הסנקציות האמריקניות נכנסו לתוקף - אך ברוסיה ובטורקיה לא מיישרים קו עם טראמפ: שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב טען היום (שלישי) כי העיצומים הכלכליים של ארה"ב כלפי כלכלת אירן "אינם לגיטימיים" - והביע תקווה להמשך שיתוף פעולה כלכלי עם אירן. גם נשיא טורקיה ארדואן עלה למתקפה נגד הסנקציות של טראמפ: "בשום פנים ואופן לא נציית להן".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"רוסיה מקווה למצוא דרכים לשיתוף פעולה כלכלי עם אירן למרות הסנקציות", הוסיף לברוב בשיחה עם כתבים. נשיא טורקיה ארדואן תקף בחריפות את מהלכי טראמפ ואמר: "אנחנו לא מאמינים שהסנקציות הללו צודקות, אנו חושבים שמדובר בצעדים שנועדו להפר את האיזון בעולם, והם מנוגדים לחוק הבינלאומי ולדיפלומטיה. העולם רוצה לחיות לפי הסכם שלום ולא בעידן אימפריאליסטי".
ארדואן הוסיף: "הבהרנו מההתחלה את העמדה שלנו, שמתנגדת לסנקציות – זו לא עמדה חדשה, במיוחד לגבי הנפט. אין אלטרנטיבה ולכן לא נציית לסנקציות הללו בשום פנים ואופן". נשיא מצרים עבד-אל פתח א-סיסי התייחס גם הוא לסנקציות ואמר: "חוסר יציבות משפיעה על כולנו, וכל מדינה שחווה חוסר יציבות משפיעה על כולנו".
סגן שר החוץ האירני, סייד מ. קאזם סג'אדפור, אמר במהלך ביקורו בלונדון: "אירן פועלת בביטחון עצמי רב" – וקרא לאירופה להמשך ולפעול על מנת לעקוף את הסנקציות.
סגן נשיא אירן עישק ג'האנגירי טען היום: "ארה"ב נכנסה למלחמה הזו עם כל מה שיש לה, אבל הדבר החשוב הוא שאין ממשלות באסיה, באפריקה או באירופה שהכריזו רשמית על תמיכתן בסנקציות - מלבד כמובן המשרד הציוני ועוד כמה מדינות באזור". לדבריו, הסנקציות הן "הצגה פוליטית" וייצוא הנפט האירני לעולם לא ייעצר למרות מאמצי ארה"ב.
שר החוץ האירני זריף לעג אמש לסנקציות: "בלוחמה פסיכולוגית נואשת להגדיל את מספר הישויות האירניות שעליהן מופעלות סנקציות, ארה"ב כללה בנק שנסגר לפני שש שנים וגם ספינה ששקעה לפני שנה בסאגה מתוקשרת", כתב בטוויטר וסיים את הציוץ עם התגית: "ארה"ב מבודדת". זריף גם טען שב"ניפוח" רשימת המטרות, ארה"ב הוכיחה באופן לא מכוון שהיא מתכוונת לפגוע באירנים מן השורה - ללא אפליה.
הסנקציות שהוטלו בשלב הזה אמנם קשות, אבל פחות יעילות מאלו שהיו בתקופת אובמה, וזאת משום שהאירופים צפויים לנסות לשתף פעולה עם אירן בדרכים שונות ולסייע לכלכלה שלה. ארה"ב הצהירה שיהיה סיבוב נוסף של סנקציות, בניגוד למצב שהיה בתקופת אובמה. בשטח מורגשת ירידה בייצוא הנפט האירני, אבל היא לא מביאה בשלב זה לעליית מחירי הנפט. מנגד, השינויים החדים במטבע האירני לא מאפשר למשפחות להתקיים.
טראמפ: "רוצה להאט בנושא הנפט"
שיידה, תושבת איספהאן שבאירן, אמרה אמש ל"שש עם עודד בן עמי": "העם האירני מפחד מהסנקציות אבל עם זאת קיים פחד וקיימת דאגה, אבל יותר מהפחד ישנו זעם בקרב כלל העם. לגבי הסנקציות, אנחנו לא כועסים על ארצות הברית או על מדינות אחרות - בגלל הגישה של הממשלה והשלטון האירניים הסנקציות חזרו בצורה יותר קשה".
נשיא ארה"ב טראמפ אמר לגבי מחירי הנפט: "יש לנו את הסנקציות הכי נוקשות שאי פעם הוטלו, אבל בנושא הנפט אנחנו רוצים להאט כי אני לא רוצה לדחוף למעלה את מחירי הנפט בעולם. אני לא מחפש להיות גיבור ולהוריד את ייצוא הנפט לאפס באופן מיידי, כי זה יגרום להלם לשוק. אני לא רוצה להקפיץ את מחירי הדלק. הם יורדים כעת, ואנחנו נוריד את ייצוא הנפט באופן הדרגתי".
ג'ון בולטון, היועץ של טראמפ לענייני ביטחון לאומי, אמר אתמול בריאיון טלוויזיוני: "הולכות להיות סנקציות שהולכות יותר רחוק, אנחנו לא נסתפק ברמת הסנקציות שהיו קיימות בממשל אובמה ב-2015. יש עוד סנקציות בדרך ואנחנו הולכים לאכוף בעוצמה את הסנקציות הקיימות. כרגע אירן נמצאת במסלול בריחה והתחמקות והם ינסו לעקוף את הסנקציות, אבל אנחנו נחושים למנוע את זה".
בולטון התייחס לרצון למנוע מאירן לייצא נפט ואמר: "אמרנו בעבר שאנחנו רוצים אפס ייצוא, אבל בשנים האחרונות כמה מדינות הצליחו לרכוש נפט וייקח זמן לצמצם את זה. אנחנו נעשה ככל שאנחנו יכולים ללחוץ עליהם כדי שישנו את ההתנהגות שלהם - או יעמדו בפני אסון כלכלי".
השגריר האירני באו"ם שיגר אמש מכתב רשמי למזכ"ל אנטוניו גורטש ובו תקף את הצעד "הלא אחראי" של ממשל טראמפ, כינה את הענישה "לא חוקית" ודרש ממנו לגנות את ארה"ב שמפרה לטענתו הסכמים שכבר נחתמו.
במכתב של השגריר האירני, גולמלי קושרו, הוא טען כי ארצו מילאה את כל תנאי הסכם הגרעין שחתמו המעצמות עם אירן ב-2015, ולדבריו טהרן התנהלה בשקיפות ותוך שיתוף פעולה מלא עם המשקיפים של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) שנשלחו לרפובליקה האסלאמית.
"הסנקציות הללו לא חוקיות וחותרות תחת העקרונות המבוססים של אמנת האו"ם", כתב השגריר במכתב. "חוסר האחריות של ארה"ב מצריך תגובה של הקהילה הבין-לאומית שתשמור על שלטון החוק, תמנע חתירה נגד הדיפלומטיה ותגן על יחסי הגומלין שבין מדינות. על האו"ם והמדינות החברות בו להתנגד למהלכים הפסולים הללו ועל האו"ם לתת על כך את הדעת".
