"אני מרגישה שאני שוקעת, אלה אמורים להיות החיים שלי ואני אמורה לעשות מה שאני אוהבת. אבל שוב, הוא לקח את זה" - כך כתבה ג'ייסי לי דוגארד ביומן שכתבה במשך 18 שנים, בזמן שהוחזקה בשבי בידי פיליפ גארידו שחטף וכלא אותה. הדברים נכתבו ב-5 ביולי 2004.
דוגארד ממשיכה וכותבת ביומנה על גארידו, אביהן של שתי בנותיה. "כמה פעמים הוא יכול לקחת את זה ממני? אני מפחדת שהוא לא רואה איך הדברים שהוא אומר הופכים אותי לאסירה".
יומנה של ג'ייסי נחשף בבית המשפט על ידי התביעה במשפטו של גארידו, במטרה להשיג צו שיאסור על גארידו ועל רעייתו ננסי, ליצור קשר כלשהו עם דוגארד או עם בנותיה, כיום בנות 12 ו-15. הבקשה לצו הוצאה בתגובה לבקשה שהוגשה בשבוע שעבר על ידי עורכי דינו של גארידו, שביקש לדעת היכן דוגארד מתגוררת.
"אני רוצה להיות חופשייה"
דוגארד הייתה בת 11 כאשר נחטפה. בדף היומן שנכתב כמעט שנתיים לאחר החטיפה היא היא כותבת: "קיבלתי חתול ליום ההולדת מפיל וננסי".
עשר שנים לאחר החטיפה כתבה ג'ייסי על הרגשות המעורבים שלה על המציאות שכפה עליה גארידו. "אני לא רוצה לפגוע בו", כתבה. "לפעמים אני חושבת שהנוכחות שלי פוגעת בו. איך אוכל לומר לו שאני רוצה להיות חופשייה?, חופשייה ללכת ולשוב על פי רצוני. חופשייה להגיד - יש לי משפחה. לעולם לא אגרום לו כאב, אם ביכולתי למנוע זאת".
דוגארד, עכשיו בת 29. היא שוחררה משבייה בקיץ שעבר, אחרי 18 שנים. התובע במשפט הדגיש כי ג'ייסי לי לא רוצה כל קשר עם בני הזוג גארידו או עם עורכי דינם.