הרשעתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט השבוע הזכירה לנו כמה מהפרשיות המביכות שבהן הסתבכו לא מעט מנהיגים ברחבי העולם. ההזויה שבהן הייתה של נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון, במסגרת פרשת מוניקה לווינסקי. זה התחיל במוניקה, אבל הפך מהר מאוד למסע צלב משפטי נגד קלינטון על הצורה בה הנשיא שיקר לעם האמריקני. מנהיג העולם החופשי העיד, נחקר, התפתל כמעט הודח ונחלץ בעור שיניו.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בשנת 1998 ניסה בית הנבחרים האמריקני להדיח את קלינטון, אך בסופו של דבר זוכה קלינטון מאשמת עדות שקר ושיבוש הליכי משפט על ידי הסנאט. קלינטון היה רק אחד בשורה ארוכה של מנהיגים, אהובים יותר או פחות, שנחשדו בניצול לרעה של כוחם. כמו כולם, גם הוא האשים את הצד השני ברדיפה פוליטית, שלח שליחים ויועצים לתקשורת והפנה עורף לכפופים שאיתם עבד עד אז בצורה כל כך צמודה.
בשבוע של הרשעה עצובה שכזאת מבחינת אולמרט, כדאי שנשים דברים בפרופורציה. יש מדינות מושחתות משלנו. ישראל נמצאת במקום ה-36 בעולם במדד השחיתות הנתפסת על ידי תושביה, רק שאנחנו רוצים להיות עם האריות ולא עם השועלים, ובמקרה הזה, בקרב מדינות ה-OECD אנחנו יותר קרובים לזנב מאשר לראש.
בראש המדינות המושחתות: סומליה, סוריה וסודן
בראש מצעד עשר המדינות המושחתות ביותר בעולם עומדת היום סומליה, כך על פי מדגם שערכה סוכנות "טרנספרנסי אינטרנשיונל". אחריה ניצבות קוריאה הצפונית, אפגניסטן, סודן, דרום סודן, לוב, עירק, אוזבקיסטן, טורקמניסטן וסוריה. ישראל, אם תהיתם, ניצבת ממש באמצע הרשימה, יחד עם טייוואן ופורטו ריקו.
"פוליטיקאים אינם בהכרח משקפים את האוכלוסייה", מסביר פרופ' שלמה שפירא, ראש המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן. "הם רוצים יותר רצים מהר יותר ולפעמים עושים גם קיצורי דרך. היום הציבור סלחן פחות ופחות לכל מיני סוגים של שחיתויות אם היא מינית, כספית או כל פרשה אחרת בה מסתבך הפוליטקאי".
ומה לגבי המדינות הנקיות ביותר בעולם? בראש הרשימה ניצבת היום דנמרק. אחריה ניתן למצוא את ניו זילנד, פינלנד, שוודיה, נורווגיה, סינגפור, שווייץ, הולנד אוסטרליה וקנדה. אז מה יש במדינות סקנדינביה שהופך אותן לפחות מושחתות? אפשרות אחת היא שכשיש לך כל כך הרבה כסף אז לא צריך להיות מושחת. אפשרות שניה היא שמעשה שכזה הוא לא חברי, והחברה שם מקדשת את ערכי הרעות והצדק. אפשרות שלישית היא שיש שם חוקים טובים ואכיפה, שמונעים ומרתיעים מפני שחיתות.
השערוריות הגדולות שסיבכו את המנהיגים
לא רק בישראל עוררו פרשות השחיתות סערות ציבוריות לאורך השנים. נשיא צרפת לשעבר, ז'אק שיראק הואשם בשחיתות ולא על נשיאותו אלא על התקופה בה היה ראש עירייה. במקרה שלו, מצבו הבריאותי של שיראק הציל אותו ממאסר ממושך.
בבריטניה, חברי הפרלמנט טובים מאוד ב"לכבס" לעצמם הוצאות אישיות, אך דווקא הממשלה וראשי הערים נחשבים נקיים יותר. באיטליה, ראש הממשלה לשעבר סילביו ברלוסקוני עדיין מנסה להיאבק בשבע שנות המאסר שנגזרו עליו בעקבות הפרשות בהן הסתבך - מהחזרי המס המזויפים ועד לפרשיות המין המפורסמות.
"שחיתות שלטונית בולטת הרבה יותר ברשויות מקומיות ועיריות מאשר במנהיגי המדינה", מדגיש פרופ' שפירא. "לפעמים חתימה של ראש עיר משנה את ערך מגרש קטן ממיליון דולר ל-10 מיליון דולר ואולי אפילו ל-100 מיליון. לעומת זאת, ראש מדינה לא מקבלים כמעט החלטות לבד, לכן אם תשחד את ראש הממשלה אולי תקבל טנק או מטוס קרב אבל לא תוכל להתעשר מזה".