נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר אתמול (רביעי) כי לראשונה, הוא מקבל מבעלי בריתו במערב איתותים על כך שפוטין מעוניין לנהל שיחות משא ומתן ישירות עם אוקראינה. יחד עם זאת, ספק אם זה אכן מקרב את המלחמה לקראת סיום – לאחר שרק השבוע פרסם זלנסקי את רשימת עשרת התנאים שלו לסיום הלחימה, ובהם בין היתר דרישה מרוסיה להסיג את כל כוחותיה ממדינתו.
גם הבוקר, היום השלישי ברציפות, נשמעו אזעקות נרחבות בכל אוקראינה – בעקבות מתקפת טילי שיוט רוסיים. פגיעות ופיצוצים נשמעו בבירה קייב, אודסה, דנייפרו, לבוב וערים נוספות. אתמול אמר גנרל מארק מילי, ראש המטות המשולבים בצבא ארה"ב – כי המתקפה הרוסית על ערי אוקראינה שלשום הייתה הגדולה והנרחבת ביותר מתחילת המלחמה. הבוקר, המודיעין הבריטי אישר את דבריו בדיווח היומי שפרסם.
Latest Defence Intelligence update on the situation in Ukraine - 17 November 2022
— Ministry of Defence (@DefenceHQ) November 17, 2022
Find out more about the UK government's response: https://t.co/2OxkATVv01
#StandWithUkraine pic.twitter.com/ia3CMnGxxE
תיעוד פגיעת טיל שיוט רוסי, הבוקר בעיר דנייפרו pic.twitter.com/RfQbdGkQ05
— Asaf Rozentzweig | אסף רוזנצוייג (@asafroz15) November 17, 2022
לאחר שהתברר כי הטיל שפגע בפולין לפני יומיים וגרם למותם של שני אזרחים הגיע ממערכת הגנה אווירית – בנאט"ו ובמערב מחריפים את הטון נגד זלנסקי, שהתעקש אתמול כי הטיל הגיע ישירות מרוסיה. בנאט"ו מותחים ביקורת על זלנסקי ואף טוענים שהוא משקר – לכאורה במטרה להסלים את העימות ולגרור גם את ברית נאט"ו למלחמה עם רוסיה.
על רקע הדברים האלה ובמקביל לטענות של זלנסקי על איתותים מפוטין אתמול – מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטברג הבהיר אתמול שעל אוקראינה לשוב לשולחן המשא עם רוסיה. גם בארה"ב מתרבים הקולות שקוראים לאוקראינה לחדש את השיחות עם רוסיה – ואתמול העריך גנרל מילי כי הסיכוי שצבא אוקראינה אכן יצליח לסלק את הכוחות הרוסיים מהשטחים הכבושים בזמן הקרוב "אינו גבוה".
בימים האחרונים מדווח בכלי תקשורת אמריקניים כי ארה"ב מגבירה בתקופה האחרונה את הלחץ על קייב להסכים לשוב לשולחן המשא ומתן עם רוסיה, ועל רקע זה ניכר כי זלנסקי זנח את התנאי שלא לדבר עם רוסיה "עד שפוטין כבר לא יהיה הנשיא". בין השאר דווח בוול סטריט ג'ורנל כי ג'ייק סאליבאן, היועץ האמריקני לביטחון לאומי, דחק בזלנסקי לגבש רשימת תנאים "הגיונית" לקראת שיחות עם רוסיה, כולל ויתור על הקריאות לשחרור חצי האי קרים.
על פי דיווחים נוספים, התמיכה האמריקנית בחזרה של אוקראינה למשא ומתן עם רוסיה אינה חד משמעית, ויש לא מעט סדקים בממשל ביידן בנוגע לעניין זה. כך למשל, דווח כי בכירים רבים בממשל האמריקני מעריכים כי זהו עדיין שלב מוקדם מדי לדרוש מאוקראינה לחזור לשיחות. אפשרות נוספת היא כי הדיווחים האמריקניים על לחץ שמופעל על אוקראינה בכלל לא מיועדים לקייב, אלא דווקא ליתר בירות אירופה – בניסיון אמריקני לשדר לבעלות הברית במערב כי אכן יש נכונות להביא לסיום המלחמה, זאת על רקע החורף המתקרב והחשש הגדול ממצוקת האנרגיה.
בעקבות הדברים הללו, פרסם זלנסקי את רשימת תנאיו בפתיחת פסגת ה-G-20, שכוללת בין היתר דרישה לביטחון אנרגטי, גרעיני ותזונתי, הסגת כל הכוחות הרוסיים והבטחה לסיום רשמי של המלחמה. באוקראינה מתעקשים כי הם לא מעוניינים להפסיק את הלחימה עד להחזרת כל השטחים, ומבטיחים כי החורף המתקרב לא צפוי לעכב ולמנוע מהם להמשיך ולהתקדם בלחימה.
מבחינתה של רוסיה, ודווקא לאחר המכה הקשה בעקבות נפילת העיר חרסון, ניתן להעריך כי במוסקווה אכן היו שמחים להביא לעצירת המלחמה בהקדם. על פי כל ההערכות, צבא רוסיה נמצא במצב קשה מאוד לאחר קרוב לתשעה חודשי לחימה – ובמערב מעריכים שבשלב זה אין ביכולתו ליזום מהלכי התקפה נוספים, אלא רק לנסות ולהגן על השטחים שנכבשו עד כה. ההערכה הרווחת היא כי ברוסיה מעוניינים "להקפיא" את המצב הנוכחי באופן שיאפשר להם לשמור על השטחים שעדיין בשליטתם, ובמקביל להמשיך לאמן ולהכשיר את מאות אלפי המגויסים החדשים מהשבועות האחרונים – כך שיוכלו לחזק את יחידות הצבא בחודשים הקרובים.
הזוועות הרוסיות נחשפות בחרסון לאחר נסיגת הרוסים
שר הפנים של אוקראינה הודיע אמש כי לפחות 63 גופות נמצאו באזור העיר חרסון, ועליהן סימנים קשים של עינויים ואלימות. "מצאנו 63 גופות, אולם ההבנה שלנו היא כי זו היא רק ההתחלה, ואנו צפויים לחשוף עוד קברים וחדרי עינויים רבים", אמר השר דניס מונאסטריקי.
מונאסטריקי אמר כי עד כה נמצאו 436 עדויות וראיות לפשעי מלחמה שביצעו הרוסים בשטחים הכבושים בחרסון - שהייתה העיר הראשונה ליפול בידי צבא רוסיה לאחר הפלישה בסוף פברואר. לדבריו, עד כה נמצאו לפחות 11 אתרים ששימשו א הרוסים כחדרי חקירות ועינויים.
על פי ההערכות, כפי שנחשף גם באזורים אחרים ששוחררו על ידי צבא אוקראינה, אותם חדרים שימשו לחקירות ועינויים – שבמהלכם העצירים חושמלו, הוכו ונרצחו. כך למשל, מחקירת הרשויות באוקראינה עולה כי כבר בתחילת חודש מרץ הפכו הרוסים את אחד ממרכזי הנוער בעיר חרסון למתקן כליאה – לשם הועברו רבים מהאזרחים שסירבו לשתף פעולה עם השלטונות הרוסיים.
כיום, ימים לאחר שחרור העיר, אזרחים רבים מספרים על צרחות וזעקות שהיו בוקעות מאתרי הכליאה והעינויים באופן קבוע. עדים רבים מספרים על עצורים רבים שהגיעו לאותם מתקנים בעודם אזוקים וראשם מכוסה באמצעות שקי בד. בנוסף, הם מדווחים על גופות רבות שהוצאו משם לעיתים קרובות.