אם הייתם רואים את פלישיה דיי ברחוב, יש הרבה מחשבות שהייתם חושבים: שהיא בחורה ממש חמודה; שהיא נראית מצוין; שאתם ממש רוצים להכיר אותה; שאם היא הייתה אומרת לכם לקפוץ מהגג, יש סיכוי לא רע שהייתם עושים את זה. סביר להניח שהדבר האחרון שהייתם חושבים עליה הוא שהיא גיימרית מושבעת שהייתה מכורה ל-World of Warcraft במשך שנתיים. אבל פלישיה דיי כיום היא, כנראה, החנונית הכי פופולרית בעולם.
ביום שלישי התחילה העונה השלישית של הסדרה, שמורכבת מפרקים קצרים (3-7 דקות כל אחד). במעט הזה שהיא באוויר, הסדרה כבר הפכה לתופעה ענקית, עם פופולריות עצומה: בעוד שבתחילת העונה הראשונה הסדרה מומנה מכיסה של דיי והבמאים (ורוקנה להם את הכיסים לחלוטין), תוך שלושה פרקים התרומות שהגיעו דרך PayPal הצליחו לממן את הפקת הסדרה לחלוטין. בעונה השנייה נחתם הסכם הפצה עם מיקרוסופט, שהפיצו את הסדרה דרך ה-Xbox, Zune ו-MSN, חודש לפני שהסדרה הופצה באתר האינטרנט – והעונה השלישית תופץ באותו אופן. לקראת העונה השלישית הפיקו דיי והחבר'ה קליפ לשיר שדיי כתבה, Do You Want To Date My Avatar. השיר הזה הגיע תוך יום למקום הראשון ברשימת השירים הכי מורדים בחנות המוזיקה הגדולה בעולם, iTunes:
מלבד ההצלחה הכלכלית של הסדרה (שכיום מופצת גם ב-DVD), היא גם זכתה בכמה פרסי אינטרנט יוקרתיים: סדרת האינטרנט הטובה ביותר של יאהו ויוטיוב, ובכמה קטגוריות של פרסי ה-Streamy. דיי בעצמה קצרה די הרבה תהילה מהעניין – היא אמנם שיחקה בכמה סרטי אינדי קודם, ואפילו היה לה תפקיד קטן בעונה האחרונה של סדרת הטלוויזיה "באפי ציידת הערפדים", אבל המוניטין שלה קיבל הרבה מומנטום אחרי העונה הראשונה של הגילדה, בעיקר בקרב גיימרים שמתלהבים מזה שבחורה יפה נהנית מאותו התחביב כמוהם.
הסדרה עצמה מתעסקת בחייהם של כמה גיימרים כבדים, שמתאימים לכל הסטריאוטיפים הנפוצים של גיימרים בלי חיים: דיי משחקת שחקנית אינטיליגנטית שלא מצליחה להתנתק מהמסך (בערך כמו דיי עצמה), ומסביבה ניתן למצוא את הטינאייג'ר שמנסה להתחיל עם כל בחורה שהוא פוגש באינטרנט, האיש המבוגר שכל חייו בנויים מסביב להתמכרות שלו למשחק, הסטודנטית שמסתירה כל פרט אמיתי על עצמה, האמא שמזניחה את הילדים שלה כדי לשחק, וכמובן, הסטוקר המטורף שיודע הכל על כולם ומתכנן את החתונה הוירטואלית שלו עם דמותה של דיי (הלא מעוניינת). בקיצור, משהו שכל גיימר מכור מסוגל להזדהות איתו.
ואם כל זה לא מספיק לכם, תפסנו את פלישיה דיי בעצמה לראיון קצר.
ציינת בכמה מקומות שכתבת את הפיילוט ל"גילדה" אחרי שיצאת מהתמכרות קשה למשחקי מחשב. כמה קשה היא הייתה? איך יצאת ממנה?
הייתי חייה, אוכלת, ונושמת את המשחק. הייתי הולכת לישון אחרי ששיחקתי, חולמת על המשחק, ומתעוררת ליום מלא בלו"ז של משחק. זה היה ממש נורא. החברים שלי ובן הזוג שלי הכריחו אותי להבין שלהשקיע בזה כל כך הרבה לא עשה אותי שמחה יותר, ושהשתמשתי בזה כדי להתחמק מבעיות בעולם האמיתי, כך שהייתי צריכה להפסיק לחלוטין כדי להחזיר את החיים שלי למסלולם. עכשיו אני מסוגלת לשחק פה ושם באופן מזדמן, אבל זה היה קשה בהתחלה.
כמה דמותה של קודקס, שאותה את משחקת, מבוססת עלייך? יש ביניכן כמה נקודות דמיון (למשל, שתיכן כנריות מוכשרות) – כמה אתן באמת דומות?
יש הרבה נקודות דמיות בינינו, אבל הרבה מהמאפיינים של קודקס מוקצנים באופן קומי. אני לא לגמרי אנטי-סוציאלית ורדופת חרדות, אבל כן יש לי שמץ של התכונות האלה באישיות שלי. אני חושבת שלשנינו יש לב רחב ושלשנינו אכפת מאנשים, אבל קודקס הרבה יותר מופנמת ממה שאני בחיי האמיתיים.
בקליפ שהוצאתם לקראת העונה השלישית הצגת את עצמך, במכוון, בתור הפנטזיה של כל ילד חנון. את נהנית שחנונים מעריצים אותך? כמה זה כיף?
למען האמת, בקליפ השתעשעתי ברעיון של האישה ה"אידיאלית". הרעיון של להיות יצירת מחשב והפנטזיה של כולם היה מאד הומוריסטי. אני מרגישה שנשים בתקשורת צריכות להשתמש במיניות שלהן כדי להתקדם, ובסוף תמיד שופטים אותן לפי זה במקום לשפוט אותן בהתאם לעבודה שהן עושות. הייתה מנה כבדה של פארודיה בשיר שאני וג'וס וודון יצרנו, ואני מקווה שאנשים ישימו לב לזה. אני בהחלט לא רוצה שאנשים לא יצפו ממני להיראות כך באופן יומיומי – זו המון עבודה! הרבה יותר מדי "קסם סרטים" מעורב שם אני בהחלט גאה בכך שאני כותבת ומפיקה את החומר שלי בעצמי, ואני מקווה שזו סיבה מספיק טובה לכך שאנשים יתעניינו בי יותר מאשר במחוך שאני לובשת.
את מתעקשת לתחזק את הנוכחות שלך באינטרנט (בבלוג, בטוויטר וכו') באופן אישי. למה? זה בגלל הרצון שלך בקשר אישי עם המעריצים, או בגלל שאת מכורה ולא מצליחה להפסיק?
אני מאד אוהבת לשמור על קשר עם המעריצים, ואני מבטיחה שאני לא מכורה . העובדה שאני מסוגלת לשמוע את מה שהם אומרים ישירות מהם, ושלפעמים הם עוזרים לתכנית שלי, מעוררת בי גאווה. המעריצים מימנו אותנו ותמיד המשיכו לעזור לנו, ואני לא רוצה לאבד את התחושה שכולנו ביחד בעניין הזה. אני גם ממש מתעבת את התרבות של סלבריטאים, ואני מרגישה שלהיות אמיתית ומקושרת אל המעריצים שלי חותכת את כל ההתלהבות שהתקשורת בונה מסביב לשחקנים ואמנים. זו עבודה קשה ליצור דברים ולהוציא אותם לעולם ביקורתי, וכשיש פנים לכל העבודה הקשה הזו זה חותך את כל התיווך הלא נחוץ הזה.
מה את חושבת על Cataclysm, ההרחבה הבאה ל-World of Warcract? עדיין יש לך זמן לתחזק את כל הדמויות שלך ולעשות ריידים פה ושם?
ההרחבה הזו פשוט מבריקה! הם ממציאים מחדש את העולם שאנחנו מכירים בצורה שממנה גם וותיקים כמוני וגם שחקנים חדשים הולכים להנות. אני ממש רוצה לטוס מעל Ironforge!! ובקשר ללשחק WoW באופן כללי, אני כבר לא שחקנית כבדה, אבל אני משחקה כמה פעמים בשבוע עם הגילדה שלי. אני לא יכולה רק לעבוד ולא לשחק, והמשחק שלי הוא תמיד משחק מחשב .