אחרי חצי האי קרים, האם רוסיה לוטשת עיניים לכיבושים נוספים באירופה? באזורים רבים ביבשת שהיו בעבר תחת שליטת ברית המועצות, מביעים בימים האחרונים חשש כבד מפני צעדיו הבאים של הנשיא הרוסי, ולדימיר פוטין.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
נשיא מולדובה, רפובליקה עצמאית שהייתה בעבר חלק מבריתה המועצות וגובלת באוקראינה, הזהיר הלילה את פוטין שמא ינסה לספח לשטח רוסיה את מחוז טרנסניסטריה - מחוז בדלני המהווה חלק ממולדובה אך שמרבית תושביו הם ממוצא רוסי - בדומה למצב בחצי האי קרים.
גם לגאורגיה, לה יש גבול משותף עם רוסיה, יש סיבה אמיתית לחשוש: 6 שנים לאחר המלחמה העקובה מדם שפרצה בין שתי המדינות, ייתכן מאוד שמחוזות אבחזיה ודרום אוסטיה הבדלניים, שגם בהם ישנה אוכלוסייה רוסית, שוב נמצאים על הכוונת של מוסקבה.
וזה לא נגמר בכך: גם בליטא, לטביה ואסטוניה, המדינות הבלטיות שבעבר היו חלק מברית המועצות ושבהן יש תושבים רבים ממוצא רוסי, יש חשש אמיתי מניסיונות כיבוש רוסיים מחודשים. ליטא אף גובלת במובלעת קלינינגרד בדרומה - שטח שהוא בשליטה מלאה של רוסיה ומהווה חלק ממנה. חששות דומים קיימים גם בפולין, החולקת גבול משותף עם ליטא, אוקראינה ובלארוס - בה קיים שלטון פרו-רוסי מובהק.
"נראה שפוטין רוצה עוד מלחמה קרה"
הילארי קלינטון, מזכירת המדינה האמריקנית לשעבר ומי שמוזכרת כמועמדת לנשיאות ארה"ב ב-2016, הזהירה הלילה מפני המצב שעלול להתרחש בעתיד הקרוב באירופה: "אני מאוד מקווה שפוטין לא מעוניין במלחמה קרה נוספת. המהלך שבוצע בקרים נראה כמו ניסיון של הנשיא לשחזר את הגבולות שהיו באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה".
קלינטון קראה להעניש את פוטין על סיפוח חצי האי קרים - והביעה חשש שמדינות נוספות באירופה נמצאות תחת איום רוסי: "אם פוטין יתחמק מעונש, מדינות רבות אחרות ייאלצו להתמודד מול התוקפנות הרוסית ובאופן מעשי, הן יהפכו למדינות משועבדות במקום לדמוקרטיות ריבוניות. לדבריה, הפתרון למשבר מקורו במתן סיוע כלכלי נרחב לממשל בקייב וצמצום התלות האירופית במקורות אנרגיה שמקורם ברוסיה.