לצד האחורי-ימני. המגנט חזק למדי, ומחזיק את הכיסוי היטב. כמעט לא הצלחנו למצוא מצבים שבהם הכיסוי נופל מהמכשיר (או להיפך) בלי שננתק אותם בכוונה ובאגרסיביות יחסית.
ממשק המכשיר הוא גרסא כמעט נקייה של אנדרואיד מבית גוגל בגרסא 4.2 – הגרסא העדכנית ביותר של המערכת נכון לזמן הכרזתו של המכשיר עליו מבוסס האינפיניטי, בינואר השנה.
תצוגה וביצועים: מיוצר בסין, לא מרגיש ככה
המסך של האינפיניטי, כאמור, הוא בגודל 5 אינצ' ברזולוציית HD 720p וצפיפות של 294 נקודות לאינצ' – לא מהגבוהות בשוק, אבל בהחלט חד מספיק עבור רוב האנשים. למרבה הפלא, זהו מסך IPS, מה שאומר שהוא בהיר במיוחד, קריא יחסית גם באור שמש ונראה טוב מכל כיוון, כולל זוויות הזויות במיוחד. הצפייה בסרטונים על גבי המסך הזה היא חוויה נהדרת, גם אם אינה הטובה ביותר בשוק.
בתחום הביצועים יש לחלק את התוצאות לשניים: המעבד של המכשיר, המיוצר על ידי החברה הטייוואנית מדיה-טק, הידועה כיצרנית מעבדים זולים עם ביצועים תואמים, הוא אמנם בן ארבע ליבות במהירות 1.2 גיגה-הרץ, אך עם מבחני ביצועים הוא מתמודד בקושי מול מכשירים כפולי ליבה מהיצרניות הגדולות, עם ציונים של רק 3,101 במבחן 3DMark ו-13,518 במבחן Antutu – תוצאה הנמצאת מתחת למכשירי הדגל של סמסונג ו-HTC מהשנה שעברה.
לעומת זאת, במבחן העולם האמיתי המכשיר הזה מפגין הצטיינות יתרה. הוא מגיב במהירות רבה לכל מגע, כמעט שאינו מפגין איטיות או "תקיעות", מציג אנימציות חלקות וכמעט שלא התחמם גם בזמן מרתון משחקי תלת-ממד כבדים, שהיה מסוגל לגרום לכל גלקסי או אייפון לטגן לנו את הידיים בלי מלח – וכל זה בלי לזלול את הסוללה כמו המכשירים המוזכרים (ראו בהמשך).
קול: הרמקול לא ממוקם טוב
נתחיל בחדשות הרעות: הרמקול של המכשיר הסיני, הממוקם בצד האחורי, חוזר על טעותן של חברות רבות אחרות ומעוות ו/או מחליש את הצליל בהנחה על משטחים שונים. ולמרות זאת, הוא מפגין איכות טובה למדי ונעימה יחסית לאוזן בהאזנה לקבצי מולטימדיה. בשימוש באוזניות מפיק המכשיר צליל טוב למדי, גם אם מעוות קלות בווליומים הגבוהים. עוצמת השמע, אגב, פחות גבוהה מבמכשירים אחרים והרמות הגבוהות כנראה נחוצות מאוד.
איכות השיחה במכשיר ממוצעת, לא בולטת לטובה או לרעה.
מצלמה: בינונית וסבירה
ממשק הצילום של המכשיר נוח למדי, עם כפתורי צילום סטילס ווידאו בו זמנית, ללא צורך להחליף בין מצבים, ותפריטים נגישים ונוחים מאוד. החיישן בן 8 המגה-פיקסלים מספק תמונות סבירות ומעלה, גם אם לא מעולות. באור שמש ובאור פלואורוסצנטים התמונות יוצאות ברורות וצבעוניות, בלי יותר מדי רעשים וטשטושים. יכולת המיקוד הפתיעה לטובה והפיקה תמונות בעלות עומק ברור מאוד וסרטונים עם התמקדות מהירה מחדש לאחר תזוזות.
כך נראות תמונות שצולמו עם אינפיניטי X:
אפליקציות ותוכנה: שלל תוספות
כאמור, ממשק המכשיר הוא גרסא כמעט נקייה של אנדרואיד. עם זאת, כראוי למכשיר שמשווק תחת מותג של מפעילת סלולר, הוא מגיע עם המוני תוספות של אורנג': אפליקציה המדריכה את המשתמש בהפעלה הראשונה של המכשיר, מדריכה אותו בתהליך ההגדרות הראשוני ונותנת לו כמה טיפים לשימוש, אפליקציית מחוות, המאפשרת להפעיל אפליקציות או אנשי קשר בעזרת ציור צורות על המסך לאחר גרירה של האצבע מכל מקום על המסך עד מעבר לקצהו העליון וכמובן – כל האפליקציות של אורנג' עצמה, שרובן הן למעשה קישורים לשירותים באתרה המותאם למכשירים ניידים.
חיי סוללה ופליטת חום: לא נכנע לעינויים
כאמור, חיי הסוללה של המכשיר הזה הם ההפעתה הגדולה ביותר שהוא סיפק לנו: בשימוש שכלל שיחות, הודעות טקסט, גלישה, האזנה מזדמנת לרדיו אינטרנטי, שימוש באפליקציות וכמה משחקים, הוא החזיק – תחזיקו חזק – על סף יומיים. חשבנו שזה בגלל שעשינו משהוא לא בסדר, אבל הדבר חזר על עצמו בכמה מחזורי טעינה, וגם כשניסינו להתעלל בו בכוח הוא עדיין שרד יותר מיממה.
גם החום של המכשיר הצליח להעלות לנו את החום – למרות שהמעבד שלו, החלש מזה של מכשירי דגל ממותגים, אמור להתקשות במשימות קשות דוגמת גלישה רצופה, משחקי תלת-ממד וכו', הוא התחמם פחות מרוב המכשירים האחרים שהחזקנו לאחרונה. לא שהוא לא מתחמם, אבל זה לוקח לו זמן רב ונראה שהוא נעצר בטמפרטורה נמוכה יותר.
סיכום ומסקנות: אלטרנטיבה למכשירי אייפון וגלקסי מהדורות הקודמים
אינפיניטי X הוא כל מה ששני הטלפונים הקודמים בסדרה הממותגת של אורנג' לא הצליחו להיות: הוא יפה, הוא אופה והמחיר שלו – פחות מ-1,700 שקלים (בארה"ב מחירו ללא סבסוד בין 300 ל-400 דולר, שהם 1,060-1,415 שקלים)– סביר. אמנם, הוא לא באמת מסוגל להתחרות במכשירי הדגל העדכניים (אייפון 5 ואייפון 5s, גלקסי אס 4, ו-HTC One), בעלי תגי מחיר הכפולים משלו, אבל הוא בהחלט אלטרנטיבה מעולה למכשירי דגל מהדורות הקודמים שנמכרים היום במחירים של 2,000-2,500 שקלים.