בתחילת השבוע נפתחה תערוכה לא שגרתית במוסקבה, אין כאן תמונות, פסלים או מיצגי וידאו - רק אנשים המהווים בד קנבס אנושי עבור אומני כתובות הקעקע.
עשרות אמני איורי גוף מלווים בתיק העבודות שלהם, ניצלו את התערוכה כדי להחליף מחטים, רשמים שיטות ותחבושות. המאיירים אומרים כי בעבר הקעקועים היו שייכים למחתרת, אנשים עשו את האיורים בכלא או בחבורות עבריינים. אז היו בעיקר כתובות כמו "אמא לא אשכח אותך", שמות של אהובות או חבורות פשע .
כיום התמונה כבר אחרת לגמרי: הקעקועים נפוצים מאוד בין הצעירים הרוסים והציורים הפכו ליצירות של ממש. "יש שפע של סגנונות", מסביר סרגיי, מאייר קעקועים. "יש איורים של קווים וצורות סימטריות בסגנון פולינזי, יש דמויות של מלאכים ושדונים מספרי אגדות ויש גם איורים דתיים".
לגברים ולנשים שהיצירות חרוטות על עורם יש הסברים שונים מדוע הם בחרו לשמש כבד לציירי הקעקועים. חלקם פשוט אוהבים את המעשה עצמו, את הסכנה, הכאב והעובדה שהציורים נשארים לתמיד. אחרים מבקשים איורים עם משמעות עבורם.
אחד האומנים שלא מזדהה בשמו סבור שקעקועים נעשים מסיבות פסיכולוגיות. "אנשים עדינים בוחרים לצייר שדונים או דמויות מפחידות כדי לכסות על אובדן הכוחניות באישיות שלהם ולהיפך", הוא מסביר. "גברים שריריים ואגרסיביים יבחרו דווקא איורים יותר עדינים, יותר פייסניים של מלאכיות או פרחים"