ישראל היא אולי מדינה זעירה ועשירה במשברים, מיתונים כלכליים ופליטי ריאליטי מובטלים – אך לפחות בתחום הטכנולוגיה עילית (המושג האקדמי להיי-טק), יש לנו כמה הצלחות מרשימות ברקורד. לאורך השנים הצליחו יזמים ישראלים לעשות את הבלתי ייאמן ולפתח טכנולוגיות ורעיונות ששינו את תחום הטכנולוגיה ללא היכר ועזרו לשים את ישראל על המפה כמעצמת היי-טק אמיתית. לפניכם ארבעה חברות הזנק כחול לבן שכבשו את העולם.
ICQ, חברת מיראביליס
סיפור הצלחה: פעם, בעבר הרחוק, אי שם באמצע שנות ה-90, הבריק רעיון במוחם של ארבעה צעירים ישראלים: לפתח תוכנת מסרים מידיים שתחבר בין חברים ותאפשר להם לצ'וטט זה עם זה דרך הרשת. הרעיון של צ'אטים אונליין אולי לא היה חדש, אבל הרעיון המקורי התבסס על כך שחברים יכולים למצוא זה את זה, להתחבר ישירות, לקבל התרעה כשהשני מתחבר – ולבצע שיחה בכל זמן ומכל מחשב. כך נולדה חברת מיראביליס וה-ICQ.
היום זה נראה לנו כל כך מובן מאליו, עד שקשה לפעמים להבין עד כמה הרעיון היה חדשני בזמנו. ענקית האינטרנט דאז AOL זיהתה את הפוטנציאל, וב-1998 רכשה את מיראביליס תמורת סכום אדיר של 407 מיליון דולר, בעסקה שהדהימה את השוק הישראלי. ארבעת הסטארט-אפיסטים הצעירים זכו לתהילה, והפכו ל"מסודרים" הראשונים שלנו.
ומה היום? לאחרונה, איבדה ICQ ממעמדה, בעוד אנשים נוטשים בהדרגה את תוכנות המסרים המידיים לטובת הרשתות החברתיות. היום יש לה כ-40 מיליון משתמשים, רובם ממזרח אירופה, אך AOL מנסה במרץ להיפטר ממנה ולמכור אותה לכל המרבה במחיר.
דיסק און קי, MSystems של דב מורן
סיפור הצלחה: דיסק און קי הוא מהדברים האלה שנכנסים בקלות לקטגורית "איך לעזאזל הסתדרנו בלי זה?" זוכרים שפעם היינו מעבירים קבצים ממקום למקום על גבי דיסקטים? אם לא, תגידו תודה לדב מורן. הרעיון של היזם הישראלי היה פשוט אך גאוני: כונן קטן שמתחבר לשקע ה-USB, אותו ניתן לקחת לכל מקום, להעתיק אליו קבצים ולמחוק אותם ללא הגבלה.
ההחסן הנייד, כפי שנקרא בעברית תקנית, החל להימכר לראשונה בשנת 2000, עם נפח דיסק מרשים של 8 מגה תמימים; כיום מדובר בפריט חובה על כל מחזיק מפתחות, והוא נמכר בכל חנות ליד הסטנד של המסטיקים. לעזאזל, הוא אפילו הפך כבר לאביזר אופנה.
ומה היום? הדיסק-און-קי עדיין מהווה אביזר חיוני – אך כנראה שכפי שנעלמו הדיסקטים העתיקים ואחריהם הדיסקים, גם הוא ייעלם בקרוב מהנוף. אנשים מתחילים לשמור קבצים ב"ענן", ברשת, על גבי אתרי אחסון קבצים שניתן לגשת אליהם מכל מחשב, וכבר לא צריכים כונן פיזי בכיס. מה עם דב מורן? הוא עשה ניסיון נוסף לשנות את עולם הטכנולוגיה עם הטלפון המודולרי Modu. הפעם, זה לא ממש הצליח לו.
בבילון
סיפור הצלחה: איזה מעצבן זה שנתקלים במילה לא מובנת באנגלית באינטרנט, ואז צריך ללכת למילון, לחפש את המילה – ואז לחזור ולהמשיך לקרוא? זה מה שהיינו עושים עד שהגיע אמנון עובדיה עם בבילון ושינה הכל. כעת כל מה שצריך הוא לסמן מילה לא מובנת עם העכבר, וחלון קופץ עם התרגום יופיע מיד ויתרגם לנו את המילה, מבלי לקטוע את רצף הקריאה. זה התחיל בתרגומים מאנגלית לעברית, והיום בבילון כבר תומכת ב-75 שפות, וממשיכה לגדול.
ומה היום? בזכות מודל כלכלי מוצלח אך לא נפוץ של מנויים משלמים, יחד עם רווחים מפרסום ושיתוף פעולה עם גוגל – החברה הצליחה לעבור את המשבר הכלכלי בשלום ולהפוך לחברה רווחית: כיום בבילון חיה, בועטת ופועלת כחברה עצמאית מישראל.
Powermat
סיפור הצלחה: זהו הצעיר מבין הסטארט-אפים בכתבה. התחזית שלנו: כשנכין רשימה של הצלחות ישראליות בעוד חמש שנים, הפאוורמט יעמוד בראשה.
באמצעות טכנולוגיה מתקדמת ביותר שפיתחו רן פוליאקין ואמיר בן שלום, הפאוארמאט מסוגל לטעון מכשירים חשמליים (טלפונים ניידים, נגנים, לפטופים) באופן אלחוטי, ללא כבל טעינה. איך זה עובד? לוקחים מכשיר, כמו אייפון לדוגמה, ומלבישים עליו כיסוי מיוחד שמתחבר לבטרייה. כעת מניחים את המכשיר על הפאוורמט – משטח הטענה מגנטי – וזה הכל בעצם: המכשיר נטען ללא חיבור פיזי וללא התעסקות עם חוטים ומטענים. המכשיר הושק בארה"ב בשנה שעברה, והפך ללהיט: החברה מכרה מאז אוקטובר 2009 מעל 750 אלף מוצרים – הישג מרשים מאוד עבור חברה ישראלית.
ומה היום? בקרוב נראה גרסאות מתקדמות יותר של הפאוורמט, כמו בטריות מיוחדות שנטענות אלחוטית גם ללא צורך בכיסוי החיצוני. פאוארמאט נמצאת רק בתחילת הדרך – ויש סיכוי טוב שעוד נשמע עליה הרבה.