מאז הותר לפרסום ביום שישי האחרון דבר חטיפתם של שלושת הנערים, אייל יפרח, גיל-עד שאער ונפתלי פרנקל, פתחו כל ערוצי הטלוויזיה בארץ בשידורים חיים בלתי פוסקים שסיקרו ברחבה את הפרשה. בכלי התקשורת העולמיים, לעומת זאת, עושה רושם שחטיפת הנערים לא מעוררת עניין רב. באתר הבית של ערוץ החדשות הבריטי BBC עלתה רק היום ידיעה על פרשת החטיפה, בזמן שהכותרות הראשיות של האתר עוסקות בהתייחסותו של טוני בלייר למשבר בעירק ולשער של באלוטלי ששוב גרם לאנגליה לפתוח את גביע העולם ברגל שמאל. אפילו בחלק האתר שמוקדש למזרח התיכון הידיעה על החטיפה אינה כותרת ראשית.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
לדברי רות מרקס אגלש, כתבת העיתון האמריקני הוושינגטון פוסט לאזור, שמסקרת את אירוע החטיפה, הדרך לבחון את אופן הסיקור הבינלאומי של הפרשה הוא בהשוואה ליתר הסיפורים שקורים כעת בעולם: "ביחס להתפתחויות האחרונות בעירק ובאוקראינה, סיפור החטיפה הוא סיפור קטן. אנחנו נמצאים כבר ביום השלישי לאחר החטיפה והפרטים שידועים לנו הם דלים ביותר. לכלי התקשורת בעולם אין מה לדווח, בין אם זה בגלל הרגישות המודיעינית של האירועים ובין אם זה כי גם לצבא אין עדיין פרטים".
אינדיקציה למידת העניין הפחותה של צרכני התקשורת בעולם מוצאת אנגלש מכמות הטוקבקים הדלה שזכתה הידיעה שכתבה על הפרשה. אנגלש מספרת כי ידיעה שכתבה על האירועים באתר האינטרנט של הוושינגטון פוסט זכתה לעשרות בודדות של טוקבקים, בעוד שבדרך כלל הידיעות באתר מקבלות מאות תגובות. "זו אינדיקציה למידת העניין של הציבור בפרשה. בשביל הציבור האמריקאי מה שקורה כרגע בעירק זה הסיפור המעניין בעולם", הוסיפה.
לטענת אנגלש סיבה נוספת לחוסר העניין היחסי של התקשרות העולמית בסיפור החטיפה נעוץ גם בהתנהלות הגורמים הישראליים מול הכתבים הבינלאומיים. "רק היום, שלושה ימים לאחר תחילת האירוע, הולך נתניהו לתת הצהרה ראשונה לכלי התקשורת הזרים. עד כה נתניהו כלל לא דיבר עם כתבים בינלאומיים - זה די תמוה ביחס לעובדה שאחד החטופים הוא אזרח אמריקאי ולכן יש אינטרס בגיוס התקשורת האמריקאית".
"העובדה שמדובר במתנחלים משפיעה על אופי הסיקור"
אנגלש משווה בין סיקור פרשת החטיפה ובין סיקור חטיפת גלעד שליט: "בפרשה של גלעד שליט היה צורך לגייס את תמיכת הקהילה הבינלאומית בשחרורו ולכן העבודה מול כלי התקשורת הזרים הייתה מאוד הדוקה. פה הסיפור עוד בשלב ראשוני ביותר. אין צורך בהפעלת לחץ בינלאומי כי לא יודעים על מי בכלל צריך ללחוץ. בסיפור של שליט היו התפתחויות והיה על מה לדווח". לעומת זאת, טוענת אנגלש, בסיפור החטיפה של שלושת הנערים "טרם הייתה כל התפתחות. להערכתי ברגע שיהיה על מה לדווח, בין אם זה דרישה מצד החוטפים או פעולה צבאית, כלי התקשורת בעולם ידווח על כך בהרחבה".
גם אנריקה צימרמן, כתב רשת הטלוויזיה הספרדית אנטנה 3, מסכים עם ההבחנה לפיה פרשת חטיפת הנערים זכתה לווליום תקשורתי נמוך בעולם. "הידיעה על החטיפה עברה בדממה מוחלטת בכל הרשות הזרות. אף ערוץ חדשות לא הזכיר את התקרית. הסיקורים היחידים הופיעו רק ביום שבת בעיתונות הכתובה, כשגם שם לא ייחסו העורכים לאירוע חשיבות רבה".
גם צימרמן תולה את אופן הסיקור הבינלאומי בסדר היום העולמי, אך לטענתו גם לזהות החטופים יש השפעה על כך. "לטעמי, העובדה שמדובר במתנחלים שנחטפו משפיעה על נפח הסיקור. אני סבור שככל שהחשיבות האסטרטגית של האירוע תגבר כך תגדל החשיפה בכלי התקשורת בעולם".
גם באסיה מתעלמים
לא רק בארצות הברית ובאירופה קיבלו את דבר החטיפה במשיכת כתף, מדברי רואי רוטנברג, כתב בכיר ברשת החדשות הבינלאומית של סין CCTV NEWS, עולה כי גם באסיה הפרשה לא עוררה הדים רבים. "בערוץ שלנו הכינו כתבה בת שתי דקות ששודרה מספר פעמים ביום החטיפה, ומעבר לכך לא האירועים לא זכו להתייחסות". גם לטעם רוטנברג דלות הפרטים שידועים כעת על האירוע הם שמשפיעים על ווליום התקשורת הנמוך.
"אם הייתי ערוך חדשות שיושב בדוחה, פריז או וושינגטון והייתי צריך להחליט אילו משאבים להשקיע בסיקור הסיפור הייתי מדווח על מה שקרה ומחכה להתפתחויות. אם לוקחים בחשבון את יתר הדברים שקרו בעולם אני סבור שנפח הסיקור הוא נכון מבחינתם", הוסיף. "אצלנו מדובר באירוע דרמטי, אבל מבחינת העולם מדובר בעוד פיתול בעלילה הסבוכה של הישראלים והפלשתינאים ועד שלא תהיה התפתחות בסיפור ככה זה גם יישאר".