בתהליך ההתבגרות של כל פרט אנושי הוא לומד שיעור חשוב להתפתחותו שנקרא "דחיית סיפוקים". רבים מאתנו לא למדנו את השיעור הזה, ובעיקר לא חובבי הסדרות. אנחנו לא נחכה עד אשר תועיל בטובה רשת טלוויזיה בארצנו הקטנה לרכוש את הסדרות, ובוודאי שלא נהיה כבולים בעידן המודרני בו אנו חיים לשעת שידור קבועה. לא כשיש לנו מחשב וחיבור מהיר לאינטרנט. אנחנו רוצים את הסדרות שלנו עכשיו, מיד, ורצוי ללא מאמץ. ואין לגיטימי מזה!
פרקים מסדרות המשודרות בארצות הברית עולים כמעט רגע לאחר שידורם לרשת ויש הרבה מאד אופציות להשיג אותן. יש רק להושיט תוכנה ולקטוף.
קודם כל – איך יודעים איזה סדרות להוריד?
עם מדריך שידורים. האתר TV.COM הוא אתר ממצה המכיל לוחות שידורים, תקצירים וחדשות, בזמן שהאתר בעל השם המלבב "טלוויזיה ללא רחמים" מכיל ביקורות משעשעות ומושחזות וסקירה נרחבת של פרקים.
ועם זאת, המדריך השימושי והנוח ביותר הוא TV Calendar. שימו במועדפים
ואיך מורידים?
לו היינו אמריקאים, הייתי יכול להמליץ לכם על Hulu, שירות של כמה מחברות הטלוויזיה האמריקאיות שמאפשר לכם לצפות בסרטים ובחינם דרך הרשת (גם האתר הזה מציע שירות דומה, ובחינם). מי שלא יושב באמריקה נאלץ לבחור בדרכים שאינן מאוד אתיות, אבל הן מאוד נפוצות ומקובלות. הי, אני לא שופט. אני אספר לכם איך עושים את זה ואתם תבחרו מה כדאי לכם לעשות.
שלושת המקורות הפופולריים להורדת קבצי וידאו דרך האינטרנט הם אימיול, ביטורנט ויוזנט.
ביטורנט
הוא השיטה המועדפת על כותב שורות אלה, ולכן נתחיל בה. המדובר בתוכנה קטנטנה שמאפשרת למשתמש להתחבר למשתמשים אחרים בשיטת P2P על מנת להוריד קובץ אחד מסויים. בזמן שאתם מורידים חלקים מהקובץ מחלק מהמשתמשים, אתם מעלים לחלק אחר את מה שכבר הספקתם להוריד. היתרון, לחוששים משיתוף קבצים, הוא שלמשתמשים האחרים אין שום גישה לקבצים שלכם למעט הקובץ שאתם מורידים ברגע זה. החסרון הוא שאתם תלויים באנשים אחרים שיהיו מחוברים למערכת באותו זמן. מסיבה זו אורך החיים של קובץ ביטורנט של פרק מסדרה הוא די קצר – בימים הראשונים לאחר שהוא עולה לרשת משתפים אותו לפעמים כמה עשרות אלפי אנשים, אבל מהר יחסית המספר מצטמצם לעשרות או יחידים, ולפעמים הקובץ נעלם לחלוטין.
הורדה דרך ביטורנט יכולה להיות מהירה מאד אם הרבה משתמשים משתפים את הקובץ, ויכולה להיות איטית להחריד.
החיפוש של טורנטים, כפי שנקראים הקבצים איתם התוכנה עובדת התוכנה, אינו נעשה דרכה אלא דרך אתרים ייעודיים, כגון מינינובה ואיזו-האנט. נכנסים לאתר ומריצים חיפוש של שם התוכנית שמחפשים – ניתן למצוא פרקים בודדים או עונות שלמות. הסתכלו על התוצאות שקיבלתם, ומבין הרלוונטיות בחרו את אלה שיש להם את המשתמשים הרבים ביותר (ישנם שני סוגים של משתמשים, seeders ו-leechers, אבל נתעלם מזה כרגע) –כאמור, אם מדובר באלפים או מאות ההורדה יכולה להיות מהירה מאד. מקליקים על הלינק והתוכנה תפתח את מנהל ההורדות שלה, אבל בעצם לא צריך לעשות יותר כלום.
כאן מורידים את ביטורנט. שני אתרים נהדרים לחיפוש קבצי טורנט הם isoHunt ו-Mininova.
לקריאה נוספת - http://www.wikihow.com/Download-Torrents ו- http://www.tech-faq.com/download-torrent-files.shtml.
אימיול
לעומת הביטורנט, אימיול היא תוכנה שעובדת בצורה יותר קלאסית של שיתוף קבצים, דומה מאד לנאפסטר הותיקה, בכך שכל משתמש מקים תיקיית שיתוף שממנה יכולים כל המשתמשים האחרים על השרת להוריד את כל הקבצים שנמצאים באותה תיקייה.
האימיול הוא התוכנה המועדפת על רבים בגלל נוחות השימוש בה. בכניסה לתוכנה צריך לבחור מרשימת שרתים אפשריים, כשאר על כל שרת מצויינת הקיבולת שלו וכמה התפוסה שלו כרגע. רצוי לבחור בשרתים הגדולים, שמכילים כמה מילוני קבצים לפחות– אבל כדאי להמנע משרתים עם שמות פורנוגרפיים מדי (לפחות, לצורך העניין שלנו כרגע) כי אלו נוטים לאחסן, ובכן, הרבה פורנוגרפיה, ופחות סדרות טלוויזיה.
מכאן, הפעילות די פשוטה – נכנסים לחלון החיפוש, בוחרים את סוג הקובץ המבוקש (וידאו, מן הסתם, במקרה שלנו) ומכניסים את שם הסדרה, העונה והפרק, וחלון החיפוש יתמלא, בתקווה ברשימה ארוכה של אופציות.
האימיול מורידה את הקבצים בחבילות קטנות ממשתמשים שונים, לפעמים זה יכול להיות מתסכל כאשר חסר חלק מסויים שממען לרדת, אך כאשר מדובר בקבצים פופולריים זה בדרך כלל לא בעיה.
יוזנט
שיטה נוספת של הורדה היא דרך היוזנט (Usenet). היוזנט היא מערכת של קבוצות דיון שעליה מאחסנים גם קבצים. היתרון של היוזנטס הוא קודם כל במהירותה הגדולה של ההורדה, וכן בכך שמדובר בהורדה משרת ייעודי ולא ממחשבים של משתמשים אחרים. לצורך ההורדה מהיוזנט יש צורך בתוכנה לקריאה של קבוצות דיון כגון Grabit או Alt.Binz, המועדפת עלינו, ובעיקר – הנה השוס – במנוי בתשלום.
תמורת כמה דולרים לחודש (המחירים נעים בין 3 ל-30 דולר, בהתאם לכמה שאתם מורידים) תוכלו להוריד במהירות שמתקרבת למהירות הפס שלכם. זאת אומרת שאם השקעתם בחשבון אינטרנט במהירות של 7 מגהביט, תוכלו להוריד בקצב של כ-870 ק"ב לשנייה – זאת אומרת שפרק ממוצע בסדרה, ששוקל על פי רוב 350 ק"ב, יירד בכ-7 דקות.
חיפוש אחרי קבצים ביוזנט אפשר לעשות בבינסרץ' השימושי. מנוי כדאי לעשות לגיגהניוז המצויינת.
לגלוש כמו אמריקאים
רבות מהרשתות בארה"ב של אמריקה מאפשרות צפייה בפרקי הסדרות שהן משדרות מיד לאחר שידורן (ולפעמים לפני), למשל NBC.com או שירות hulu. בשל אילוצי זכויות יוצרים השירות מתאפשר רק בתוך שטח ארצות הברית. האתרים המרושעים מזהים את כתובת הIP שלכם ככזו המגיעה מארצות הלבנט ויודיעו לכם שלצערם הוידאו שבחרתם אינו זמין למיקום שלכם.
אבל אל חשש, יש פתרון! תוכנות כגון Hotspot Shield יגרמו לכך שהאתרים יחשבו שגם אתם מגיעים מארצות הברית. התקינו את התוכנה, הפעילו אותה ואז גלשו לכם לאתרי הרשתות ודפקו את המערכת.
ועכשיו – במה כדאי לצפות?
בכך מסתיימת הסקירה הטכנולוגית ונעבור לחלק האמנותי של הערב – הסדרות עצמן. איזה סדרות חדשות כדאי לראות?
רוב הסדרות נמצאות כרגע בחופשה ויחזרו בקרוב, בסוף דצמבר או תחילת ינואר. אז גם יתחילו עונות חדשות של סדרות ותיקות, ויפציעו הסדרות שמכונות "ההחלפות של אמצע העונה" – סדרות שנמצאות בהפקה ונועדו להחליף את הנפלים של העונה.
סדרות חדשות
דולהאוס היא זו שמסקרנת את כותב שורות אלה יותר מכל. הסדרה החדשה של יוצר "באפי" ו"פיירפליי" ג'וס ווידון ובכיכובה של אלייזה דושקו (הלא היא פיית' קוטלת הערפדים) מספרת על חברה ששולחת אנשים למשימות שונות לפי הזמנה. הטריק הוא שאותם "סוכנים" הם אנשים שאישיותם נמחקה והאישיות מושתלת להם לפי הזמנה לכל משימה - ויהיו אלה משימות ריגול, פעולה או רומנטיקה. בין משימה למשימה, אקו, גיבורת הסדרה, מתחילה לתהות על זהותה. מתח, פעולה, פמיניזם, והומור ווידוני מובטחים. הסדרה תתחיל ב-13 לפברואר.
"The United States of Tara", סדרה חדשה מאת תסריטאית "ג'ונו" דיאבלו קודי על פי רעיון של סטיבן שפילברג (לא פחות) ובהפקתו, בכיכובה של טוני קולט. הסדרה, שמתוארת כקומדיה שחורה, מספרת את קורותיה של אישה בעלת פיצול אישית שנאבקת לגדל את משפחתה ותפצח ב-18 לינואר.
"קופידון" היא מקרה מיוחד – הסדרה, בהפקתו של רוב תומאס, יוצר "ורוניקה מארס", עלתה ב-1998 בכיכובו של ג'רמי פיבן (הלא הוא ארי גולד) וירדה מהמסכים במהרה תוך פחות מעונה. בעקבות הצלחת הסדרה על הבלשית התיכוניסטית מחייה תומאס את הסדרה. גם הפעם הסדרה תעסוק באדם שהוא בטוח שהוא קופידון, ולא ברור אם הוא כן או לא. אולי הפעם נזכה לגלות. היא תעלה ב-24 למרץ.
“The Beast” נשמעת מעניינת בעיקר בגלל הכוכב שלה, פטריק סווייזי בקאמבק טלוויזיוני אפשרי, בתור סוכן אפ.בי.איי. שמקבל שותף חדש שהוא בעצם שתול שמשימתו לעקוב אחרי סווייזי. תעלה ב-15 לינואר.
סדרות שחוזרות לעונה חדשה
"בטלסטאר גלקטיקה" חוזרת לעונתה האחרונה ב- 16 לינואר. יהיה דיסקו.
"סקראבס" חוזרת ב -6 בינואר.
"24" תעביר את ג'ק באוור יממה של גיהינום בפעם השביעית ב-12 לינואר.
"אבודים" חוזרת לעונה חמישית (מתוך שבע המתוכננות) ב-21 לינואר, והפעם צפויים ג'ק וחבר מרעיו לנסות לחזור לאי. מי אמר שנגמרו להם הרעיונות?
ו-"Flight of the Conchords", קורות צמד החנונים המזמרים מניו זילנד, חוזרת ב–18 בינואר
סדרות שנמצאות עכשיו בהפסקה וחוזרות
"איך פגשתי את אמא שלכם", ככל הנראה הסיטקום המסורתי היחידי ששרד את ירידת "חברים", חזר לעונה רביעית. שווה לראות, בעיקר בזכות ניל פטריק האריס המלבב (אל תעיזו לקרוא לו דוגי האוזר, שמעתם?) בדמות בארני רודף השמלות, שימכור את אמא שלכם בשביל זיון, וקרוב לודאי גם עשה את זה;
"30 רוק", הסדרה של טינה פיי וקרוב לוודאי התוכנית המצחיקה ביותר בטלוויזיה (ושמוכיחה שאלק בולדווין הוא למעשה גאון קומי) חוזרת ב-8 בינואר. החצי הראשון של העונה לא אכזב.
"גיבורים", שלא מפסיקה להפוך יותר ויותר גרועה, חוזרת ב-2 לפברואר. הכותרת של החצי הזה של העונה החדשה הוא "נמלטים".
“Terminator: the Sarah Connor Chronicles" חוזרת, ומשתבצת בזמן חדש, ביום שישי ה-13 לפברואר (ואחריה תשודר "דולהאוס").