פחות משבוע לאחר חתימת ההסכם בין אירן למעצמות, ועל רקע הביקורת החריפה מצד ישראל, נראה כי העסקים מול אירן מתחילים לשוב למסלולם - עוד בטרם הוסרו הסנקציות, חברות רבות במערב כבר הצהירו כי יחזרו במהרה ליחסי מסחר הדדיים עם טהרן.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מוקדם יותר היום (ו') הצהירה אחת מיצרניות הנפט הגדולות ברוסיה כי מיד עם הקלת הסנקציות האירופאיות, יחודש שיתוף הפעולה עם אירן. "אנחנו לחלוטין מעוניינים בכל האזורים בהם יש עתודות נפט", אמר מנכ"ל חברת "לוקאויל" לסוכנות הידיעות אינטרפקס.
ההתעניינות בחידוש היחסים העסקיים עם אירן לא מפתיעה - שכן מדינה במיקום כה אסטרטגי עם רזרבות אדירות של נפט וגז, כמו גם צורך דחוף לשקם הכלכלה והתשתיות, היא משאלת ליבם של סוחרים אירופאים רבים.
אינטרס מערבי בחידוש העסקים עם טהרן
בטורקיה למשל, הבנקים כבר קיבלו אישור מהממשל לחדש את העסקאות שהוקפאו עם הטלת הסנקציות. "בגלל הלחץ שהופעל על ידי ארצות הברית, הבנקים לא הצליחו לבצע את העסקאות האיראניות", אמר השבוע שר הכלכלה הטורקי. "עכשיו, שהמכשול שהוסר, הבנקים יוכלו לעבד את התשלומים הללו".
גם למערב יש אינטרס בחידוש שיתוף הפעולה עם אירן - למרות שמוצרים הומניטריים כמו תרופות היו פטורים מסנקציות, בפועל האספקה שלהם אל אירן שובשה בגלל חברות ובנקים מערביים שנזהרו מלעשות עסקים עם טהרן. כעת יוכלו החברות האירופאיות להגדיל את הזרימה של תרופות ל-76 מיליון תושבי אירן, דבר שיכול להגדיל באופן משמעותי את הכנסות החברות המערביות.
בתוך כך, מקורות ביטחוניים דיווחו כי אפגניסטן מתכוונת לנצל את ההסכם האירני עם המערב לצרכיה ולהשתמש בנמל אירני למטרות ביטחוניות. נמל צ'בהר בדרום-מזרח אירן, שצפוי להרוויח מהסרת הסנקציות, נחשב לקריטי עבור מאמצי הודו לעקוף את פקיסטן ולפתוח נתיב לאפגניסטן המוקפת ביבשה, מכיוון שהודו פיתחה קשרים כלכליים
הוושינגטון פוסט: "ההסכם עם אירן מלא בוויתורים"
חידוש היחסים הזה, שעל פי ההערכות צפוי להכניס לאירן יותר מ-7 מיליארד דולרים, הוא חלק צד נוסף בביקורת הישראלית שנמתחה על ההסכם. גם מאמר המערכת שהתפרסם היום בעיתון "וושינגטון פוסט" מותח ביקורת על ההסכם ואומר כי "יש לאזן את ההסכם ולהחזיר לאחור את התשתית הגרעינית של אירן".
בעיתון מציינים כי למרות שהבית הלבן ומזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי אמרו שההסכם הזמני לא יכיר בזכותה של אירן להעשיר אורניום, הפתרון המקיף לכך יכלול תכנית העשרה מוסכמת על שני הצדדים, עם פרמטרים מוסכמים. לדברי עורכי המערכת, ארה"ב ושותפיה כבר הסכימו שההעשרה האירנית תמשיך באופן רצוף. בניגוד לכך, הדרישה האמריקנית לסגירת מפעלי העשרה תת-קרקעיים לא מוזכרת בהסכם.