בשבועות האחרונים דובר רבות על שיטת הבחירות האמריקאית, המנסה לאזן בין עצמאות מסוימת של המדינות החברות בברית האמריקאית לבין חשיבות האומה הכללית והממשל הפדרלי שלה. על המספרים המוחלטים בהם ניצחו אל גור בשנת 2000 והילרי קלינטון ב-2016, ושבכל זאת לא זכו להמנות בין נשיאי ארה"ב בשל שיטת הבחירות והאלקטורים. גם אמינות הסקרים נידונה מכל הכיוונים, האם ציפיות וטעויות הסוקרים לניצחונה של קלינטון לפני ארבע שנים יחזרו על עצמן גם הפעם בתחזיות החיובית לביידן, או שהטעויות תוקנו מאז והסטטיסטיקה מדויקת יותר הפעם?
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
כך או כך - בימים הקרובים נדע לאן פניה של הגדולה במעצמות תבל, ששקועה כבר למעלה מ-30 שנה במאבקים פנימיים ובשסע הולך ומתרחב. האם בכלל ייגמרו הבחירות האלו בהכרעה ברורה? האם הצד המפסיד יקבל את הפסדו? והאם יפרצו משברים חוקתיים ומהומות אזרחים או שהדמוקרטיה הגדולה תדע להתגבר גם הפעם על השבר העמוק בו היא נתונה?
שני גברים לבנים ומבוגרים התמודדו הפעם על ליבם של האזרחים. כל אחד מהם וסגנונו השונה כל כך מרעהו. במערכת בחירות מוזרה ומאוד לא נשיאותית כשהמגיפה והשלכותיה מרחפות כל העת מעליהם.
התהיה לאן הולכת ארה"ב ועימה השפעותיה האדירות כמעט על כל פינה בעולם אחרי הבחירות האלו עולה בימים אלו בפרלמנטים וממשלות בכל רחבי תבל. טראמפ אם יזכה - אמור להיות משוחרר מהרצון והצורך להבחר בפעם השניה. האם ימשיך את אותה מדיניות שנקט בה עד כה בענייני הכלכלה, החוץ והפנים? או שכעת כשירגיש משוחרר יותר מהמחויבות הזו, יבחר בנתיבים אחרים? וביידן אם ייבחר - האם ימשיך את צעדי טראמפ במזרח התיכון, מול איראן ומול סין? האם כוחם של הקבוצות הליברליות הקיצוניות במפלגה הדמוקרטית יהיה משמעותי מאוד תחת כהונתו או שהוא לא ייתן להן משקל רב? ואיך יתנהג תחת הנשיא שיבחר, בית המשפט העליון שביסס רק בשבוע שעבר את הרוב השמרני שלו לשנים רבות?
השלכותיהן של הבחירות האלו על ארה"ב פנימה, על דמותה וציביונה, כמו גם על שווקי העולם וגם על האזור שלנו, יכולות להיות משמעותיות מאוד.
דווקא אחרי כל הכאוס הזה מעניין להסתכל מעט קדימה אל העתיד. מערכת הבחירות הבאה ב-2024 יכולה להיראות שונה לחלוטין, עד כמה שהדבר נראה רחוק מאוד היום. הבחירות הבאות יכולות להיות ממלכתיות ומאחדות הרבה יותר ועם טעם שונה לחלוטין. שתי נשים נראות כיום כמועמדות הסבירות ביותר להתמודדות הבאה, ללא קשר אם טראמפ יזכה כעת לכהונה שניה ואחרונה, או אם ביידן ינצח לכהונה אחת, כפי שלעתים נרמז, בשל גילו המבוגר.
מהצד הרפובליקני - השגרירה והמושלת לשעבר של קרוליינה הדרומית, נימראטה ראנדווה, ביתם של אג'יט וראג' ההודים-סיקים, אתם ודאי מכירים אותה יותר בשם ניקי היילי. ומהצד הדמוקרטי - התובעת הכללית של קליפורניה לשעבר ואולי סגנית הנשיא קמאלה דווי האריס, ביתם של שימאלה גופלאן, ממוצא טמילי ושל דונלד האריס, יליד ג'מייקה ממוצא אפריקאי, הנשואה לדאגלס אמהוף היהודי.
שתי נשים מרשימות מאוד עם רקע יוצא דופן גם מבחינה משפחתית וגם מבחינת הקריירה המוצלחת שלהן, שהחלום האמריקאי על היכולת לשאוף ולהגיע הכי רחוק שאפשר, ללא קשר לרקע ממנו באת, נראה אצלן מאוד קרוב למציאות. (ואגב כמובן, שתיהן ידידות טובות של מדינת ישראל). ארה"ב יכולה להיראות בעוד ארבע שנים שונה לגמרי ממה שאנחנו חווים היום, ואולי דווקא מתוך הכאוס הגדול תעלה שוב התקווה לאומה הגדולה שהעולם כולו יוכל לשאת אליה עיינים.
שי בזק היה יועצו של ראש הממשלה נתניהו ושימש כקונסול ישראל בפלורידה ובבוסטון