>>הבלוגים הנבחרים בחדשות
>>הבלוגים הנבחרים בנשים, אופנה וסטייל
>>הבלוגים הנבחרים באוכל
>>הבלוגים הנבחרים ברוחניות
>>הבלוגים הנבחרים בבידור ותרבות
>>הבלוגים הנבחרים בדיגיטל וטכנולוגיה
>>הבלוגים הנבחרים בגברים
>>הבלוגים הנבחרים במוזיקה
>>הבלוגים הנבחרים בבית ומשפחה
חדשות
בשונה מאושיות טלוויזיוניות משפיעות אחרות, דרוקר לא היסס לפתוח בלוג ולהציג לראווה את מאחורי הקלעים של הטלוויזיה והפוליטיקה. אצל דרוקר אין שמור לי ואשמור לך – אף פוליטיקאי לא ניצל מחיצי הביקורת המדויקים שלו.
ציטוט נבחר: “יש המון דברים שאני רוצה להגיד ואני לא אומר אותם בטלוויזיה. הם לא בתחום שלי, הם ארוכים מדי, עמוקים מדי, שטוחים מדי, רכילותיים מדי. מזל שיש לי את הבלוג הזה".
פוסט מעניין במיוחד: דרוקר לא בוחל בפרובוקציות ואמת לפרצוף – מתכון נפלא לרייטינג בלוגי, שסייע לו לבלוט גם בהשוואה לבלוגים האחרים של כתבי ערוץ 10. הפרובוקציה האחרונה שבסדרה היא פוסט שפורסם תחת הכותרת "דודו טופז עשה את המעשה הנכון", וזכה לכמות עצומה של תגובות. הפוסט המקורי איננו, אבל הפולו-אפ נשאר.
על שם אורוול, כמובן. בלוג שמנגח את הנעשה בפוליטיקה הישראלית ובכלל מהצד השמאלי של המפה. הכותב העיקרי כיום הוא העיתונאי חד הלשון יוסי גורביץ, היסטוריון בהכשרתו ומי שחזה את עליית אובמה לשלטון לפני שמישהו ידע מי זה בכלל.
ציטוט נבחר: “ערב מצעד הגאווה בירושלים ב-2008, החליטו הרבנים החרדים לסגת מהתנגדותם לו. המחאה עוררה שאלות לא נוחות על מהי בעצם הומוסקסואליות, והיא עשויה היתה להבהיר לכמה ילדים חרדים מה בוצע בהם מאחורי בית המדרש".
פוסט מעניין במיוחד: כולם, בלי יוצא דופן. האחרון מוחה על החלטת משרד ראש הממשלה והסוכנות היהודית להשקת קמפיין בעלות של 600 אלף דולר, שמטרתו היא מניעת התבוללות.
הבלוג של שחר אילן, עיתונאי ופרשן שכותב בקפה דה-מארקר על "חילונים וחרדים, ישראליות, כנסת (הרבה כנסת), זכויות אדם ודמוקרטיה". אילן מצליח לספק נקודת מבט מקורית (ונדירה מאוד בבלוגוספירה הישראלית-חילונית) על הנעשה בחברה החרדית.
ציטוט נבחר: "אם כבר מעבירים הצעות חוק שמבטלות את כללי המשחק בכנסת, למה לא ללכת עד הסוף: חוק שיחייב רוב של 121 להצעות חוק של האופוזיציה, חוק שיחייב כל ח"כ ערבי לשאת סיכה שעליה הכתובת 'ערבוש' וחוק שלפיו חברי כנסת שיגישו הצעות חוק שעולות כסף ידרשו לממן אותן ממשכורתם".
פוסט מעניין במיוחד: אחד הפוסטים האחרונים מנתח את מה שאילן מכנה "מדיניות האפרטהייד של החינוך החרדי". רלוונטי במיוחד על רקע פרשת האתיופים בפתח תקווה.
השר היחיד בממשלה הנוכחית שמנהל בלוג פעיל ואף מתכתב עם המגיבים על הפוסטים מפעם לפעם – לא באמצעות דוברים ומתווכים, אלא במו ידיו. בשעה ששאר הפוליטיקאים נזכרים להרים אתר רבע שעה לפני מערכת בחירות כזו או אחרת, הבלוג של השר איתן – מי שנחשב לאחד מחלוצי הטכנולוגיה של הכנסת עוד מהעשור הקודם – מתעדכן על בסיס שבועי בגילויי דעת, קטעי וידאו וכדומה, ועושה לשאר חברי הכנסת שיעור באינטרנט.
ציטוט נבחר: “דווקא היכולת להבין את המצוקות והקשיים של רבים מאזרחי ישראל הערביים, המוכנים להשלים עם קיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית שתאפשר להם להשתלב בה כערבים גאים בתרבותם ובמורשתם וכאזרחים נאמנים שווי זכויות וחובות – היא אשר תוכיח למיעוט הערבי שידה של המדינה היהודית מושטת עדיין לשלום". וזה מליכודניק, כן?
פוסט מעניין במיוחד: קטגוריית האינטרנט בבלוג של השר כוללת מאמרים מטעמו ומטעם אורחים בנושאים שקשורים לחקיקת אינטרנט, כמו חוק סינון האתרים והזיהוי הביומטרי.
אחת מהמחוקקות הבולטות של האופוזיציה כותבת בבלוג על צדק חברתי, המאבק למען זכויות העובדים ומצבה העגום כיום של מפלגת העבודה. הבלוג אמנם מעודכן כנראה גם על-ידי עוזרים ופעילים חוץ מיחימוביץ' עצמה, על כך יעיד השימוש בגוף שלישי, אבל לא משעמם שם לעולם.
ציטוט נבחר: “בבלוג אני חולקת אתכם בדרך כלל עמדות, מאבקים ויעדים, הפעם אני מרשה לעצמי להיות קצת יותר אישית, ופשוט אביא לכם את עבודת השורשים של בתי הקטנה בת ה-13, רמה".
פוסט מעניין במיוחד: חוק ההסדרים השנוי במחלוקת הוא עדיין בגדר מסתורין עבור רוב האוכלוסייה. יחימוביץ' כינתה אותו “אוסף הזוי ופרוע של מאות החלטות אלימות שלרובן אין קשר לתקציב. פיטורים, הפרטות, הרס השירות הציבורי, סגירת כל המכונים להכשרה מקצועית, הפרטת מעונות למפגרים והקמת קופת חולים חדשה פרטית לעשירים". הטקסט פורסם במלואו והומר לפורמט ידידותי לגולשים בסיוע קוראי הבלוג.
נשים, אופנה, סטייל
בלוג האופנה המרהיב למראה (ועוד בפלטפורמה של ישראבלוג) של נמרוד אביגאל, סטודנט בן 26 וצלם מחונן. אביגאל נוהג לחרוש את הרחובות כשהוא חמוש במצלמה ולתעד עוברי אורח עם סגנון לבוש ייחודי. המצולמים הם אנשים אמיתיים, בעלי אינסוף סגנונות לבוש מגוונים.
ציטוט נבחר: "לצילום אפנת רחוב יש אמירה כמעט פוליטית שקשורה לדימוי עצמי – הרעיון של להציג אפנה אמיתית שנצפית ברחוב על אנשים אמיתיים, עם מבני גוף אמיתיים, תאורה טבעית ואיפור נורמלי מציגה אלטרנטיבה חשובה לתמונות המגזיניות שמורידות לכולנו את הביטחון העצמי".
פוסט מעניין במיוחד: עשרת התצלומים הטובים ביותר בבלוג, לטעמו של בעל הבית.
כשהושק לפני כארבע שנים, הבלוג של הדוגמנית עורר אינספור ספקולציות – מיהי הקולבית האמיתית שמסתתרת מאחורי שם בדוי וכותבת כביכול על חיי הזוהר? אינספור שמות של כוכבניות מקומיות הופרכו באוויר, ויש הסבורים כי הכותבת אינה אלא סתם אחת שמפנטזת על הקריירה של בר רפאלי. החידה לא נפתרה מעולם.
ציטוט נבחר: “בעל העסק אותו פרסמתי, דמות ידועה בחיי הלילה, התפאר בכך שהיה לו רומן איתי ואפילו נכנסתי להריון, כולם דברו על זה בעיר. אני זוכרת שהלכתי לבית החולים וביקשתי מהם אישור שלא עשיתי הפלה".
פוסט מעניין במיוחד: הסיפור של רובין, קולגה של הדוגמנית שראתה שורת קוק אחת יותר מדי. הכל מנוסח בכישרון הכתיבה האופייני של הדוגמנית האלמונית.
מיא עשת מרפררת לוודי אלן ומעידה כי היא מקיימת יחסים רק עם האדם האהוב עליה – עצמה. עשת, כתבת במגזין את, אוחזת בבלוג על יחסי גברים-נשים, בתיבול סיפורים היסטוריים – ובלי השטויות של סקס והעיר הגדולה.
ציטוט נבחר: “אני עצמי כל כך לא שמה על מכוניות, עד שלמשל, כשסיפרתי בהתלהבות לחברתי ענת שחברתנו המשותפת תמר רכשה אוטו חדש 'מהניילונים' – ממש כזה! הצבעתי על מכונית שעברה ברחוב. 'אה, גם רובר?' שאלה ענת. 'לא, גם כחול!' עניתי”.
פוסט מעניין במיוחד: עשת מסוגלת לרקום בפוסט אחד את סיפורה של המלכה המטורפת חואנה מקסטיליה ורשימה של עשרה דברים שעשור לעשות בדייט ראשון. התוצאה עשויה היטב.
לוויקטוריה, סטודנטית בת 22, יש משימה בחיים: להרכיב את האאוטפיט המושלם בלי לקרוע את הכיס הסטודנטיאלי המחורר בין כה וכה. “הסודות" מציע צילומי אופנה עצמיים בתלבושות מאולתרות וסופר-זולות משווקי פשפשים וחנויות יד שנייה.
ציטוט נבחר: “זהו ג'ינס מימי כיתה ט' העליזים, שנקנה בתחנה מרכזית ב-50 שקל לפני מלאנתאלפים שנה (you do the math). לאורך השנים הוא השתפשף והתרכך, נגזר בנקודות אסטרטגיות, כיסיו נשלפו החוצה והוא הפך לאחד הפריטים האהובים, השימושיים והנוסטלגיים שיש לי בארון”.
פוסט מעניין במיוחד: ורוניקה חושפת את הארון שלה ולא חוסכת את הזוועות והבלגן מהקוראים.
בלוג האופנה של דר משיח, "מכורה לאופנה מבטן ומלידה", הכולל צילומים שלה בתלבושות שונות ומושקעות על רקעים אורבניים מעניינים. הבלוג מנציח את הטעם הייחודי של משיח בסטייל, הנוטה לכיוון האייטיז והאלגנט. רק אל תגעו לה בכריות הכתפיים.
ציטוט נבחר: “חבל שהחיים הם לא כמו שופינג – פשוט לצעוד לחנות בהחלטיות, לבחור את הפריט שאתה רוצה ולשלם. כל כך קל ופשוט".
פוסט מעניין במיוחד: דר ועוד כמה בלוגריות אופנה מעניינות מצטלמות ביחד לאירוע המעצבים של "העיר", חוויה שהיא תיארה כביקור של ילד בחנות ממתקים.
אוכל, מתכונים
מאיה מרום היא מולטי-טאלנט: גם מעצבת אתרים וגם בשלנית מוכשרת. שילוב של שני הכישורים האלה הוליד את "בצק אלים", אוסף של מתכונים קצרים ופשוטים לבעלי ידיים שמאליות, המלווים בתמונות מעולות של כל שלבי ההכנה. גם המאכל הכי בסיסי נראה נפלא בתצלומים שלה.
ציטוט נבחר: “עכשיו אתם תוהים אם עדיין עדיף לטרוח בבית במקום לקפוץ לקיוסק. ותשובתי לכך: HELL YEAH” (מרום על גלידה ביתית).
פוסט מעניין במיוחד: מצגת וידיאו מכנס וורדקאמפ, שבה מאיה מסבירה איך מעצבים תבנית (לא, לא תבנית של עוגה) לבלוג.
ביג-ג'ק הוא גבר בודד כמעט בבלוגיית האוכל הישראלית הנשית, קרניבור גאה ובשלן החובב מתכונים עדתיים למיניהם ומצרף סיפורים אישיים. מי שאוהב אוכל טריפוליטאי, עירקי-אסלי או דרום-אמריקאי יעריך עוד יותר את "אוכל וחיות מבית טוב".
ציטוט נבחר: “כי הרי העולם נחלק לשני חלקים: אלו שאוהבים כבד ואלו ששונאים אותו (מתוך פוסט על כבד מטוגן עם בצל ופירה תפוחי אדמה).
פוסט מעניין במיוחד: המתכון המלא לשקשוקה הטריפוליטאית האותנטית של דודה לאה, כולל תצלומים בגוון אדום לוהט.
נכון שאוכל בריא מעורר בעיקר אסוציאציות של עלים? לא אצל יערה שרי, דיאטנית קלינית שמנהלת בלוג אוכל ומוכיחה שמזון בריאות לא חייב להגעיל את הלשון, והתצלומים הנאים של הכריכים והתבשילים שלה לא זועקים 'דיאטה' בכלל.
ציטוט נבחר: "אנשי מקצוע רבים בתחום עוסקים בהמלצות תיאורטיות כמו 'אכלו יותר סיבים' ופחות במתן אמצעים ליישמן. השאיפה שלי היא להציג אופציות לבישול בריא וליצור מאגר של מתכונים בריאים ושפויים יותר, תוך הבאת התיאוריה לידי פרקטיקה ויישום במטבח הפרטי של כולנו”.
פוסט מעניין במיוחד: כדורי פלאפל הם בדרך כלל כדורים חומים וקטנים המשמשים כספוגי שמן יעילים במיוחד. אפשר גם אחרת: קבלו מתכון לכדורי פלאפל אפויים בפיתה, אבל תשכחו מהצ'יפס.
בלוג המתוקים של מירי, מהנדסת שחולמת להיות קונדיטורית ומחלקת מתכונים מפתים לכל סוגי המאפים. הבלוג מציע כל מתכון גם בגירסה אנגלית וגם בעברית, וההכנה מתועדת בתמונות מפורטות של כל שלבי הביצוע.
ציטוט נבחר: "סבתי הייתה מכינה ברומניה עוגות מבושמות ומלאות ניחוחות, כאלה שכל ביס מהן ממלא את הפה בשלל טעמים ותחושות. כששאלתי אותה לראשונה מה סוד הקסם הזה, היא לחשה לי כמשתפת אותי בסוד הכי כמוס, "גרידת לימון".
פוסט מעניין במיוחד: “קינוח עונתי – מאפינס דובדבנים ושוקולד לבן" שמעורר חשק לנגוס במסך המחשב. בכל זאת, שוקולד.
"אוכל מכאן ומשם", מכריזה הכותרת של הבלוג של השף עמיר אילן ממסעדת "הדסון ברסרי". כולל בעיקר מתכונים לאניני טעם, תמונות סקסיות של בשר משובח וסיפורים אישיים מחיי היום-יום כשף במסעדה וקצת יין טוב.
ציטוט נבחר: "נשמעה קריאה מעמדת השף: 'מי נולד בשנת 1961'? אף אחד לא הרים את היד, כולם היו ילדים צעירים. אני, הסטאז’ר האנונימי, שהשף בוודאי לא שם לב לקיומו בין המוני הטבחים, הרמתי. 'בוא לכאן!' רעם קולו. 'שתה מזה!' אמר והושיט לי כוס בלון עם יין אדום בתוכה. צייתי לשף ולגמתי. 'יין זה נעשה כשנולדת' אמר בגאווה. היה זה שאטו לאטור 1961.
פוסט משובח במיוחד: אילן משחזר את ימי ההתמחות שלו בניו-יורק, ומונה כמה תחנות קולינריות משפיעות.
ערן ועידית הם זוג שאוהב לבשל: ערן מבשל, עידית אופה, ויש גם פודל שצופה מהצד. הבלוג מחולק לכמה קטגוריות, לפי סוג המנה, ומתעדכן כמה פעמים בחודש – כולל תמונות מפתות וטעימות. רוב המתכונים הם טוויסטים מקוריים על קלאסיקות המוכרות לכל זללן.
ציטוט נבחר: "אוכל זה טעים אמנם נשמע כמו שם דבילי לבלוג, אבל עומדת מאחוריו אמת מאוד פשוטה. אוכל זה באמת טעים. טעים לנו לאכול אותו ובעיקר, טעים לנו לבשל ולאפות אותו. טעים לנו גם לצלם אותו ממש ממש מקרוב ולשמוע שיר נחמד תוך כדי. כאלו אנחנו".
פוסט מעניין במיוחד: מתכון לפאי דובדבנים, כמו בסרטים אמריקאיים.
רוחניות
ויסמן, שמגדירה את עצמה כ"חוקרת תרבות וטכנולוגיה, קוסמת ואמנית לחימה", היא דוקטורנטית לתקשורת באוניברסיטה העברית, שכותבת באופן מקורי על הקשר בין תרבות אינטרנט לרוחניות. זהו המקום היחיד ברשת בו ניתן לקרוא גם על הרגלי שיבוץ הנצנצים בבלוגים של פקאצות בנות 12 וגם על מדיטציית צער השכינה של המקובלים.
ציטוט נבחר: "'נסו להתרכז בנשימה, לשים לב מתי הריכוז אובד ולהחזירו בעדינות לנשימה, תוך כדי הליכה ושימת לב לסביבה', מנחה המורה לקונגפו. 'תחשבי על הנשימה, תחושי אותה, תרפי את הגוף, תרגלי ראיה מרחבית תוך כדי ותנסי לא לדרוך על קקי', אני פורטת לעצמי”.
פוסט מעניינים במיוחד: “יצאתי לחבק ושבתי בשלום" – נכתב אחרי שכרמל וחברים הלכו לכיכר רבין, ובהשראת פרוייקט אוסטרלי חיבקו את הזרים העוברים והשבים, סתם כך, ללא תכלית. “האנשים שלתחושתי היו הכי זקוקים לחיבוק ברחו לצד השני של המדרכה, או חקרו בחשדנות מטעם איזו מפלגה אנחנו”, כתבה.
המאמן האישי הכריזמטי מהטלוויזיה מחזיק בשני בלוגים לגרופיז, בקפה דה-מארקר ובאתר פרטי, שמעדכנים על הרצאות ואירועים בהם הוא משתתף ומביאים קטעים מהספרים שלו.
ציטוט נבחר: “יחד נשתלב במסעה הקסום של "עליסה בארץ הפלאות", ממש כמוה נוכל לשאול את השאלות, נוכל לאפשר לעצמנו הסתכלות חדשה על דברים והתופעות המלוות אותנו כל יום ונוכל למצוא דרכים חדשות ומפתיעות בדרך אל ההצלחה".
פוסט מעניין במיוחד: הביוגרפיה המקוצרת של גל, בה הוא מונה חלק מהקריירות שלו – מאמן שחייה, מארגן ליין מסיבות, מחלק לחמניות, מנהל רכש, סוכן ביטוח, דובר אגודת הסטודנטים ומה לא.
אלי אשד מגדיר את עיסוקו כ"בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולרית". לבלוג שלו, שעוסק ברוחניות, תרבות הפופ, פוליטיקה ושירה, ונושאים אחרים שקשה לשים את היד על המכנה המשותף ביניהם – אפשר להיכנס, אבל קשה לצאת.
ציטוט נבחר: “שבתי צבי היה משיח השקר המפורסם ביותר בתולדות עם ישראל. אבל הוא ומעריציו הרחיקו לכת הרבה מעבר לכך. הם טענו ששבתי צבי הוא לא פחות מישות אלוהית, שבני האדם הפשוטים סביבו אף אינם מסוגלים להשיגה באמת. מתנגדיו של שבתי צבי לחמו בו ובמעריציו מלחמת חורמה – נפשם נקעה מכל רעיון שישות אלוהית כל שהיא תשלוט ישירות בבני האדם ותחסל כל אפשרות לוויכוח. הרי מה הטעם לקיום אנושי בלי מחשבה אינדיבידואלית ,גם כזאת שסותרת את דעת האל עצמו?”
פוסט מעניין במיוחד: אשד מנהל מזה עשור פרויקט שעוקב אחרי ההיסטוריה של טרזן בתקשורת העברית, ומתעד סיפורים, מודעות פרסומת וקומיקס. הנה הפוסט שהוקדש לנושא.
מיכל גזית מנחה סדנאות לפיתוח היצירתיות, והבלוג שלה מדבר על מדיטציה, דמיון, פיתוח חזון אישי והרבה אמונה עצמית. אוסף אופטימי של פוסטים, בבלוגוספירה צינית וקודרת.
ציטוט נבחר: "תירוצים של גיל וזמן הם מהשכיחים שאני שומעת מאנשים כסיבה לכך שהם לא מממשים את החלומות שלהם . תרוץ אחד הוא 'אני כבר מבוגר/ת בשביל להתחיל עכשיו'. בעיני, כשאנשים מתחילים להתייחס לעצמם כאל מבוגרים מידי, ומפסיקים לממש את החלומות שלהם, הם באמת מזדקנים”.
פוסט מעניין במיוחד: גזית ממליצה להביא את חיית המחמד איתכם למשרד. בגוגל זה כבר מקובל, אז למה לא אצלנו?
כהן הוא לא רק מבקר מוזיקה עם העדפה לישראלית ומזרחית, אלא גם יהודי מאמין. בבלוג שלו הוא פורש מאמרים וראיונות שפרסם בעיתונות והרהורים משובחים אחרים.
ציטוט נבחר: "רק במילואים דברים חסרי ערך באזרחות – נביעות ליטר וחצי, נייר טואלט ומטען של נוקיה – הופכים ליקרים מפז. רק במילואים אתה על הרגליים כל היום, ורק בלילה נזכר ומגלה שבעצם לא עשית כלום היום. רק במילואים אתה נשבע שזו הפעם האחרונה. ואתה יודע שהפעם הבאה עוד בוא תבוא”.
פוסט מעניין במיוחד: ראיון באווירה אינטימית עם עמיר בניון, שהפך לאחד הפוסטים הנצפים ביותר בבלוג.
בידור, טלוויזיה, קולנוע, תרבות
הפסיכופת המתורבת מנתח בפירוט כל פרק ופרק של סדרות הריאליטי המובילות על המרקע כיום: פרויקט מסלול, הישרדות, כוכב נולד ואחרים. אין מתמודד ריאליטי שמכבד את עצמו שלא עבר אנליזה כוללת בבלוג.
ציטוט נבחר: “שירז טל במדי שופט כדורגל על עקבים נראתה כמו חשפנית שהתחפשה לזברה. או שבכלל זה לקוח ממשחקי התפקידים שלה עם בעלה? הצייד והזברה? מקורי, אין ספק".
פוסט מעניין במיוחד: אוסף תמונות הופרדו-בלידתם שמשווה דמויות שונות. נטע-לי זלצרמן ופיונה מ"שרק”, למשל.
תשכחו מהמהדורה המעונבת – מגיש החדשות אפי טריגר הוא גם חובב תרבות פופ, שמנהל בלוג טלוויזיה, קולנוע ופוליטיקה אמריקנית. טריגר מביא טריילירים חדשים, עדכונים על כל מה שעולה על המסכים בארה"ב וסיפורים שווים ביותר.
ציטוט נבחר: “הסצנה הפותחת בעונה החמישית של האוס מוצאת את הדוקטור המיזנטרופ שורץ בחדר שבו מאושפז מטופל קשיש בתרדמת, נשען על המיטה שלו ומשחק במשחק וידיאו רועש. אה, כן. את המשחק גנב האוס ממחלקת הילדים”.
פוסט מעניין במיוחד: הסיפור של ג'סטין פיית', עוזרת בחברת הפקות ניו יורקית ומעריצה שרופה של "חוק וסדר: מדור מיוחד", שהצליחה לסייע למשטרה לתפוס שודד בזכות ידע שרכשה מצפייה בסדרה.
אביעד "צפניה" קדרון בילג כמעט בכל בלוגיה ישראלית מכובדת, וקנה לו שם של מומחה לענייני כוכב נולד. כיום הוא מנהל בלוג טלוויזיה עצמאי בכתובת צפניה.קום, ומחזיק במקביל בבלוג כוכב נולד ייעודי באורנג'.
ציטוט נבחר: "אני צופה באופרות סבון כבר 16 שנים. זה המון. אני רק בן 29. תעשו לבד את החישוב. אני אוהב אופרות סבון ואני נושם אותן מדי יום. גם אם לפעמים קווי העלילה נדושים ומגוחכים, יש לי כבוד לז'אנר שמנסה לחנך את אוכלוסיית צופי ה-daytime. לא מדובר בפריים טיים או ב-HBO. כאן יש מאבק יומיומי בין השמרנות, הדעות הקדומות והרצון לעשות טלוויזיה טובה”.
פוסט מעניין במיוחד: על רקע המהומות בפתח-תקווה, צפניה תוהה לגבי היעדרם של האתיופים מתוכניות הריאליטי בישראל ומהטלוויזיה המקומית בכלל.
אסתי סגל היא פרסומאית עם נפש של משוררת, שהקדישה את הבלוג האישי שלה לביקורות של ספרים ותרבות מודרנית. תחת העט שלה עברו חנוך לוין, לני ריפנשטאל, אנטואן סנט אקזיפרי, ארתור מילר ואחרים.
ציטוט נבחר: "אני פריקית של מילים, אני. חושבת שאין כמוהן לגלות על האומר אותן, כל שלא רצה שידעו. אנשים חושבים שעם איזה פליק פלק לשוני, איזו צוקהרה סגנונית מסובכת במיוחד, יוכלו לכסות על האמת. אבל הפלא ופלא כל פעם מחדש, האמת החבויה צפה ועולה, מצחינה ובוטה, כמו חרא על פני המים”.
פוסט מעניין במיוחד: חובה לקרוא את "אפשר גם בלי רייטינג", פוסט על NPR – הרדיו הציבורי האיכותי של האמריקאים, שמצליח לשרוד ולשדר תכנים אינטליגנטיים גם במעוז הקפיטליזם והשטחיות.
מבקר הקולנוע הוותיק יאיר רווה חי את תעשיית הקולנוע, ומעדכן את הקוראים בהקרנות חדשות, סרטים חשובים שבדרך, אירועים ופסטיבלים. הבלוג, הוא כותב, הוא "מקום המפגש לחובבי קולנוע, להתעדכן, להתווכח, להתפלפל, להחליף דעות”.
ציטוט נבחר: “לצפות בקומדיה רומנטית של מתיו מקונוהיי זה כמו לאכול גלידת וניל: אחרי הפעם השלישית זה די משעמם את הלשון. אין שום חידושים בהנדסת הווניל העולמית. אבל על מטוס – או בכל מצב של צפייה חסרת ציפיות או מחויבות – גלידת וניל יכולה לרענן את החיך. וכך קרה – אוי למבוכה – שבטיסת אל על מציריך לתל אביב השבוע נתפסתי צוחק בקול רם מכמה מהבדיחות של 'אקסיות לכל הרוחות'”.
פוסט מעניין במיוחד: הביקורת על "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן", האהובה על כותב הבלוג במיוחד.
הפרוייקט השאפתני והמקורי במיוחד של סיני גז פשוט: לוקחים אותו שאלון כללי ונותנים בכל פעם לדמות מפורסמת אחרת לענות עליו. חלק מהפוסטים מוקדשים לדמויות אנונימיות עבור רוב הקוראים (דווקא אלו ממלאים שאלונים מרתקים), אבל גז הצליח גם להגיע לאושיות תרבות משפיעות.
ציטוט נבחר: “מה מוציא אותך מדעתך? הרמטכ"ל. מה מצחיק אותך? הרמטכ"ל. מה הדבר המטורף ביותר שעשית ? סקס עם הרמטכ"ל בבסיס צאלים. פעם אחשוף את הפרטים" (רועי צ'יקי ארד משיב לשאלון).
פוסט מעניין במיוחד: המוזיקאית והמעצבת שני קדר עונה על השאלון ומפגינה טעם משובח במוזיקה ובלינקים.
דיגיטל, אינטרנט, טכנולוגיה
הבלוג של המזבלה הוא למעשה סוכנות קריאייטיב המתמחה בשיווק גרילה ומדברת אינטרנטית שוטפת עם מבטא מושלם. זהו לא בלוג טכנולוגיה אמנם, אבל כל קמפיין רשת מעניין מספיק מוצא את דרכו לבלוג של הזיבלוניסטים, וכך גם פרודיות עצמאיות על הקמפיינים האלו. מדובר על המקום הכי טוב למצוא דברים רגע לפני שהם הופכים לוויראליים. מעט מילים, הרבה וידיאו וסטילס.
ציטוט נבחר: "אנחנו רוצים שלום עולמי ובירה חינם. בתודה, המיזבלה" (מתוך פתק לכותל שנשלח בטוויטר דרך השירות המקוון Tweet Your Prayers).
פוסט מעניין במיוחד: עובדי המיזבלה חגגו את הסילבסטר האחרון עם סרטי סימון של המשטרה וכרטיסי ברכה מתוצרת עצמית: הם פלשו לבנייני משרדים של חברות הפירסום המובילות בארץ במבצע חשאי ומורכב, שתועד בבלוג.
“הקולקטיב" הוא הניוזלטר האיכותי של קבוצת קונספציה, שמתפרסם גם בפורמט בלוגי (לצריכה ב-RSS, למי שמאס בשיטה הישנה). אורי ברוכין וירדן לוינסקי מציעים אוסף לינקים אקלקטי, בנושאים כמו עיצוב עמודי אינטרנט, תרבות דיגיטלית, מדיה חברתית ועוד דברים מגניבים. קצב העדכונים פחות במקצת בתקופה האחרונה, אך עדיין מדובר בארכיון מצוין לצייטגייסט של הרשת.
ציטוט נבחר: “ולסיום, כתבה חשובה: האטלנטיק מקבל גישה למחקר אורך שנמשך כבר 72 שנה ובודק מה עושה אותנו מאושרים".
פוסט מעניין במיוחד: ב"למה מדיה חברתית היא כמו כת" מנסה לוינסקי, פסיכיאטר בהכשרתו, לספק נקודת מבט קצת שונה על אתרים כמו פייסבוק וטוויטר. הטיעונים משכנעים: נוצרת חבורה אליטיסטית וטוטליטרית, המטרה מקדשת את האמצעים בגיוס חברים חדשים ורק מי שבראש הפירמידה הזו מרוויח באמת.
יובל דרור, לשעבר כתב הטכנולוגיה של הארץ וידיעות, נכנס בכל העולם: במיקרוסופט, בטוקבקיסטים, בעבדים לגדג'טים, בבלוגרים מופרכים והכי הרבה – במגדי עתידות, מתקשרים וקוראים בגבות למיניהם. הכישרון שלו הוא לעשות את זה באופן מצחיק מאוד, ולשלהב את הקוראים להשתתף בהמוניהם בתחרויות בתגובות כמו "בקשות מופרכות מאלי ישי".
ציטוט נבחר: “אז נניח שאתם מואשמים על ידי מיקרוסופט שגנבתם את ויסטה (שזה כבר מצחיק). איזו סיבה שערורייתית תתנו כדי להצדיק את מעשיכם? הזוכה בתירוץ השערורייתי ביותר יקבל במתנה את התוכנה הטובה ביותר מבית מיקרוסופט ("מחשבון") וכן עכבר. עכבר אמיתי, כן?”
פוסט מעניין במיוחד: "מבקש שתמחק פוסט" חלקים 1 עד 4. דרור, כמו כל בלוגר שמכבד את עצמו, זוכה למטר רפש של טרולים. אבי כהן, מלך הטרולים, כתב לו מספר מכתבי איום שפורסמו והפכו לפוסטים קרואים במיוחד.
"יוזאביליטי", הבלוג של המומחה לשימושיות מורד שטרן (שמשמש גם כדובר של ארגון השימושיות UPA ישראל), כותב על מה לא בסדר באתרים, תוכנות וגאדג'טים שלנו, ואיך אפשר היה להפוך אותם לידידותיים יותר לצרכן. הבלוג מתקשט גם במגוון memes של גיקים והמלצות על יישומים שווים לאייפון.
ציטוט נבחר: “iNaalin - שמאלני יפה נפש, למה לך לזרוק דווקא אבנים על כוחות הביטחון? אם תזרוק את האייפון החדש תהיה הרבה יותר נאור".
פוסט מעניין במיוחד: אוטוטו יש אייפון בישראל, אבל לפי שטרן זה רעיון שמועד להיכשל. יש לו כמה נימוקים משכנעים.
גל מור, עיתונאי ואיש פיתוח, מנהל את הבלוג שהוא מכנה "המדריך לנוסע המתמיד ברשת". חורים ברשת מציע מדריכים למתקדמים, פרשנויות ואפילו סקופים בנושאים כמו מדיה חברתית, RSS, דפדפנים, טוויטר, שיווק גרילה וכדומה.
ציטוט נבחר: “בעזרת חידושים כמו Google Wave כל חיינו המקוונים יתועדו בזמן אמת למען העתיד. הכל ניתן לחיפוש ולשליפה. אם זה טוב? כנראה. האם זה רע? כנראה שגם. האם ניתן לעמוד בפיתוי לא לעשות את זה? כנראה שלא".
פוסט מעניין במיוחד: גל מור, שליו בן ארי ואפי פוקס חיברו פוסט מעורר מחלוקת בשם "טוב, זה מביך: פיירפוקס סאקס" והתריעו על בעיות טכניות בדפדפן האהוב על חנוני העולם כולו. כמה ימים לאחר מכן הופיע פוסט דומה בבלוג הטכנולוגיה המשפיע בעולם, TechCrunch.
אלוהים הוא לא זה שנמצא בפרטים הקטנים – זה עידו קינן, עיתונאי חובב אינטרנט ותקשורת, אחד מחלוצי הבלוגוספירה הישראלית. קינן מבדר את קוראיו באמצעות טעויות מביכות של אתרי אינטרנט ועיתונים, שנינויות קצרצרות ונושאים אחרים. יש גם כותבים אורחים מהברנז'ה, מפעם לפעם.
ציטוט נבחר: “אם אתם מקבלים אימייל שרשרת על מחסור בדם מסוג B-, אל תעבירו הלאה – זה עוקץ של ערפדים!”
פוסט מעניין במיוחד: עידוק מנסה לפתוח סוגיה מתמטית-קומבינטורית ולחשב בכמה דרכים ניתן לשגות באיות שמו של רחוב המלך ג'ורג'. לשם כך הוא מגייס מבחר צילומים של שלטים שגויים.
הבלוג של ארז וולף נועד במקור לסקירה של מערכות ניהול תוכן, אך בפועל – למזלנו – הפך לבלוג שמאכלס עדכונים חשובים על הנעשה בין דפי יוטיוב, הרבה בדיחות מתכנתים ושאר דברים מכלי זמן שיעלו למעסיק שלכם זמן עבודה יקר.
ציטוט נבחר: "מאז ההצלחה הגדולה של סטיב ג'ובס המזוייף, המתחזה למנכ"ל אפל, נפתחים יותר ויותר בלוגים וחשבונות בטוויטר המתחזים לסלבס. המתחזה הוא בדרך כלל כותב אנונימי המרשה לעצמו לכתוב בעוקצנות ולפרסם דעות שאולי בעל החשבון המקורי היה בעצמו כותב, אילו ידע להיכנס לאינטרנט".
פוסט מעניין במיוחד: אוסף בדיחות שוות מתחום הקוד ופיתוח התוכנה, שתורגם על-ידי וולף בהצלחה.
גברים
"האושר והדווי: רשימותיו של משקיע הון סיכון" הוא בלוג אנונימי שרץ מאז 2004, בקצבי עדכון משתנים. במרוצת השנים הוא הפך למנכ"ל וציניקן לגבי ברנז'ת ההייטק הישראלית, אבל הפוסטים עדיין מצחיקים ומעוררים אמפתיה בקרב כל שוכן משרדים מצוי.
ציטוט נבחר: "מנכ"ל חברת סטארט-אפ הוא יצור ירוד וצר-מוחין. צרכיו פשוטים בעליל. מדי פעם, בעיקר לקראת סוף רבעון, המערכת ההורמונלית שלו סוערת ועליו לקבל סכום כסף נכבד מלקוח עבור טכנולוגיה שלא היתה ולא נבראה. לאחר מכן יכול המנכ"ל להתחמק משיחות טלפון מאותו לקוח זועם, שגילה כי אך משל היה המוצר, ולקנן בשקט עד לרבעון הבא".
פוסט מעניין במיוחד: יחסי ציבור – פוסט על איך משווקים לכם אוויר באריזה מהודרת.
אם היה דבר כזה דוקטורט בחומוס, שוקי גלילי היה דיקאן הפקולטה. גלילי מנהל מזה כמה שנים את הבלוג המשובח על הגרגיר הכל-ישראלי המפורסם, כולל ביקורת חומוסיות ופלאפליות, פריטי טריוויה חשובים על החומוס ותמונות של החתולים שלו.
ציטוט נבחר: “זה לא כל-כך מסובך כשחושבים על זה. כמו שלבנים פחות טובים בכדורסל ולכושים יש פיפי גדול, כך יש גרגרי חומוס שיצלחו להכנת ממרח חומוס ויש כאלה שמתאימים לדברים אחרים”.
פוסט מעניין במיוחד: קטגוריית "חומוס בעולם" כוללת חדשות חשובות – נחשו באיזה נושא – כמו משגה מביך של ברונו (התבלבל בין חומוס לחמאס) ושערוריית אולמרט והחומוס הסורי.
יואב מאור הוא אחד הפז"מניקים הכי גדולים של ישראבלוג, ומי שכיכב רבות ברשימת הבלוגים הנצפים ביותר. הוא גם ידע לנצל את הפופולריות הזו והפך לפרסומאי ומנהל תוכן. למרות זאת, יש לו עדיין עדכונים לא-שיווקיים ומצחיקים מדי פעם. ומי שזה לא מוצא חן בעיניו, שיילך לשמוע טוקיו הוטל.
ציטוט נבחר: “אולי אני קפיטליסט מסריח שחי בעולם של טכנולוגיה וסיפוקים רגעיים ולא יודע להתחבר לשקט הפנימי שבו, אבל אני לא מכיר אף אחד שיכול 'להתחבר לגלי הים' במשך יותר מדקה וחצי, כאילו... קוואו, יש הרבה מים. והם זזים ועושים רעש! זה מדהים! אני יכולה לבהות בזה כל היום!' בשביל מים זזים שעושים רעש אני יכול להוריד את הניאגרה של האסלה בשירותים, פה ליד".
פוסט מעניין במיוחד: יואב הוא גם מוזיקאי, מה שהביא אותו לחבר פוסט שנושא את הכותרת "למה בעצם "כוכב נולד" מעניין לי ת'תחת".
בלוג הוויסקי של Islay מציע ביקורות על חנויות משקאות בארץ, תיעוד של סיורים במזקקות בסקוטלנד וכמובן סקירות של מותגי וויסקי ואלכוהול שונים. הפוסטים מפגינים בקיאות ומומחיות מרשימה בדקויות של וויסקי, ואם לא היינו אומרים לכם, בחיים לא הייתם מנחשים שהבלוג נכתב על-ידי בחורה בכלל.
ציטוט נבחר: "איזה פער עצום בין התדמית של ויסקי סינגל מאלט שאנחנו רגילים אליה בארץ, כולה עמוסה ביאיר לפידים שמטים הצידה את הראש המשוח בג'ל ואומרים "בשבילי רק לגבולין 16", לבין האנשים המבוגרים בחולצות המשובצות ומעילי גשם מניילון שמסתובבים בחצר של מזקקת קילכומן”.
פוסט מעניין במיוחד: וויסקי לאספנים כהשקעה כלכלית – איך זה עובד?
מוזיקה
“עונג שבת", שנערך על-ידי גיא חג'ג' הבלתי-נלאה, התחיל בתור הניוזלטר של אתר ביקורות המוזיקה "השרת העיוור" וגדל למימדים של בלוג בפני עצמו, שמציע לינקים משובחים להורדות והשמעות של כל מה שבאמת שווה האזנה, בארץ ובעולם. הליקוט תמיד מדויק, עדכני ופוזל גם לתחומים חוץ-מוזיקליים.
ציטוט נבחר: "לא משנה אם זה ברהאמס, או ג’ימי פייג’, או ת’ום יורק. מה אני יכול לקחת ממנו לחיים שלי? האם הוא משחרר אותי? האם הוא מביא לי איזה רעיון ממש טוב שאני יכול לרכב עליו שלושה חודשים? הוא פותח סתימות? או שזה עוד פעם מישהו שבא ומביא טפט מוזיקלי נאה?" (העונג מצטט את יוסי בבליקי).
פוסט מעניין במיוחד: תחת הכותרת "איך לא נהיה חרא של אנשים" חג'ג' מציע סוג של פיתרון אידיאליסטי למשבר שבו נמצאת תעשיית המוזיקה, כתוצאה מההורדות הפיראטיות. “תוריד כמה שתרצה, אבל בצד תערוך רשימה של דיסקים שהורדת ואהבת, כאלה ששווה בעיניך לקנות, לו היה לך עכשיו כסף. קיבלת משכורת גדולה או מעות לחג מסבתא, ויש לך איזה מאתיים שקל בצד? קנה איזה שלושה דיסקים", הוא מציע.
ללא הרבה מילים, השתפכויות או פוסטים ורבליים בכלל, רונית211 מספקת זרם סדיר של לינקים וקטעי וידאו למוסיקה ים תיכונית, שנות ה-90, 80 ,70, 60, ישראלי, שירים שקטים, דאנס וסינגלים חדשים. פופ טהור לווריד.
ציטוט נבחר: אין. מי צריך להכביר מילים כשיש מוזיקה?
פוסט מעניין במיוחד: ספיישל תיסלם נוסטלגי, עם הקליפים של "עוד פגישה”, "רדיו חזק" ו"לראות אותה היום”.
בלוג רוק ואלטרנטיב מזווית אישית, שמצליח להיות גם קומוניקטיבי ולדבר על מוזיקה ששעתם עליה: מברוס ספרינגסטין ושריל קרואו, ועד מדהאני וג'וי דיביז'ן. הרהורים על מוזיקה לימי חורף קר – מעט הימים האלו שיש במדינה הזו.
ציטוט נבחר: “אם, נניח, החלום שלי היה לדעת איך נשמע שיתוף פעולה מוזיקלי בין מארק לינקוס (מ-Sparklehorse) ל-Danger Mouse, כשהם כותבים ומפיקים את המוזיקה, ומי שמאייש את המיקרופון, בתורות, הם נינה פירסון, וויק צ’סנאט, וויין קוין, איגי פופ, ג’וליאן קסבלנקאס, סוזן ווגה, גראף ריס, ג’ייסון ליטל, ודיוויד לינץ’, אז החלום שלי היה מתגשם עכשיו".
פוסט מעניין במיוחד: הסיפור האמיתי והמרגש מאחורי סדרת ההופעות החיות של MTV אנפלאגד, או: איך גנבו בפעם הראשונה לבון ג'ובי את כל ציוד ההגברה, ואיך קוביין שכח להכין הדרן.
העיתונאי ומבקר המוזיקה ראה את גדולי הרוק מקרוב והתייצב ברשימות כדי לתעד.
ציטוט נבחר: “איך מפענחים יצור אנדרוגני, חללי, ביזארי, עם כינור חשמלי וקול-מכונה, ספק רובוט ספק בת-אנוש? איך מבינים את "לורי אנדרסון"? שיערה הקיפודי-פאנקיסטי צבוע בסגול אדום, משוח בברילנטין, פניה חטובות וחדות, היא לובשת חליפה שחורה ועניבה, אשה-גבר, נערה-אנדרוגינוס, ביסקסואלית, משנה קולות וצבעים וצלילים".
פוסט מעניין במיוחד: בועז כהן משחזר חוויה – ניסיון לראיין את הופ סנדובל מ"מאזי סטאר", חומת ביצורים במונחים עיתונאיים, כאשר הוא מחלץ ממנה הרבה יותר משתיקות ארוכות ורבות משמעות.
"בלוג של אוהב מוזיקה ויועץ מוזיקלי, עם אוזן אחת נטועה במוזיקה של פעם, אחת קשובה למה שקורה היום". בעיקר רוק ובלוז בניחוח של בקבוק וויסקי ישן ומשובח – טום פטי, בוב דילן, ג'וני מיטשל, אסף אבידן וכל מי שבאמת יודע מה לעשות עם גיטרה.
ציטוט נבחר: “איזה יתרונות בולטים של סקרלט מושכים אותי? נו, כדי שלא אצטרך לסווג את הפוסט הזה כ"בעל תוכן פוגעני", מוטב שאדבר על סגנון השירה והקול שלה: גס ועדין כאחד, פריך, חם, סמיך, מבעבע, מהביל, זוחל, מתגנב, כובש ופותח נקבוביות יותר מסאונה רותחת. לפני שנה היא הוציאה אלבום שלם של קאברים לטום ווייטס, שגם אם לא היה מושלם, עדיין מגיע לה 10 בשביל ההעזה".
פוסט מעניין במיוחד: אז איך זה לגדול בבית שבו אבא שלך הוא כוכב רוק מפורסם? רסיבר מספק הצצה לחייהם של הבנים-של.
“האייפוד רעב" הוא מעין בלוג קבוצתי המתנהל מאז 2005 בשקט תעשייתי, יחסית, ורק חובבי המוזיקה האלטרנטיבית, לואו-פיי והפולק-רוק המושבעים באמת יודעים על קיומו. יש בו חמישה כותבים עם נטיות-לב מוזיקליות שונות, ואף אחד מהם לא מאכזב.
ציטוט נבחר: “המקום – סקוטלנד, או אולי חיפה. הזמן – לא הרבה אחרי שהתאכזבתי (באמת) שבערב המילניום לא עפו מאות טילים גרעיניים מעל הקוטב הצפוני ושלכולם התאפס חשבון הבנק. אני לא בטוח שבשלב הזה של החיים שלי הסכמתי להודות בפה מלא בקיומם של סינטסייזרים, מכונות תופים, סמפלרים ושאר מרעין בישין. כנראה שגם הדלגדוס לא”.
פוסט מעניין במיוחד: למרעיבי האייפוד יש נטייה לסווג מוזיקה לפי המקומות שמהם היא מגיעה. אחת הקטגוריות שבטוח תפתח לכם את האוזניים היא "סקנדי-אינדי", אינדי-רוק מסקנדינביה. כל הפוסטים שם מוצלחים ומוכיחים שביורק זה לא הכל.
נדב לזר לא מסתפק בקליפים ביוטיוב ובהורדות בסולסיק: הוא מסקר מקרוב את סצנת הרוק והפופ הישראלית, ומבקר בהופעות באולמות קטנים ומעושנים. הוא גם סיפר לכל מי שרצה לשמוע על "דפנה והעוגיות" הרבה לפני שהם קיבלו שערים בעיתונים.
ציטוט נבחר: “כשהמדינה היהודית והמדינה הדמוקרטית יחליטו סוף סוף לחפש יועץ נישואים טוב, כל שיהיה עליהן לעשות זה לצעוד בשביל קליפות הגרעינים המוביל אל קובי אוז. 'מזמורי נבוכים', קוראים למופע החדש שלו”.
פוסט מעניין במיוחד: האם הסצנה הישראלית אינה אלא אוסף חיקויים חיוורים של דברים מקוריים ומעניינים יותר שמגיעים ממעבר לים? "נדב לזר חושב שיהוא ירון הוא יותר מסתם טום ווייטס עם ברית מילה, ומנמק.
בית ומשפחה
ריקי כהן, מנהלת קהילות מקוונות, משתמשת בבלוג כ"חלון האוורור לרגעי השפל הקטנים והגדולים של ההורות". היא לא חוששת לנפץ מיתוסים על גידול ילדים, לדבר סקס אחרי הנישואים ולבקר את האנשים הרעים שנוהגים סביבה בג'יפים.
ציטוט נבחר: "אף אחד מהחברים הנשואים פלוס שלכם לא יגלה לכם את הסוד המחריד הזה. זה לא שאין שמרטפיות בעולם, זה שבכל סוף היום, תשע-עשר בערך, אנחנו מתמוטטים לתוך אינות גדולה, אוספים איש איש את אבריו שנזללו במהלך היום, עם העבודה, ואספקת הצרכים של פרי אהבתנו.”
פוסט מעניין במיוחד: מורה דרך לשירי אהבה.
עידית זכריה היא מעצבת פנים ו"סטייליסטית להלבשת הבית" (כן, יש דבר כזה), שמתחזקת בלוג יפהפה להפליא. רובו תמונות של בתים שרובנו יכולים רק לחלום עליהם, ויש מדי פעם קישוטים ומוצרי עשה זאת בעצמך קטנים.
ציטוט נבחר: "אין מה לעשות, אני אוהבת ורוד. שנים אני כבר מנסה להיגמל בטענות שונות: זה קיטש, ילדותי, פרחי, זה מעיד על חוסר טעם ועוד – אבל כלום לא עוזר, אני חוזרת אליו שוב ושוב".
פוסט מעניין במיוחד: קשה לחשוב על מזוודה כעל פריט קישוטי – מדובר בדרך כלל באביזר פונקציונאלי – אבל הפוסט הבא יוכיח שאפשר לעשות הרבה יותר עם מזוודות ישנות.
הבלוג של דוגמנית העבר ושחקנית ההווה חלי גולדנברג. גולדנברג לא חוששת להיחשף בבלוג, וכותבת על החיים שלה מנקודת מבט מפוכחת של אישה, של אם ושל שחקנית.
ציטוט נבחר: "עד מתי עושים אודישנים? תמיד? עד שפורשים? מפסיקים לעבוד במקצוע הזה? זה לא דבר בריא, אני אומרת לכם. אודישן זה לא אירוע בריא ללבו ונפשו של אדם. הניסיון לא להתייחס לזה באופן אישי לא תמיד מצליח".
פוסט מעניין במיוחד: גולדנברג מספרת בפרטים על ההתמודדות ארוכת השנים עם הפרעת הקשב (ADD) שלה.
אריאלה רביב התחילה את דרכה בישראבלוג בשלב מוקדם, בשמות בדויים, וכתבה על סקס והחיים כרווקה בעיר גדולה. בהדרגה נחשפה האישה שמאחורי הדמות, וכיום היא כותבת בסגנון הייחודי שלה ובשמה האמיתי על הריון, הורות וחוויות אישיות אחרות. למרות ההתברגנות שהבלוג עבר, הוא עדיין שווה קריאה.
ציטוט נבחר: “אני חושבת שכל אימא מכירה את זה – כשאת מחזיקה את היצור הקטנטן הזה בידיים ולא מאמינה שהגוף שלך מסוגל לייצר כזה נס. אז בתוך ההתאהבות וההתפעמות והשמחה האדירה, היא שאלה אותי ממש בחשש: היה איזה שלב שהתחרטת? הסתכלתי בה בזעזוע אותנטי, ובאימה עניתי, פעם אחת?!”
פוסט מעניין במיוחד: “צ'מעו סיפור רומנטי מקסים" או מבצע 1+1 על חתונה וברית. לא נהרוס לכם את הסוף.
Anguly, ירושלמית בת 38, מספרת על הריון ואימהות לתאומות. בתוך כך היא מתעדת את הטיולים והמסעות הרבים שלה עם המשפחה בכל קצוות הארץ, על בסיס שבועי כמעט.
ציטוט נבחר: "בעקבות החום והשריטה, מיכל קיבלה אנטיביוטיקה ועשתה לי חיים קשים – ברשומה הבאה יש אפילו תמונות שחנה צילמה אותי נאבקת לתת לה את התרופה. חנה אוהבת לצלם משברים".
פוסט מעניין במיוחד: סיפור ההריון והלידה של מיכל וענת, שהגיעו לעולם בתום תהליך מפרך של הפריה חוץ-גופית.