הבחירות לנשיאות ארה"ב הוגדרו כ"בחירות הראשונות שהתנהלו באינטרנט". ברק אובמה, הנשיא הנבחר, היה המועמד הראשון שהשכיל לנצל עד תום את האפשרויות הרבות שטומנת בחובה הפלטפורמה המקוונת.
בעוד שבאקדמיה דנים באפשרות האם ניתן לאפשר לבוחרים להצביע באינטרנט, והפריימריז בליכוד ובעבודה העלו חששות לגבי הצלחת מודל כזה בישראל בשנים הקרובות, אובמה הראה שלא רק קלפיות אינטרנטיות הן הדרך לשילוב הרשת בקמפיין פוליטי. למעשה, אפשר לנהל קמפיין שלם ברשת: להעלות סרטונים לאתר שיתוף קבצי הווידיאו YouTube, לעדכן סטטוסים בשירות המיקרו-בלוגינג טוויטר, להעלות פוסטים בבלוג אישי ולפתוח עמוד פרופיל אישי בפייסבוק. היתרון הגדול של האינטרנט, מתבטא לא רק באפשרות להגיע לקהל רחב מאוד, אלא לעשות זאת בתקציב נמוך בהרבה משימוש באמצעים אחרים של mass media. ואכן, המפלגות בישראל החליטו להשקיע השנה סכומים ניכרים באינטרנט. הליכוד, כדרכו של אובמה, החליט ללכת על האינטרנט בגדול: ממטה קמפיין ההסברה של הליכוד נמסר כי התנועה תשקיע כ-10 מיליון שקל באינטרנט במסגרת קמפיין הבחירות. במפלגת העבודה ישקיעו באינטרנט כ-3.5 מיליון שקל, ובקדימה ישקיעו כ-5 מיליון שקל.
Yes we also can
אין זו הפעם הראשונה שבה האינטרנט מילא תפקיד בקמפיין הבחירות בארה"ב, אבל טרנד הווב 2.0, שמאפשר לגולשים להיות פעילים יותר ולהציף את הרשת בתכנים מקוריים שהם יוצרים, הכריע את הכף במידה רבה בעד השימוש במדיום המקוון. בדומה למערכת המשפטית, מדובר בתקדים של ממש. כזה שלא מאפשר למפלגות הישראליות להתעלם ממנו. וכך, 3 המפלגות הגדולות: עבודה, קדימה וליכוד, מתחילות לתת ביטוי נרחב לכלי האינטרנטי, ומסתייעות במומחים בתחום, במטרה ליצור את ה'קמפיין האובמי-ישראלי'.
למרות הרעש התקשורתי הרב שיצר הקמפיין האינטרנטי של אובמה, בישראל מסרבים להודות כי הוא היווה מקור השראה עיקרי או שהוא זה שהוכיח להם עד כמה חשובה הפלטפורמה המקוונת. "כשאפיינו את האתר של הליכוד ואת הקמפיין כולו, למדנו הרבה מהקמפיין של אובמה, שעשה שימוש מושכל באינטרנט, אבל למדנו גם מקמפיינים אינטרנטיים אחרים, כגון של מקיין וקלינטון, כמו גם מקמפיינים מסחריים", אומר סני סנילביץ', מנהל הקמפיין האינטרנטי של הליכוד.
לדבריו, "נתניהו הוא זה שהחליט שהאינטרנט ישמש ככלי דמוקרטי שמאפשר ליצור קשר בלתי אמצעי ודו-סיטרי עם הציבור, ומאפשר לו לקחת חלק פעיל בקמפיין ובהתנהלות המפלגה". בתעשייה, לעומת זאת, מאשימים את נתניהו בחיקוי מדויק של האתר של אובמה, שאינו בהכרח מתאים לקהל הבוחרים הישראלי, השונה באופן מהותי מקהל הבוחרים האמריקני.
ליאור רוטברט, מדוברי הקמפיין של מפלגת העבודה, טוען כי "הנחות העבודה של קמפיין אובמה בהחלט קיימות גם אצלנו, אבל לא הייתי אומר שזה היה מודל לחיקוי". לדבריו, הרעיון שהנחה אותם הוא היכולת "להפיק את המיטב מהפלטפורמות החברתיות ברשת ולחשוף צדדים שונים של אהוד ברק ושל הנבחרת כולה במקומות בהם נמצא הגולש".
סהר אביטל, מדוברי קמפיין מפלגת קדימה, אומר כי "התפיסה שלנו היא להיות במקום שבו נמצאים הבוחרים. המטרה היא לא להיות כמו אובמה אלא לחשוב על הקונספט של אובמה".
לא סחבק. גם בפייסבוק
כשפייסבוק נכנס בסערה לשוק הישראלי, התעסקו כל המשתמשים בשאלה "למי יש יותר חברים", כמדד לפופולריות של המשתמשים בקרב החברים שלהם. וכך, כאשר חצי מיליון ישראליים מבלים ברשת החברתית פייסבוק, 3 המפלגות השכילו להפנים כי גם הן חייבות להראות שם נוכחות, ואולי אף ניתן להדגים באמצעות פייסבוק מי יהיה יותר 'מקובל' בקלפי.
בשאלה מי יותר פופולרי מבין 3 המועמדים, זוכה בנימין נתניהו, שמספר החברים שלו בעמוד האישי שלו בפייסבוק עומד על 1,946 איש, בהשוואה ל-1,319 חברים לציפי לבני ורק 103 חברים לאהוד ברק. בקרב העמודים האישיים שהקימה כל מפלגה בפייסבוק עולה תמונה מעט שונה: למפלגת קדימה יש 372 חברים, בעוד שלעבודה יש 188 חברים. מספר החברים של מפלגת הליכוד עומד על 180 איש בלבד.
לא בטוח שניתן לתרגם מספר חברים למספר מצביעים בפועל, אבל 3 המפלגות מבינות כי נראות גבוהה יותר באתרים חברתיים שונים, משולה לזיקה חזקה יותר עם קהל הבוחרים הצעיר. למרות הנוכחות הדלה יחסית של מפלגת העבודה בפייסבוק, במטה ההסברה מבטיחים כי הקמפיין האינטרנטי רק התחיל. "בימים הקרובים נשלים בניית כרטיסים ברשתות חברתיות נוספות, ולאנשים נוספים ממפלגת העבודה", אומר רוטברט. "יש לנו גם עמודים ממותגים ביו-טיוב וב-Flix ובקרוב נעלה קמפיין נוסף ביו-טיוב ובאתרי שיתוף קבצים נוספים".
גם בקדימה לא הזניחו את זירת יו-טיוב, והקימו לציפי לבני ערוץ יו-טיוב אישי, עם 20 אלף צפיות עד כה בתוך כשבועיים, וכ-1,000 גולשים ייחודיים מדי יום, ואילו בליכוד הוקם כרטיס אישי של המפלגה באתר הווידיאו, אליו הועלו עד כה 33 סרטונים שמתעדים פעילים וחברי כנסת.
אולם, בטוויטר, שמאפשר למנהיגי המפלגות לעדכן את הבוחרים שלהם בנעשה איתם באמצעות הודעות טקסט קצרות שמופיעות באתר או נשלחות למכשירי הסלולר האישיים, נראה כי התחרות בין המועמדים אינה בשיאה. נתניהו, שמקפיד לשלב בקמפיין שלו את שלל הכלים שנכללו בקמפיין אובמה, פעיל למדי בטוויטר, ו-351 אנשים עוקבים אחר ההודעות שלו, אשר מתעדכנות מספר פעמים ביום. זאת בהשוואה ל-22 איש בלבד שעוקבים אחר לבני. ומה עם ברק? במפלגת העבודה עוד לא שילבו את הכלי הזה, ולא בטוח אם יש כוונה כזו. מה שכן בטוח זה שהיריבים השכילו לנצל את טוויטר גם במטרה לנגח את אהוד ברק, כאשר אלמונים פתחו שירות טוויטר על שמו, ושלחו הודעות שאינו מפרגנות לברק, בלשון המעטה.
במקום סיור בשוק?
על הפן האינטרנטי של קמפיין העבודה אחראית חברת האינטראקטיב Twisted, יחד עם צוות של למעלה מ-30 אנשים. "אנחנו משתמשים בכל הכלים שהאינטרנט מציע, בדרך להגיע לקהל הבוחרים", אומר רוטברט. "אנחנו פועלים גם בכל זירות השיחה: פורומים, בלוגים, רשתות חברתיות וטוקבקים, במטרה לאתר דיונים ולתת מענה נקודתי לכל גולש".
בכל הנוגע לאתר של מפלגת העבודה, הרי שתכנים אינם הצד החזק שלו. כעת ניתן למצוא רק 2 בלוגים של חברי מפלגה, וגם הם אינם מתעדכנים מדי יום, מה שמעיד על כך שבעבודה מתמקדים בעבודה מתחת לפני השטח, כמו גם בקמפיין הפרסומי המקוון, תחת הכותרת "לא נחמד, לא טרנדי.. מנהיג", שעל פי רוטברט זכה לתשומת לב רבה, עם מעל ל-2 מיליון גולשים ייחודיים, ומעל ל-200 אלף איש שהקליקו עליו.
האתר של הליכוד, לעומת זאת, מעיד על ההשקעה הרבה שנעשתה בו, כאשר הדבר הראשון שבולט בו הוא האזורים שמעודדים את הגולשים להירתם לפעילות התנדבותית או לתרום למפלגה. בנוסף, ישנה נוכחות ניכרת לבלוגים, הן של המועמדים של המפלגה (7 בלוגרים) והן של הגולשים עצמם (200 בלוגרים) שיכולים לפתוח בלוג אישי באתר. בליכוד אחראית חברת בלינק על אפיון האתר של המפלגה, וניהול פעילות הווב 2.0, ואילו חברת אידיאולוג'יק אחראית על הקריאייטיב.
גם האתר של קדימה, שעל הקמפיין האינטרנטי שלו אחראית חטיבת האינטראקטיב של יורו ישראל, נראה עדכני ובעל היצע תוכן עשיר באופן יחסי. במסגרת הקמפיין הפרסומי באינטרנט, שנשען על הפן הנגטיבי ויוצא נגד ביבי ("ביבי בלוף"), נבנה מיני-סייט, אליו נכנסו מעל ל-70 אלף איש.
לבני גם מתחזקת בלוג אישי, שמספר האנשים שנכנסים אליו מדי יום עומד על 7,000 איש. פן ייחודי בבלוג הוא האפליקציה שמוצעת לגולשים התומכים, שיכולים ליצור סרטוני וידיאו, ולהשתיל אותם בתוך סרטונים מובנים של לבני.
האם האינטרנט מהווה את כיכר העיר החדשה ועתיד להחליף את שוק מחנה יהודה או את ההליכה לאירועים משפחתיים של מתפקדים?
רוטברט: "האינטרנט הוא מעבר לשוק מחנה יהודה. הוא חוצה גבולות, מגזרים ודעות. גולשים מביעים את דעותיהם ומחשבותיהם באופן חופשי. אנחנו נותנים חשיבות גבוהה מאוד לקשר האינטרנטי ואם קודם לכן, הקשר הישיר היה מבוצע רק באמצעות חוגי בית ופגישות, הרשת מאפשרת להרחיב את הקשר הזה. כך, למשל, הנבחרת של המפלגה תתארח בפורומים ברשת, בצ'אטים ובקטעי וידיאו".
סהר: "האינטרנט לא מחליף את מחנה יהודה. יש שאומרים שהוא כיכר העיר חדשה, ואנחנו סבורים כי זה פשוט עוד כיכר חשובה, שכן האינטרנט מציע דרך בלתי אמצעית להגיע לציבור. זה מתחבר בדיוק לקמפיין שלנו שמדבר על פוליטיקה אחרת, שכן האינטרנט מאפשר ליצור גם מערכת יחסים אחרת בין המנהיגים לציבור. כך, לדוגמה, אנחנו מאפשרים לעקוב אחר ציפי לבני בכל מקום שבו היא נמצאת, ולראות אותה מאחורי הקלעים, בצורה לא ערוכה ובלתי אמצעית".
סנילביץ' סבור כי למרות הדמיון הרב שבין מהלכיו האינטרנטיים של הליכוד לבין אלו של אובמה, "האינטרנט לא מחליף שום דבר, ואינו בא במקום שום דבר. הוא פשוט מאפשר ליצור זירת הידברות דו-סטרית נוספת".
אובמה גייס מעל לחצי מיליארד דולר באינטרנט. האם ניתן לשכפל את המודל הזה לשוק הישראלי הקטן?
סנילביץ': "אנחנו מאפשרים לעשות את זה באתר, ולהפתעתנו התקבלו כבר עשרות תרומות". גם בעבודה טוענים כי יש כוונה כזו לגייס כספים און-ליין, אבל "מדובר בחלק שולי של תקציב הבחירות". בקדימה כבר אומרים את האמת באופן יותר ברור. "השוק האינטרנטי הישראלי לא דומה לשוק האינטרנטי בארה"ב, וחייבים לעשות התאמה אחד לאחד לשוק המקומי. אני לא מעריך שנגייס כספים רבים באינטרנט".
בנימין נתניהו
* 10 מיליון שקל תקציב הליכוד באינטרנט
* 1,946 חברים בפייסבוק
* 351 עוקבים אחר ההודעות שלו בטוויטר
* 200 בלוגרים כותבים באתר הליכוד
ציפי לבני
* 5 מיליון שקל תקציב קדימה באינטרנט
* 1,319 חברים בפייסבוק
* 20,000 צפיות בערוץ היו-טיוב האישי
* 70,000 גלשו במיני-סייט של קדימה
אהוד ברק
* 3.5 מיליון שקל תקציב העבודה באינטרנט
* 103 חברים בפייסבוק
* 200,000 הקליקו על באנר קמפיין העבודה
* 30 אנשי צוות מתפעלים את הקמפיין ברשת
