במלאת 20 שנה לנפילת החומה, חגגה היום ברלין את אחד האירועים המכוננים של המאה העשרים.
מאות מנהיגים לקחו חלק בטקס המרהיב שהתחיל בחצייה סמלית של שער ברנדנבורג, האתר שהפך סמל לאיחוד עבור שני צדי הבירה גרמנית. במסגרת החגיגות אלף אבני דומינו ענקיות בגובה של כשני מטרים וחצי הופלו לאורך חלק מנתיב החומה ההיסטורית.
החגיגות החלו בטקס ממלכתי בכנסיית וויליהאלם. מאוחר יותר צעדו מנהיגים מכל רחבי העולם יחד עם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל לאורך הנתיב בו עברה החומה עד לפני 20 שנה. מרקל, ילידת מזרח גרמניה, ניצלה את הטיול המשותף להודות לגורבצ'וב, מי שהיה מנהיג רוסיה בזמן נפילת החומה, על איחודה של גרמניה, הפלת החומה וסיומה של המלחמה הקרה.
לא כל הגרמנים חוגגים
אבל למרות ההתרגשות, לא כל הגרמנים ממהרים לחגוג. סקר עדכני מצא כי אחד מכל שבעה אזרחים סבורים שהאיחוד ההיסטורי דווקא הביא לתוצאות שליליות. "המצב היה טוב יותר אז", הם משוכנעים.
בתשעה בנובמבר 1989 נפלה חומת ברלין שחצצה בין חלקה הקומוניסטי של גרמניה לבין חלקה הדמוקרטי. נפילת החומה סימנה את נפילתו של המשטר הקומוניסטי בגרמניה המזרחית וכן את איחודה מחדש של גרמניה, שהייתה מחולקת מאז סוף מלחמת העולם השנייה.
הסמל של המלחמה הקרה
בשנת 1945, לקראת סוף המלחמה חולקה העיר ברלין בין המעצמות המנצחות. בצד המזרחי שלטו הסובייטים שהנהיגו בה שלטון קומוניסטי ובחלק המערבי שלטו בעלות הברית שהנהיגו בה שלטון דמוקרטי.
עד שנת 1961 הצליחו לברוח ממזרח ברלין למערבה כשני מיליון וחצי תושבים. בשל כך החליטה ממשלת מזרח גרמניה לבנות באותה שנה חומה כדי למנוע בריחה של תושבים. החומה הפכה עד מהרה לסמל המלחמה הקרה שבין ברית המועצות לארצות הברית.
תהליך התפוררות חומת ברלין החל למעשה כבר בשנת 1984, כאשר נשיא ברה"מ דאז, גורבצ'וב הנהיג רפורמות בעלות אופי ליברלי בברית המועצות. המזרח גרמנים ראו ורצו גם. הדבר הביא להפגנות המוניות השלטון הטוטאליטרי. ב-18 באוקטובר 1989 נאלץ נשיא המדינה, אריך הונקר, לפרוש מתפקידו. כעבור שבועות מספר נפתחו שערי החומה.