בעוד יומיים תסתיים מערכת הבחירות בין המועמדת הדמוקרטית קמלה האריס למועמד הרפובליקני דונלד טראמפ, והאומה האמריקנית תבחר את הנשיא הבא שלה. אבל איך עובדת שיטת הבחירות האמריקנית? מה זה אלקטור ואיזה מדינות עשויות להכריע את הבחירות? N12 עושים סדר.
איך עובדת שיטת הבחירות?
- בניגוד לשיטה הישראלית, אזרחי ארה"ב לא בוחרים את הנשיא באופן ישיר. באופן פורמלי, הם מצביעים לנציגים הקרויים "אלקטורים", שמתכנסים בדצמבר ומצביעים על זהות הנשיא. כל מפלגה (המפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקנית) בוחרת את חבר האלקטורים שלה, והמפלגה שזוכה ביום הבחירות ברוב קולות במחוז הבחירה היא זו שחבר האלקטורים שלה זוכה לייצג את אותו המחוז ולהצביע על זהות הנשיא בדצמבר.
- ארצות הברית מחולקת ל-51 מחוזות בחירה - 50 המדינות המרכיבות אותה ואת מחוז קולומביה המכיל את הבירה וושינגטון. כל מחוז בחירה "שווה" מספר מסוים של אלקטורים, בהתאם לגודל האוכלוסייה שלו (ושני אלקטורים נוספים המוענקים לכל מחוז).
- בסך הכול יש 538 אלקטורים, וכל מועמד לנשיאות נדרש לזכות ב-270 אלקטורים כדי לנצח בבחירות. קליפורניה היא המדינה הגדולה ביותר עם 54 אלקטורים, לאחר מכן טקסס (40), ודלוואר וקולומביה הם מחוזות הבחירה הקטנים ביותר המיוצגים על ידי 3 אלקטורים.
- 49 מתוך 51 מחוזות הבחירה מחלקים את האלקטורים שלהם בשיטת "המנצח לוקח הכול". כך לדוגמה, אם מועמד זוכה ברוב של קול בודד בקליפורניה, הוא עדיין זוכה בכל 54 האלקטורים שלה. מיין ונברסקה יוצאות דופן בכך שהן מחלקות את חלק מהאלקטורים שלהן לפי ההצבעה במחוזות הבחירה הספציפיים בתוך המדינה.
- לנוכח שיטה זו, ייתכן מצב שבו מועמד זוכה ברוב הקולות, אך מפסיד בבחירות, משום שזכה בפחות אלקטורים. תרחיש זה התממש ב-2016, כשטראמפ ניצח בבחירות למרות שזכה ל-3 מיליון קולות פחות מהילרי קלינטון.
- רוב המדינות בארה"ב מאפשרות לאזרחים להצביע עוד לפני יום הבחירות, ומיליוני אמריקנים כבר מימשו את זכותם להצביע.
למה השיטה עובדת ככה?
שיטת הבחירות של ארה"ב היא תולדה של פשרה היסטורית בין אלו שרצו שהקונגרס יבחר את הנשיא, לבין אלו שרצו שהעם יבחר אותו ישירות. השיטה נועדה למתן את כוחו הישיר של העם, שהיה חשש שאינו מיודע מספיק כדי לקבל החלטות, ולהגביל את כוחה של הרשות המחוקקת. בנוסף, השיטה נועדה להעניק כוח עודף למדינות הקטנות (מדינות קטנות זוכות ליותר אלקטורים מחלקן היחסי באוכלוסייה), ובכך למנוע מצב שבו מועמדים מתמקדים בריכוזי האוכלוסייה הגדולים בלבד.
מה זה "מדינות מתנדנדות"?
- לנוכח השיטה הייחודית, הבחירות בארה"ב מוכרעות בפועל ב-7 מדינות בלבד. ברוב המדינות יש רוב גדול לאחת המפלגות ולכן תוצאת הבחירות (כמעט) ידועה מראש. כך לדוגמה, המפלגה הדמוקרטית ניצחה בקליפורניה ברוב גדול בכל מערכת בחירות ב-20 השנים האחרונות, והמפלגה הרפובליקנית זכתה בטקסס.
- המדינות שבהן אין רוב ברור לאחת מהמפלגות נקראות "מדינות מתנדנדות", והן אלו שיכריעו את גורל הבחירות ובהן מתמקדים האריס וטראמפ. המדינות המתנדנדות הן פנסילבניה, מישיגן, וויסקונסין, ג'ורג'יה, קרולינה הצפונית, אריזונה ונוואדה. בתרחיש קלוש יותר, בנוסף ל-7 המדינות, גם במחוזות ההצבעה העצמאיים בנברסקה ובמיין עשוי להתפתח קרב צמוד.
- ב-2016 גבר טראמפ על קלינטון ב-6 מ-7 המדינות המתנדנדות וזכה בבחירות. ב-2020 הפך הנשיא ביידן את המפה וזכה ברוב ב-6 מ-7 המדינות. ההתמודדות במדינות המתנדנדות עשויה להיות צמודה במיוחד - ביידן זכה ברוב של 12 אלף קולות בג'ורג'יה ב-2020, וטראמפ זכה לרוב של כ-10,000 קולות במישיגן ב-2016.
מה קורה אחרי יום הבחירות?
- התוצאות הרשמיות של הבחירות צפויות להתפרסם ימים או שבועות לאחר 5 בנובמבר. עם זאת, זהותו של המנצח ככל הנראה תתברר עוד בליל הבחירות או לכל המאוחר ימים ספורים לאחר סגירת הקלפיות.
- האלקטורים שנבחרו יתכנסו ב-17 בדצמבר ויצביעו רשמית על זהותו של הנשיא החדש.
- ההשבעה של האריס או טראמפ תתקיים בוושינגטון ב-20 בינואר.
