האנושות אחראית להאצת הכחדת המינים השונים על פני כדור הארץ - כך טוענים חוקרים מאוניברסיטת דיוק בארה"ב, שסבורים כי אנו עומדים על סף הכחדה בסדר גודל של זו שהעלימה את הדינוזאורים. לטענת החוקרים, מינים שונים של בעלי חיים נעלמים בקצב מהיר פי 10 ממה שחשבו עד עתה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"אנו על סף הכחדה שישית", כתב בכותרת של המחקר הביולוג סטיוארט פים. "האם ניתן למנוע את זה? זה תלוי רק בנו ובמה שנעשה בנוגע לתהליך". המדענים פיתחו מה שנקרא "מדד המוות", שבודק כמה זני בעלי חיים הופכים לזנים נכחדים בכל שנה.
לפני עידן השליטה של האדם בכדור הארץ, בכל שנה נכחד זן אחד של בעלי חיים על כל מיליון זנים. היום, הנתונים גדולים פי אלף, כך ש-100 זנים נכחדים על כל מיליון מדי שנה. ד"ר פים אומר שיש מספר גדול של גורמים שאחראים לירידה התלולה במספר הזנים, כשהגורם הראשי הוא צמצום שטחי המחייה של בעלי החיים, שנגרם על ידי בני האדם.
"גם הציד, הדיג שלא בפיקוח, שינויי האקלים וזיהום האוויר גורמים להידרדרות", טוען ד"ר קלינטון ג'נקינס, שותף למחקר מהמכון לאקולוגיה בברזיל. הוא מצביע על אחת הדוגמאות המפורסמות - צמצום שטחם של יערות האמזונס, ביתם היחידי של זנים רבים. לא רק בעלי החיים היבשתיים בסכנה, גם כרישים רבים כמו הכריש ארך-הגף, כמה סוגים של הפטישן, והלמנה החוטמנית שהיו בעבר בעלי הבית של אזורים גדולים באוקיאנוס, נעלמים עכשיו בגלל דיג מוגזם. "אם לא נעשה שום דבר, הכרישים האלה ילכו בדרכם של הדינוזאורים", מתריע ג'נקינס.
על היבשה, הקרנף הסומטרי, גורילות היער והנמר הסיבירי (הנמר הצפוני ביותר בעולם) עומדים להיעלם בקרוב, על פי המחקר. אבל, ד"ר פים וד"ר ג'נקינס טוענים שיש תקווה, ואומרים שהשימוש בטלפונים חכמים ובאפליקציות כמו iNaturalist יסייעו לציבור ולביולוגים לאתר את המינים שנמצאים בסכנה.
"ברגע שביולוגים יידעו מיקום של פרט ממין נכחד כל שהוא, הם יוכלו לנסות ללכוד אותו ולנסות להרבות אותו", אומר ג'נקינס. התקווה לא חסרת בסיס - אריה הטמארין הזהוב נחשב למין נכחד לפני עשור, עד שכמה פריטים נמצאו באזור מרוחק בברזיל, נלכדו והובאו לתהליך של הרבעה.
עכשיו הם עוברים תהליך של האצת ההרבעה בשמורת יער מיוחדת, תחת פיקוח וליווי של מומחים. "יש לנו עכשיו יותר אריות טמארין ממקומות לשיכונם", אמר ד"ר ג'נקינס.