ועידת האקלים בקופנהגן תפתח היום בדנמרק. בעוד שבועיים כבר תתקיים פסגת נעילה של הוועידה אבל ראש הממשלה, נתניהו, עדיין לא החליט אם יעלה על מטוס ויגיע אליה. העיר האפרורית קיבלה אתמול את פניהם של 35 אלף באי הועידה. אל אלפי המומחים והפעילים של ארגוני סביבה בעולם כולו יצטרפו בשבוע הבא לא פחות מ-100 ראשי מדינות. כולם יחד ינסו להגיע לחתימה על הסכם גלובלי כדי להציל את כדור הארץ, שמיום ליום מתחמם יותר ומזדהם יותר.
היום האחרון של הועידה, ב-18 בדצמבר, יוקדש לטקס החתימה. המטרה היא להגיע להסכמה על שני עקרונות יסוד. מחויבות חד משמעית של כל מדינות העולם לצמצם עד שנת 2020 את פליטת גזי החממה לאטמוספרה בשיעור של 20%-40% וכן להקים קרן אקלים בינלאומית בהיקף של כ-10 מיליארד דולר. הסכום הזה יועמד לזכות המדינות המפותחות כדי לסייע להן להתמודד עם הצורך למנוע זיהום סביבתי.
"לא המשבר הפיננסי המתמשך ולא המלחמה באפגניסטן, אלא שינויי האקלים וההשלכות שיש להם בכל מקום על לכדור הארץ - הם הנושא החשוב ביותר בראש סדר היום העולמי", אמרה אתמול שרת האקלים של דנמרק, ונשיאת הוועדה.
ואצלנו, השר ארדן אמור לעמוד בראש המשלחת הישראלית לוועידה ומתכוון להציג בה תוכנית שגיבש משרדו לצמצום פליטת גזי החממה בישראל. "נתניהו צריך להחליט ולעשות מעשה סביבתי" אמר אמש ארדן והאשים את ראש הממשלה בכך שעדיין לא קיבל החלטה אם לאמץ את התוכנית של המשרד להגנת הסביבה, ולא הביאה לדיון בישיבת הממשלה.
אתמול פרסם מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, דוח המתייחס להיערכות ישראל בנושא פליטת גזי חממה, הקובע כי השירות המטאורולוגי חסר אמצעים ומתקשה בניטור של שינויי האקלים, נתוני פליטת גזי החממה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינם מפורטים מספיק וגם המשרד לאיכות הסביבה, שמנסה לגבש תוכנית פעולה לאומית עוד ניצב בפני אישורי הממשלה. המבקר מציין שיש להסדיר גורם אחראי לניטור פליטת גזי החממה ופרסום הנתונים.