אין ספק שמותו של נשיא ונצואלה, הוגו צ'אבס, מהווה למעשה ציון דרך בהיסטוריה של אומות העולם. ההכרזה על מותו של הרודן ששלט במדינה ב-14 השנים האחרונות, נחשבת ליריית הפתיחה לעידן חדש באמריקה הלטינית. ערד ניר, עורך חדשות החוץ בחדשות 2 עונה על השאלות העומדות כעת על הפרק בנוגע לזהות מחליפו של צ'אבס, ניקולס מדורו ששימש כסגנו, בעיקר בנוגע ליחסו לישראל.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
האם מדורו ימשיך לכהן כנשיא ונצואלה?
נכון לרגע זה, מדורו, שכיהן כסגנו של מנהיג ונצואלה, ישמש כנשיא המדינה. כל זאת עד לקיומן של בחירות בהתאם לפרק הזמן הנקוב בחוקה - כ-30- ימים. מדורו, שהחל דרכו כנהג אוטובוס, כיהן בשורה של תפקידים בהנהגת ונצואלה. לאחר ששימש כמנהיג הפועלים, כראש הפרלמנט במדינה וכשר החוץ, מונה על ידי צ'אבס לכהן כסגנו.
האם יציבותה של המדינה מובטחת?
נכון לרגע זה נדמה שעקרונות המשטר עומדים איתנים, ולא נראה כי צפויה טלטלה כדוגמת מלחמות האזרחים בהם ניתן לחזות בארצות ערב. החוקה העומדת בליבו של המשטר מבוססת היטב, ולא נראה שהמצב עומד להתערער.
יחד עם זאת צריך לקחת בחשבון, שקשה מאד לדעת מה יקרה לאחר שיתקיימו הבחירות בוונצואלה. אם יריבו של הפוליטי של צ'אבס, אנריקה קפרילס רדונסקי, העומד בראש מפלגת האופוזיציה ינצח את מדורו, הרי שהמשחק יחזור לנקודת ההתחלה. כבר בבחירות הקודמות לנשיאות שהתקיימו בשנה שעברה, הצליח קפרילס להעביר אליו חלק ניכר מהקולות שיועדו לצ'אבס הגדול. באופן זה, סיכוייו להצליח מול מאדורו גדולים בהרבה, משום שמדובר באדם שבאופיו לא ניכרת הכריזמה בה ניחן צ'אבס, שבצלו הוא חסה לאורך השנים.
לאחר מותו של צ'אבס, קיים סיכוי שמדורו יינקוט במדיניות חוץ אחרת כלפי העולם המערבי בכלל, וכלפי ישראל בפרט?
לא כדאי לבנות על זה. מדורו זהה בעמדותיו ובערכיו לאיש שאותו שירת. כל עוד יכהן בעמדות בכירות בשלטון בוונצואלה - לא צפוי שינוי של ממש במדיניות כלפי המערב. הוא אף התחייב בפני עמו בהזדמנויות שונות שישמור על המדיניות הבדלנית שגיבש עם צ'אבס עוד בשנות כהונתו כשר החוץ.
בימי שלטונו הראשונים, יעסוק מדורו בחיזוק שלטונו בתוך המדינה ולא יבצע שינויים מרחיקי לכת בכל הקשור למדיניות החוץ. אדרבה. כבר עם ההודעה על מותו של צ'אבס הוא מיהר להאשים את ארצות הברית בהרעלת המנהיג האהוב וגירש את הנספחים הצבאיים מהמדינה. כך למעשה האיש שרקם את מדיניות החוץ העוינת כלפי המערב וסייע ביצירת הקשרים עם קדאפי מלוב, עם סין ועם אירן, ימשיך בשימור ההתבדלות. באופן זה, קשה להאמין שהאיש שגירש בתקופת כהונתו כשר החוץ את השגריר הישראלי מקראקס בימי עופרת יצוקה, יוביל מדיניות שונה כלפי ישראל מזו שבה נקט צ'אבס המנוח.