המלחמה בין רוסיה לאוקראינה עומדת לחתום את יומה ה-22, ושליחתנו אפרת לכטר נמצאת באזורי הלחימה. ביקשנו מכם, גולשי N12 לשלוח לה שאלות - על איך זה לחיות תחת אש כמעט בלתי פוסקת, על היחס ברחוב לישראל, וגם על סיקור בצל חשש ממשי לחיים - הנה מה שהיא ענתה.
סיקור נרחב ב-N12 על מלחמת רוסיה אוקראינה:
- היום ה-22 ללחימה: עדכונים שוטפים
- בריטניה: הפלישה הרוסית נעצרה ברוב החזיתות
- בואו לעזור לפליטים האוקראינים - כך תעשו זאת
- פריצת דרך במו"מ, דיווח: בנט המתווך העיקרי
- דיווח: הנשק הקטלני שארה"ב שוקלת לספק לאוקראינה
יואב: מה הגורם המרכזי שמניע את האוקראינים להילחם, מה מחזיק אותם לא להיכנע?
זאת מלחמת להיות או לחדול. אין להם ברירה אחרת, זו מלחמה על הבית. ויתור הוא לא אופציה. כנראה בגלל זה הם גם מצליחים בינתיים לבלום את הפלישה הרוסית בניגוד לכל הציפיות.
יצחק: האם יש תנועה וסוג של חיים אזרחיים ברחבי המדינה?
בוודאי. אנחנו מנסים מאוד בדיווחים שלנו מפה להראות גם שגרה במקומות שבהם היא עוד קיימת. כבר יותר משלושה שבועות שיש מלחמה, וחלק מהמקומות שנסגרו נפתחו שוב במגבלות העוצר שמתחיל עם רדת החשיכה. בכל זאת, אנשים רוצים וצריכים לחיות גם במצב מלחמה. אז אמנם רוב החנויות סגורות, אבל מקומות חיוניים כמו סופרים ובתי מרקחת עדיין מתפקדות בחלק מהערים, בעיקר במערב שכרגע נחשב יותר בטוח.
מיכל: האם יש באוקראינה מקומות שאפשר לקנות בהן אוכל מוכן?
בחלק קטן מהערים עוד יש מסעדות פתוחות בשעות מסוימות של היום, אבל ברוב המקומות שבהם הייתי, הכל סגור מלבד סופרמרקטים במתכונת מצומצמת.
לאה, יעקב וחסן: האם יש אומדן הרוגים של אוקראינה ורוסיה, ועד כמה הנתונים מהימנים?
אנחנו מאוד נזהרים ממספרים כי הם לא מהימנים לצערי. הפער בין הגרסה הרוסית לאוקראינית כל כך גדול, שברור ששני הצדדים נותנים מספר שישרת אותם אסטרטגית. אבל בהחלט מדובר באלפים רבים של אזרחים וחיילים משני הצדדים.
שחר: האם פגשת אזרח אוקראיני שאמר שהוא בעד הפלישה הרוסית?
לא. יש כאלה במזרח אוקראינה, אבל הם לא יעזו לומר זאת בפומבי מרגע שהתחילה המלחמה.
גורן: עד כמה באמת מרגישים יחידות נאו-נאציות כמו אזוב ואיידר ותומכי סטפן בנדרה בצבא וברחוב האוקראיני?
אזוב אכן מזוהה עם הזרם הימני הקיצוני הפשיסטי באוקראינה ולפי ההערכות 10% מהתנועה מאמינים בנאציזם. גם הסמל של אזוב מזכיר את הסמל הנאצי. מצד שני, יש המון יהודים שמשרתים באזוב גם בתפקידי פיקוד בכירים כך שהסיפור מורכב. פגשתי חיילים מאזוב ומאיידר אבל לא ברחובות אלא בחזית, הם לרוב נמצאים בקו הראשון של הלחימה.
אליסה: למה האקראינים כל כזמן מגנים את ישראל אם אנחנו עוזרים להם ללחימה?
אנחנו לא עוזרים להם באמת בלחימה. הם מתחננים שנשלח להם קסדות ואפודי מגן ואנחנו מסרבים, גם את כיפת ברזל, שלא לדבר על אמצעי נשק שיש לנו שיכלו לעזור להם לנצח את המלחמה ואנחנו מסרבים למכור. הממשלה שלנו החליטה שהיא לא יכולה להרשות לעצמה להכעיס את רוסיה, ולכן אנחנו עוזרים ברמה ההומניטרית בלבד, וזה מכעיס את האוקראינים שזוכים לתמיכה וציוד ביטחוני מהמערב כולו.
אפרת: מה העם האוקראיני חושב על התרומה הישראלית ללחימה?
העם האוקראיני מאוד אוהב את ישראל. בכל מקום שאנחנו מגיעים אליו אוהבים לשמוע שאנחנו משם, במיוחד העובדה שאני אישה ששירתה בצבא גורמת להם לתת הרבה ריספקט. הם מעריכים את המאמצים של הישראלים הטובים לעזור להם במשבר הקשה הזה. אבל ברמה הפוליטית הם מאוד מאוכזבים מהממשלה שלנו שמנסה ללכת בין הטיפות ומציגה מדיניות שאיננה תומכת באוקראינה כפי שהם ציפו.
אמילי וליסה: למה הפליטים האוקראינים מגיעים לישראל אם אירופה נמצאת ליד הגבול שלהם?
הפליטים האוקראינים שמגיעים לישראל הם בעלי זיקה כלשהי למדינה - או שיש להם שורשים יהודיים, גם אם הם לא עונים להגדרה של הרבנות שיהודי הוא מי שאימו יהודייה, או שיש להם משפחה בישראל או אפילו עבדו בשביל ישראלים וביקרו בארץ. הם מקווים שנקבל אותם בזרועות פתוחות.
מאיר: פורסם שהאוקראינים משלמים אלפי דולרים כדי להגיע לגבול. כמה הם משלמים כדי להעלות על טיסה לישראל?
אני יכולה רק להעיד שאחת מטיסות החילוץ שהייתי עליהן באופן אישי באחת הנסיעות עלתה קרוב לאלפיים דולר. זה נורא. לפני המלחמה לטוס לקייב עלה פחות מ-400$. חברות התעופה מרוויחות מהמצוקה של הפליטים שישלמו כל סכום בשביל להיות במקום בטוח.
אופיר: איך זה שהרגש העיתונאי לדווח מאזור של סכנת חיים ממשית גובר על יצר ההישרדות הטבעי והפחד מלמות, פשוטו כמשמעו?
היי אופיר. שום דבר לא גובר על היצר ההישרדותי. מקצועיות בעיני בסיקור מלחמה היא לדעת אילו סיכונים לא לקחת ולהישאר בחיים. ברור שלא הכול בשליטתנו, אבל בכל יום עושים הערכת מצב ומחליטים עד לאן אפשר להגיע ועל איזה תיעוד נוותר, כי למרות שחשוב להביא את התמונות מפה, יותר חשוב לשמור על החיים שלנו.