מאיפה להתחיל?
למצלמות דיגיטיליות (להלן: מצלמות. הסוג הלא-דיגיטלי כבר כל-כך לא רלוונטי שזה כואב) יש תכונות שונות ומשונות, ופיצ'רים משונים עוד יותר, אז כדאי שתעשה קצת שיעורי בית כאן לפני שתעשה מעצמך צחוק מול המוכר המחוצ'קן בחנות. נתחיל מלדבר על סוגים כלליים מאוד של מצלמות, ונמשיך בתיאור של התכונות העיקריות שלהן.
סוגי מצלמות
לצורך הכתבה, נפריד את המצלמות הדיגיטליות לשתי משפחות כלליות: דיגיטליות רגילות (אלו שכל מה שצריך בשביל לצלם איתן זה לכוון וללחוץ) ו-dSLR (מצלמות מקצועיות עם עדשות מתכווננות) ונדון בהבדלים העיקריים ביניהן.
המצלמות הרגילות הן הנפוצות ביותר - אלו שתראו את רוב האנשים שאינם חובבי צילום, צלמים, או חושבים-שהם-צלמים, משתמשים בהן. המצלמות האלו בדרך כלל קטנות וזולות יותר מן המשפחה המתקדמת יותר – dSLR.
מצלמות ה-dSLR הן הסוג שנמצא בשימושם של צלמים חובבים וגם של מקצועיים (למרות שלרוב לא מדובר באותם דגמים). גם ה-dSLR הן דיגיטליות כמובן, אך הן בעלות רכיבים איכותיים יותר, כמעט תמיד, מאשר רכיבי המלצלמות הדיגיטליות הרגילות. הן גם כמעט תמיד גדולות יותר, ותמיד יקרות יותר. לפעמים הרבה-הרבה יותר. עם זאת, תקבלו מהן תמונות יותר איכותיות באופן ניכר.
במצלמות dSLR אמיתיות קיימת האפשרות לנתק ולהחליף עדשות (למשל, כדי לקבל זום גדול יותר וכדומה), בניגוד לדיגיטליות הרגילות. כמו כן, מצלמות dSLR מאפשרות שליטה ידנית מדוייקת על טווח רחב ביותר של מאפייני הצילום והתמונה, בעוד שבמצלמות רגילות השליטה מצומצמת יותר – אבל עדיין יכולה להיות מספקת ברוב המקרים.
תכונות עיקריות
נתחיל מלדבר על תכונות בעיקר מנקודת המבט של המצלמות הדיגיטליות הרגילות, כיוון שהן הנפוצות יותר ורוב הסיכויים שתמצאו את עצמכם קונים אחת מהן, מה גם שתחום ה-dSLR הוא עולם ומלואו.
מגה-פיקסל (Mega Pixels)
זהו ערך המציין את מספר הפיקסלים על חיישן האור שבמצלמה (זהו החלק שתפקידו "לראות" את התמונה שאתם רוצים לצלם, להקליט אותה, ולשמור אותה על כרטיס הזיכרון).
מה קשור פיקסלים?
כן, גם במסכים משתמשים בערכים של פיקסלים ולצורך התיאור, ניתן לומר שמדובר ברעיון דומה, רק שעל-גבי מסך LCD – הפיקסלים הם תאים קטנטנים הפולטים אור כדי ליצור תמונה, בעוד שבמצלמה דיגיטלית מדובר בתאים שתפקידם ללכוד אור – אותו אור שמגיע מן העדשה.
יופי, סיבכתם. מה זה אומר?
מצלמות ה-dSLR מתחילות לרוב מ-10 מגה פיקסל ומגיעות גם עד 21. גם כאן, אם חשוב לכם לצפות בתמונות בממדים גדולים במיוחד, לבחון אותן בתקריב ולהבחין בכל פרט, או להדפיסן באיכויות גבוהות מאוד (אף יותר משל מדפסת ביתית), תרצו לשאוף לערכים גבוהים. במצלמות אלה, הקפיצות במחיר גדולות אף יותר.
תקריב ("זום")
ערכים אלה בדרך כלל מצויינים במכפלות – X4, X10 וכדומה. כאשר הכוונה היא לייצג את יכולת העדשה של המצלמה להגדיל את התמונה (או האובייקט) שתראו על מסך התצוגה (או דרך העינית).
חשוב להבחין בין שני סוגים שונים בתכלית של תקריב המכונים "זום אופטי" ו"זום דיגיטלי". אם לקצר עניינים – מה שמעניין אתכם בתכל'ס הוא הזום האופטי. הזום הדיגיטלי אינו איכותי וכנראה שתעדיפו להשתמש בו כמה שפחות, או בכלל לא.
למה?
בקיצור, אם חשוב לכם לצלם תמונות תקריב מרחוק – הקפידו על הזום האופטי. תאמינו לנו. ואל תתנו לכל מני ערכים משולבים להטעות אתכם.
במצלמות dSLR מה שחשוב הוא איכות הצילום ולכן הן יגיעו ללא זום דיגיטלי כלל. כאן, נמדד התקריב בערכים של מילימטרים (מרחק העדשות זו מזו) ולא במכפלות. כמו כן טווח התקריב תלוי בעדשה בלבד, אשר אותה ניתן, כאמור, לנתק ולהחליף אם תחליטו לרכוש עדשות נוספות.
צבע
של התמונה, לא של הפלסטיק. כאן העניינים מעט יותר מסובכים. זאת, מכיוון שבעוד שצבעים הם אחת התכונות החשובות ביותר בתמונה, הרי שלא תמצאו הגדרות מספריות וברות-השוואה עבור איכות הצבע של המצלמה. מעבר לכך, אחד ההבדלים הניכרים ביותר בין מצלמות דומות (במחיר) של חברות מתחרות – הן תוצאות הצבע שתראו בתמונות הסופיות שלכם.
קיימות לא מעט חברות שמתגאות בטכנולוגיות כאלה ואחרות שמשפרות את רגישות חיישני הצילום לצבעים, ורובן אכן עושות את העבודה, אך אלו פרמטרים שלא ניתן לכמת במספרים. אחת הדרכים לנסות להבחין בהבדלי צבע בין המצלמות היא, למשל, בעזרת אתרי אינטרנט יעודיים המציגים תמונה זהה שצולמה במצלמות שונות. אין כאן בטחונות, אך הדבר יכול לספק אינדיקציה עבורכם האם אתם באמת מבחינים בהבדלים.
בחרנו לדון בנושא הצבע, למרות הקושי במדידה והשוואה שלו, כיוון שבסופו של דבר – המצלמות האיכותיות יותר (ובדרך כלל היקרות יותר) יספקו את הצבעים האיכותיים יותר, וזהו גורם חשוב אם אתם אוהבים לצלם.
לגבי עולם ה- dSLR, רוב המצלמות מסוג זה יספקו צבעים טובים, אם לא מצויינים. אם אתם קונים מצלמה כזו – זהו עדיין גורם חשוב ביותר, אך אין כמעט סיכוי שתקבלו צבעים בלתי מספקים.
ממדים
או, יותר נכון – Form Factor ("מקדם צורה" בתרגום חופשי ומצער). מדובר כאן על הגודל והצורה של המצלמה. אלה נעים החל ממצלמות סופר-קומפקטיות, וכלה ב-dSLR הגדולות למדי.
אם אתם צפויים לקחת את המצלמה איתכם לכל מקום ומה שחשוב לכם הוא לצלם את החברה ולהעלות לפייסבוק – כנראה שתרצו מצלמה קומפקטית. אם גם יש לכם כסף, או שאבא משלם, תעדיפו סופר-קומפקטית. אלו מצלמות מעט גדולות יותר מארנק ממוצע וחלקן בעלות יכולות טובות ואף מפתיעות (לגודלן) בתחום התקריב והצבע. כרגיל, יותר תכונות – יותר כסף.
באמצע הטווח נמצאות, מן הסתם, רוב המצלמות, והן בעלות צורה של, ובכן, מצלמה. לא הרבה השתנה בתחום הזה, אך ישנן הברקות שונות (ומשונות) פה ושם. העיקר שתרגישו נוח לאחוז במצלמה. אם כל צורככם הוא לצלם את סבתא פעם בשנה בליל-הסדר, ואתם מחפשים עסקה משתלמת - כנראה שתגיעו למצלמה קטנה עד בינונית בגודלה.
לבסוף, מגיעות מצלמות ה-dSLR וגם כמה דגמים שטוענים להיות "דמוי dSLR", לממדים גדולים יותר, כפי שזכור לרבים מימי מצלמות הפילם. אגב, אין באמת דבר כזה "דמוי dSLR". זה כמו הריון, אין חצי דרך: המצלמה היא dSLR, או שהיא לא. ואם היא כן – כנראה שתשלמו (ובשמחה) על איכות תמונה מצויינת במחיר של תיק-לבנת-חבלה.
סוללה
נושא כאוב מעט בתחום המצלמות כיוון שחלקן נוטות לזלול סוללות במהירות ולתקוע אתכם בדיוק כשההיא השתכרה מספיק במסיבה כדי להוריד את החולצה. שיט, עכשיו כל ה"חברים" שלכם בפייסבוק בחיים לא יאמינו שאשכרה יש לכם חיים. אבל זה בסדר, אנחנו מאמינים לכם. באמת. נשבעים.
בכל מקרה, קיימים כמה סוגי סוללות עיקריים במצלמות:
סוללות "אצבע"
סוללות ליתיום-יון (Lithium Ion)
אלה בדרך כל מסומנות כ- Li-Ion והן חיות זמן רב יותר בין טעינה לטעינה. ברבות ממצלמות אלה ניתן להוציא את הסוללה מגוף המצלמה לצורך החלפה כאשר חיי הסוללה מסתיימים (במקרים כאשל חשוב לבדוק מראש את זמינות הסוללות לקנייה בנפרד), ובחלקן ניתן אף לטעון סוללות כאלה מחוץ למצלמה, עם מטען מיוחד.
סוללות אחרות
קיימות גם מצלמות בעלות סוגי סוללות בלתי-סטנדרטיים. אם הסוללה מובנית – זיכרו שתידרשו לחבר את המצלמה לכבל, או לתחנת-עגינה, כדי לטעון אותה ולא תוכלו להחליף סוללות באופן חופשי ונוח. אם הסוללה בכל זאת ניתנת להפרדה מן המצלמה, כדאי לבדוק זמינות של סוללות להחלפה ו/או מטען חיצוני, למקרה הצורך.
בגדול, אם אינכם מצלמים באינטנסיביות, כנראה שכל אפשרות פרט לסוללות אצבע רגילות (בלתי נטענות) תספיק עבורכם לשימוש סביר. אם אתם מצלמים הרבה – תרצו מצלמה עם סוללה פנימית.
מבזק (Flash)
פלאש, נו. כמעט כל מצלמה תגיע עם פלאש מובנה קטן למדי. הוא יספיק לרוב המשתמשים, ויעשה את העבודה במידת הצורך. אם אתם לא מדקדקים באופי התמונות המתקבלות, או צפויים לצלם בתנאי תאורה ירודים (בית של סבא, מועדון, לילה בתל-ברוך), כדאי רק לוודא שאכן קיים פלאש במלצמה. אם אתם מעוניינים לקבל תמונות טובות יותר גם בתנאי תאורה גרועים, תרצו לוודא שלמצלמה יש גם חיבור לפלאש חיצוני.
כרטיס זיכרון
קיימים מספר סוגי כרטיסים, כאשר הנפוץ ביותר, ולפיכך המשתלם ביותר, ולפיכך המומלץ ביותר, הוא כרטיס SD (Secure Digital), או SDHC (High Capacity). סוגים נפוצים נוספים הם MMC (Multi Media Card) ו-CF (Compact Flash) הנפוצים גם במצלמות dSLR. נזכיר, כי יש מחשבים ניידים ונטבוקים רבים הכוללים חריצים לזכרונות מסוגים אלה, והדבר יסייע להעביר את התמונות למחשב ללא כבל או תוכנות סינכרון.
כל הכרטיסים מגיעים במגוון גדלים החל מ-512 מגה-בייט ועד 32 ואף 64(!) ג'יגה בייט. כמו בכל רכיב, המחיר הוא שקובע, וככל שתרצו לאחסן יותר תמונות על הכרטיס מבלי צורך להעבירן למחשב – כך תעדיפו להשקיע יותר כסף בכרטיס גדול יותר.
למשתמש ממוצע, שלא מצלם טיולים באורך חודשים, או סטים של מאות תמונות סטודיו, כרטיסים של 1-2 גיגה בייט יספיקו. כרטיסים בעלי נפח קטן יותר אינם מומלצים.
יש המעריכים את גודל הכרטיס לפי מספר התמונות שניתן לשמור עליו, אך למעשה הערכה זו היא בעלת משמעות מעטה מאוד, כיוון שבעת השימוש במצלמה, ניתן להגדיר גדלים שונים ואופני דחיסה שונים עבור קבצי התמונה הנשמרים, ולכן לא נשער כאן מראש כמה תמונות ייכנסו לכרטיס בגודל מסויים. יש לכם מחשבון – תשתמשו בו.
ממשק משתמש
למצלמות מגוון לא קטן של ממשקים הכוללים כפתורים לחיצים ומסתובבים, מתגים ואף מסכי-מגע. נראה שחלקן מותאמות במיוחד לאצבעות של יפנית בת 12, אז כמובן שכדאי לבדוק שאתם מצליחים לתפעל את המצלמה היטב ובנוחות, שתפקידי הכפתורים הרבים ברורים, ושתפריטי התוכנה שמישים ולא מסורבלים מדי. לא מדובר בתנאי מוחלט לקנייה (או אי קנייה) של המלצמה אך יש כאן חשיבות לא מעטה.
חיבורים
פרט לשקעים הנדרשים - חיבור למחשב (שעדיף שיהיה מסוג USB, כיוון שהוא סטנדרטי ונפוץ יחסית) וחיבור למטען, כדאי לבדוק אילו עוד חיבורים קיימים במצלמה כמו למשל חיבור A/V שיכול להיות נחמד אם רוצים להציג תמונות במקום בו אין מחשב זמין, או לקהל מעט גדול יותר. למשל, לצפות יחד בתמונות מהטיול המשפחתי שזה עתה הסתיים על-גבי הטלוויזיה בסלון.
תכונות נוספות ואפקטים
קיימות גם אפשרויות אחרות שאינן בהכרח משפיעות מיידית על איכות התמונה, אך לעיתים יכולות להוסיף מעט שימושיות או גיוון לחוויה הכללית. למשל, למצלמות רבות יכולת של הפחתת תופעת "עיניים אדומות" על ידי שימוש בהבזקים מרובים או שיטות דומות. בנוסף, יש מצלמות הכוללות אפקטים ויזואליים הניתנים לבחירה מתוך תפריט, למשל צילום בשחור/לבן, סינון צבע מסויים מתוך התמונה, ריבוי צילומים ברצף, ואף צילום במצב וידאו.
לא נאמר שעל תכונות אלה לקבוע את העסקה, אך כדאי לבדוק ולהכיר אותן כדי שתוכלו לקבל את המקסימום מן המצלמה שתקנו.
תוכנה
כמובן שכדי לצפות, לשתף ולערוך את התמונות שצילמתם יש צורך להעבירן למחשב. לצורף כך, יגיעו עם המצלמה שלכם תוכנות קקיוניות ומעפניות במיוחד שיעזרו לכם. עכשיו, אם אתם שואלים אותנו, עזבו אתכם מהתוכנות – פשוט תדאגו לחבר את המצלמה ל-USB וה-Windows שלכם יזהה את הכרטיס. תוכלו לאתר את התמונות לאחר חיטוט מינימלי ביותר, ולהעבירן למחשב או לשלוח במייל כמו כל קובץ תמונה אחר.
ייתכן, עם זאת, שמשתמשים מתחילים יעדיפו בכל זאת להתקין את התוכנות המסופקות עם המצלמה כדי לסייע בשמירה, ניהול ,סידור ואולי אף עריכה בסיסית של התמונות.
עדשות
מעבר לכך, חשוב לדעת כי ניתן לרכוש מצלמות dSLR ללא עדשה כלל (מה שנקרא "גוף בלבד"), במקרה כזה, תידרשו כמובן להוסיף עדשה תואמת לקנייה, אם אתם מתכננים אשכרה לצלם.
זהו?
כן! רק זכרו לנסות ולהגדיר היטב את הצרכים שלכם ואת אופי השימוש הצפוי במצלמה כדי שתוכלו לבחור מתוך המגוון הגדול מאוד הקיים בשוק. נוסיף כי בעוד שהשתדלנו בכתבה זו לגעת בנקודות העיקריות והחשובות בקניית מצלמה, קיימות למעשה עוד תכונות רבות מאוד לכל מצלמה ומומלץ להשוות מחירים ולגלוש לאתרי היצרנים כדי לבדוק את התכונות המדוייקות של הדגמים אותם אתם שוקלים לקנות.
ועכשיו: איך לצלם? כנסו לסדנת הצילום של mako
>>מתלבטים איזה גדג'ט לקנות? בואו לשמוע את ההמלצות של המומחים של אופיס דיפו