נטשה קמפוש חושפת את חטיפתה מימי ילדותה בספר ביוגרפי חדש. היא נחטפה שהייתה בת 10 והוחזקה כאסירה במשך שמונה שנים. עכשיו, אחרי שמכרה ראיונות וקיבלה תכנית טלוויזיה, היא מתכננת לספר את כל הסיפור שלה, סיפור התעללות מחריד, בספר.
הספר, שנושא את השם "3096 ימים " - מספר הימים בהם נטשה שהתה בשבי - חושף את הליכי רוחה ולדבריה, "על המזימות שבעזרתם הצלחתי להפעיל מניפולציות נגד האיש שחטף אותי, כדי להמשיך ולשרוד".
קמפוש קיבלה עבור הספר לא פחות ממיליון ליש"ט והוא לא יכול להתפרסם בזמן מביך יותר עבור הרשויות באוסטריה. בימים האחרונים מתפרסמים ממצאים שחושפים את החלמאות בטיפול המשטרה האוסטרית בסיפור ההיעלמות.
נטשה תיאלץ לצאת מהבדידות
קמפוש, עכשיו בת 22, תיאלץ לצאת מהבדידות שכפתה על עצמה כדי לקדם את ספרה החדש. זה יחל בישיבה בחנות ספרים בליבה של הבירה וינה ביום חמישי הקרוב, יום אחרי פרסום הספר ברחבי העולם.
למרות שהעניקה כמה ראיונות בעבר היא אומרת שרק עכשיו היא יכולה להבין לחלוטין את כל האירוע: "עכשיו אני מרגישה מספיק חזקה כדי לספר את כל סיפור החטיפה שלי", אמרה בראיון מיוחד לקראת יציאת הספר.
הספר מתאר בפרטים את היום בו נחטפה, את הימים הארוכים ששהתה בכלא, בצינוק עלוב וקטן במרתף מתחת לעינו הפקוחה של האיש שחטף אותה, וולפגנג פריקלופיל. מתוארים שם גם אירועי היום שבו, לבסוף, ברחה.
"הרגשתי כאילו שנקברתי בחיים", אמרה קמפוש. "היה שם חמצן, זה היה הדבר היחיד השונה משהייה בקבר". בציטוטים שמתפרסמים כבר היום מתוך הספר, נטשה כותבת: "עברו בראשי מחשבות נוראיות, לפעמים חשבתי שאני צריכה לחתוך לו את הראש. לו רק היה לי גרזן. היום אני יודעת מה כוחו של הדמיון, של המוח במצב בו הוא צריך למצוא פיתרון של הישרדות".
חטף אותה ודחף אותה לרכב מסחרי
בחודש מרץ 1998, הייתה נטשה קמפוש בת ה-10 בדרכה לבית הספר, כשפריקלופיל חטף אותה ודחף אותה לרכב מסחרי ואז לביתו, שם הוא שיכן אותה בתא קטן ומבודד, מתחת לחניית הבית. "כשהוא חטף אותי, רציתי לצעוק אבל לא יצא לי קול, מיתרי הקול שלי פשוט לא עבדו", היא כותבת.
"ברכב, הוא עטף אותי בשמיכה כחולה. נסענו במשך שעה בערך. כשהגענו, ראיתי לאן הוא לוקח אותי. הוא לקח את הנעליים שלי ושרף אותן, הוא אמר לי - את לא תצטרכי אותן יותר".
קמפוש מספרת על הלילות הארוכים בכלאה, על המחשבות שליוו אותה, על משפחתה, על הפחד שאיש לא יודע איפה היא ואם היא חיה או מתה.
"רצתי מהר ככל שיכולתי"
בשמונה השנים שעברו מאז החטיפה היא סבלה התעללות נוראית. לפריקלופיל הייתה רגישות יוצאת דופן לסדר ולניקיון - וקמפוש הייתה צריכה לקרצף את ביתו ללא הפסקה, "כמו עבד". "הוא אסר עליי לבכות כי הוא לא רצה את כתמי המלח מהדמעות שלי. כשבכיתי בכל זאת, הוא חנק אותי או שהוא שם את הראש שלי מתחת למים".
בגיל 18, באוגוסט 2006, היא הצליחה לברוח. "רצתי מהר ככל שיכולתי, במהירות המירבית שרגלי יכלו לשאת אותי". היא בדיוק שאבה אבק ברכב, פריקלופיל הסתובב והיא ניצלה את הרגע ונסה לגינה סמוכה. היא הגיעה לזרועות המשטרה וסיפרה על מעשיו של פריקלופיל בן ה-44, שהספיק לזרוק את גופו מול רכבת נוסעת ולהתאבד.
היום, שנים אחרי המקרה, התקשורת האוסטרית עדיין מנסה לענות על כמה שאלות, מדוע היא לא ברחה מוקדם יותר, מדוע המשטרה לא ענתה לכמה קריאות בנושא הנערה שנעלמה ולא חקרה עדויות על החטיפה. האיש שריכז את החקירה, בלש בשם פראנץ קארול, שם קץ לחייו בעזרת אקדח משטרתי אחרי חשיפת הסיפור. על פי גורמים רשמיים, הדיכאון גבר עליו.
קמפוש בינתיים ירשה בעזרת בית המשפט, את כל רכושו של האיש שחטף אותה. היא מסתגרת בדירה בבירה וינה, ומידי פעם ממשיכה להגיע לאותו הבית בו נסגרה למשך שנים.
רוצים לקבל עוד עדכונים מרחבי העולם? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק