אותם הנהרות שמשכו הרפתקנים בבהלה לזהב של קליפורניה שבארה"ב בשנת 1849, שוב מלאים באנשים שחופרים, מסננים ובוררים פיסות בוץ - בתקווה שימצאו זהב.
כבר למעלה מ-150 שנה שאנשים חופרים בנהרות קליפורניה. סינון הזהב מהחול והבוץ לגדות הנהר מוסד במשך השנים לטכניקה ומיומנות, בעבור לימוד השיטה משלמים בין 15 ל-45 דולר. המומחים אומרים שבשנת 1849 מצאו רק 20% מהזהב בקליפורניה. ככל הנראה, הם השאירו הרבה מאוד למחפשים שבאים עכשיו לנסות את מזלם, עם ניצוץ בעיניים והרבה תקווה.
רק בשנה האחרונה הוכפלה כמות המחפשים בנהרות, "אתה יודע שכשמחיר הזהב עולה, החלק שלך יעלה, כולם יוצאים נשכרים", אומר ג'ון, מדריך מחפשי הזהב.
רק לפני שנתיים אונקיית זהב נסחרה במחיר 660 דולר, עכשיו היא נמכרת ביותר מאלף דולר לאונקיה. "זה נחמד, יש לי קדחת זהב", מעידה אמריקנית שמבלה ליד הנהר את רוב זמנה, "כשאני רואה את הזהב בקערה שלי, אני יוצאת מדעתי".
לא הכול נוצץ
"אנחנו לא מדינת הפטריות או בירת הארטישוק - אנחנו מדינת הזהב", אומר אחד מהרבים שעוסק בחיפוש הזהב במשרה מלאה. מאז שנת 2005 עלה מספר הבקשות לרישיון כרייה ביותר מ- 50 אחוז. כעת, למעלה מ- 24 אלף בקשות ממתינות לאישור.
אבל ב"ארץ הזהב" לא הכול נוצץ. בעיירה ג'יימס-טאון 12.5% והוא ממשיך לטפס. ג'ון גורני עזב את עבודתו כנגר בחוף המזרחי לפני שלוש שנים, במטרה להתעשר. אבל בינתיים הוא מלמד כרייה כדי שיהיה לו כסף זמין, ומשלם את החשבונות בעזרת מה שהנהר מספק לו.
ג'ון בונילה שפוטר מעבודתו כמאבטח בחודש יוני האחרון, החליט גם הוא לנסות את מזלו בחיפוש הזהב. "המחייה גבוהה, אין משרות פנויות, הגיע הזמן שלי לחפש זהב ולשלם את החשבונות", אומר בונילה.