מתישהו באמצע 2006 קיבלתי מייל עם קישור להדגמה של מה שנראה כמשחק הטוב ביותר שאני אי פעם ארצה – משחק שבו אתה מלווה יצור החל משלב שבו הוא משהו קרוב לבקטריה דרך שלב שבו קיים רק שבט קטן של יצורים כאלה ועד לשלב שבו אתה חוקר גלקסיות. המשחק הוא מבית היוצר של וויל רייט – שיצר להיטים כמו SimCity ו-Sims. אפילו לא הייתה שאלה שזה יהיה משחק מצוין וממכר בדיוק כמו הקודמים.
כמובן, תקוות גדולות בתחום משחקי המחשב מובילות בדרך כלל לנפילות גדולות בהתאם. הרבה פעמים חברות ניסו לשווק את המשחקים שלהם כמה שישנה את עולם המשחקים, ואז כשהמשחקים יצאו גילו שהם בעצם דרך קלה להצית את המחשב או משעממים. ספור, בהתאם, טבע בהייפ שבדיעבד התברר כלא מוצדק בעליל.הבעיה בספור היא שבמקום הסימולטור-חיים שהובטח לנו, שיאפשר לנו באמת לקחת יצור ולהתחיל אותו מאפס עד שהוא כובש את החלל, אנחנו מקבלים חמישה משחקים שונים באריזה אחת, וכל אחד מהם מרגיש כמו דוגמית למשהו אחר. בשלב הראשון אתם מוצאים את עצמכם משחקים פקמן – אוכלים חתיכות אוכל ומנסים להימנע ממפלצות שיאכלו אתכם. בשלב השני אתם משחקים משהו בסגנון World of Warcraft, מתיידדים עם יצורים אחרים או הורגים אותם בשביל נקודות ניסיון שיאפשרו לכם לעלות בדרגה.
בשלב השלישי אתם משחקים איזשהו משחק אסטרטגיה בזמן אמת, אוספים משאבים ותוקפים או מתיידדים עם כפרים אחרים. בשלב הרביעי, שלב הציוויליזציה, אתם משחקים משחק שדומה במידה רבה ל-Civilization, ומנסים להרוג את הערים האחרות, לקנות אותן, או לירות עליהן דת. ממטוסים שיורים דת. לבסוף, בשלב החמישי אתם שוכחים שפעם הייתם חלק מציוויליזציה, מקבלים חללית, ויוצאים לבד אל תוך החלל (בהתחלה חשבתי שאני שליח של הציוויליזציה שלי, ואז גיליתי שהדבר היחיד שהם נותנים לי בחינם הוא דלק, שאני יכול לסחור איתם, ושהמחירים שלהם לכל דבר מוגזמים ועדיף לקנות אצל השכנים).
עכשיו, אל תבינו אותי לא נכון – כל אחד מהשלבים האלה היה לי די כיף כששיחקתי אותם. אני פשוט לא ארצה לשחק אותם שוב – אחרי חצי שעה בכל אחד מהשלבים, הוא מתחיל לחזור על עצמו, ומצאתי את עצמי מאד שמח כשהוא נגמר רק רבע שעה לאחר מכן. כן, המשחק עד שלב החלל לוקח בערך 8 שעות (ומטה), להערכתי. שלב החלל ארוך הרבה יותר מכל הקודמים גם יחד.
עוד משהו שהפריע לי הוא העובדה שבעוד שהמשחק מהולל על היכולת ליצור כל יצור שמעניין אתכם, בסופו של דבר אתם מגלים שאתם חייבים לשנות את העיצוב שלכם כדי שתוכלו להתקדם. כל חלק גוף שאפשר להצמיד ליצורים נותן יתרונות אחרים, ובסופו של דבר תמיד יקרה מצב שבו תסירו חלק מסויים כי תרצו להתקדם הלאה – להביס שבט חזק במיוחד, או אולי להתיידד עם שבט של סנובים. כלומר, המשחק לא מאפשר בהכרח שתיצרו את היצור שמעניין אתכם. אתם תיאלצו ליצור את היצור המתאים, או להיות לא מספיק טובים. כמובן, זה תואם את האבולוציה, אבל מי שקנה את ספור רצה לעצב יצורים משלו, לא להיות כבול לדרישות משחקיות מסביב למראה של היצור.
כמובן, כל זה נהיה יותר גרוע כשמבינים שאין לכם את החופש המוחלט ליצור מה שאתם רוצים – לפחות לא בפעם הראשונה שתשחקו את המשחק. יש לכם תקציבים שונים – נקודות DNA, או אוכל – ואתם יכולים להשתמש רק בהם. מעבר לכך, בשלב השני, אתם צריכים לחפש איברים שונים ברחבי העולם, מה שגורם לכם לתהות מה גרם לסוגים שונים של כפות ידיים לצנוח במקומות אקראיים בכל רחבי העולם.
אולי, אם המשחק היה קצת יותר הדרגתי (כלומר, לא היה מעבר חד ופתאומי בין השלבים), ואם כל שלב היה מושקע הרבה יותר ובעל יותר אפשרויות משחק (מלבד שלב החלל, שהוא מפותח מספיק), הוא היה יותר טוב. כמובן, יש בו עדיין דברים ממכרים – אני לא הרגשתי שאני נהנה במיוחד בשלב החלל, אבל כנראה שהמוח שלי כן, כי המשכתי לשחק אותו עד שקיבלתי משחק יותר טוב. אבל למרות זאת, הוא עדיין לא משחק טוב במיוחד. הוא נחמד, במיוחד אם אתם רוצים את האפשרות לעצב כל דבר תלת-ממדי שאתם רוצים (החל מיצורים וכלה בכלי רכב ובניינים), ואם אתם רוצים משהו שיספיק לכם ליום-יומיים. אבל מעבר לזה, אני פשוט לא חושב שהוא שווה 50$, או הרבה יותר מזה בישראל.
אם אתם רוצים את זה בציון: אני אתן לזה 80. זה מהנה במשחק הראשון, ואתם מתחברים ליצור שיצרתם. הסאונד מעולה. ערכות העריכה ממש טובות. עם זאת, אי אפשר לשחק בזה שוב (ואת האפשרויות האינסופיות אפשר לחקור עם עורך היצורים שנמכר בנפרד ובזול יותר, וכדי לראות יצורים של אנשים אחרים אפשר להשתמש ביוטיוב), הוא רדוד, המעברים חדים, ובקיצור, כל מה שאמרתי עד כה. אתם אפילו לא באמת יכולים להשאיל את המשחק לחברים, כי כמות ההתקנות מוגבלת. אני הייתי מחכה לצניחת מחירים דרסטית לפני שהייתי קונה.