שני עניינים עמדו השבוע על הפרק: בארץ, חוק הספאם הלך והתקרב, והלחיץ את כל שולחי הניוזלטרים והודעות הפרסום; ובהודו, עשרות מתו במתקפת טרור במומבאי.
המשותף לשני האירועים הוא ששניהם עירבו באופן בלתי נמנע טכנולוגיות רשת חדשות עם המערכות המוסדיות השמרניות, שניסו בכל הכוח לעמוד בקצב שהרשת מכתיבה, ונכשלו.
זה בניגוד לחוק לעשן מתחת לשלט אסור לעשן
הסיבה שאתם מקבלים כל כך הרבה מיילים מספאמרים שמבקשים ממכם לבקש מהם להמשיך להציק לכם היא שהתיקון לחוק הבזק, זה שאנחנו מכנים "חוק הספאם", ייכנס לתוקף בשבוע הבא. החוק החדש יאסור על בתי עסק לשלוח אימייל פרסומי למי שלא ציין במפורש שהוא מעוניין לקבל אותו. בנוסף, המפרסם יחוייב לפתוח את האימייל במילה "פרסומת" ולא לשקר לגבי זהותו. זה רעיון מצויין והלוואי שהיה אפשר להחיל אותו גם על שלטי חוצות ועיתונים. ויותר מכך, הלוואי שהיה אפשר להחיל אותו על אימייל.
שר התקשורת אטיאס חתום על הצעת תיקון החוק הזאת, אבל אצלנו בבית קוראים לחוקים כאלו חוקי גלעד ארדן, על שם חבר הכנסת החרוץ והפעיל מהליכוד שחתום על חוקים כמו החוק לחיוב לבישת קסדות אצל רוכבי אופניים והאיסור החדש על עישון במקומות ציבוריים. כלומר, חוקים מתוקים ונפלאים כמתנת יום הולדת שאין שום סיכוי שייאכפו.
כמה חודשים אחרי כניסתו של חוק העישון החדש אפשר כבר להכתיר אותו ככישלון: כמה מעשנים נקנסו וכמה מהם נתבעו על ידי נודניקים חובבי חמצן, וכמה מקומות בילוי שממילא לא ששו להכניס מעשנים הפכו לנקיים; בכל שאר הברים והמסעדות העשן אותו עשן. החוק נגד ספאם ייאכף בצורה דומה. כמה מפרסמים שלא ישכילו להנמיך פרופיל ייקנסו וכמה ספאמרים יפסידו כסף, אבל כמות הספאם לא תפחת בתיבה שלכם ואחרי זמן מה גם הרשויות ישכחו מהעניין. הסיבה לריבוי העשן במקומות הבילוי הוא שבשביל למגר את המעשנים צריך לא רק חוק, אלא גם השקעה של כוח אדם וכסף; ובשביל למגר את הספאם צריך הרבה יותר כסף והרבה יותר כוח אדם.
הספאם היא תעשיה של מאות מיליוני דולרים, ורובם לא הולכים לידיים של מארגני "קורס התפתחות וצמיחה רוחנית" או בעלי הפטנט הנפלא "סילונית: האינסטלטור הפרטי שלך", ששלחו לי ספאם היום. הכסף הגדול הולך לידיים של אירגוני פשע חובקי עולם, שעושים שימוש בדואר הזבל כדי להריץ מניות, לפרסם את עסקי ההימורים והתרופות המזוייפות שלהם ולהדביק מחשבים בתוכנות מזיקות. קשה מאוד להלחם באנשים האלו (ואם אתם לא מבינים עד כמה, קראו את טורו של טל גוטמן מהשבוע שעבר, שעוסק בחברה שניסתה). תיקון החוק החדש לא ינסה להלחם בספאמרים הבינלאומיים האלו – ממילא הוא חל, כדרכם של חוקים, רק על ישראלים.
כלומר, הנפגעים היחידים מהחוק הזה הם בעלי עסק שחיים בגבולות מדינת ישראל. אבל המחוקק היה צריך דווקא להתחשב במפרסמים האלו, רובם עסקים קטנים שאין להם תקציב לפרסום שאינו באימייל. נכון, ספאם הוא מטרד. אבל הוא מטרד קטן הרבה יותר ממה שאנחנו נוטים לעשות ממנו, במיוחד עם מסנני הספאם היעילים החדשים. מן הצד השני, גם לבעלי עסק יש זכות להתפרנס, ובעולם רווי השירותים שלנו פרסום הוא חיוני לעסק קטן ובלתי מוכר. אנחנו יכולים להמשיך להתרגז על המאפיונר הקוריאני שהדביק את המחשב שלנו ברוגלה, אבל להתנקם רק באינסטלטור מחולון.
איטריות לוהטות
בשעת כתיבת שורות אלו, ביום חמישי בשעה 19:44, מניין ההרוגים במהומות בהודו עומד על 185 בני אדם. אבל עד שהכתבה תתפרסם ותקראו אותה המניין הזה כבר לא יעניין אף אחד. אם פעם הסתפקנו בחדשות שהיו במקרה הטוב בנות יממה, היום חדשות מהבוקר הם כבר איטריות קרות בעינינו. שירותי החדשות השתכללו והם יודעים לתת לנו חדשות מעודכנות במשך כל היממה, אבל גם גופי תקשורת שעברו לרשת מגלים שהמבנה הגדול והמסורבל של כתבים נודדים, עורכים, מגיהים וגרפיקאים פשוט לא עומד בפני כמה חבר'ה עם טוויטר.
הדיווחים הראשונים על התקיפות האיומות בהודו הגיעו דרך שירות ההודעות המיידיות טוויטר, ועד שהעיתונאים הצליחו להגיע ולדווח, אנשים מקומיים עידכנו בטוויטר, העלו תמונות ראשונות לשירות התמונות פליקר וסיכמו ועידכנו את הסיפור בוויקיפדיה. בלוגרים דיווחו על הסיפור לפני עיתונים גדולים וחשובים, המשלמים כסף טוב כדי להחזיק עיתונאים ברחבי העולם.
ובינתיים, בדיגיטל...
השבוע הצענו לכם עידכון למדריך עקיפת התפריטים הטלפוניים שלנו, שזכה להרבה שיכפולים וחיקויים לאחרונה. כמה מהעקיפות תוקנו, ועכשיו תוכלו לעקוף גם את התפריטים של הבנקים. בחזית השימושית, הצענו לכם גם מדריך למשתמש לטוויטר, שימושי במיוחד אם אתם הודים, והראינו לכם עוד כמה סיבות מדוע מחשבי מק פשוט טובים יותר מפי.סי.
כאן בדיגיטל אנחנו מנסים לעשות כאילו האח הגדול לא קיים, אבל לפעמים אנחנו לא מצליחים. הנה, רק השבוע שירן אבני הלכה וחיפשה אם משתתפי הריאליטי ניצחו את האמנים הפופולרים בגוגל, ותומר ליכטש תהה למה מישהו מתרגש מזה שקשת פופולרית יותר מאורוול כשמחפשים אחרי אחינו.
ובנוסף – טל גוטמן, שכבר שנים מנסה לשכנע אותנו שהוא נולד במאה ה-14, מסביר איך הטלפונים הומצאו באימפריה הרומית והאינטרנט נולד בימי הביניים, ואברי רוזן-צבי מדבר על סדרות שנכתבו במיוחד לרשת ואולי, ואולי לא, יחליפו את הטלוויזיה יום אחד.