אם הייתם שומעים על אסטרואיד שמתקרב לעבר כדור הארץ, מאיים להתנגש בו ולחסל, כנראה, את רוב החיים עליו – הייתם ודאי עסוקים יום וליל בניסיון לחפור מנהרות מסתור לכם, לילדיכם, ולבעלי החיים. זה כנראה לא רחוק מהאווירה שאנחנו צריכים להרגיש, בהתחשב בתיאוריה שמדי יום הרס כדור הארץ מתקרב בשל מעשי ידנו. ואם התיאוריה הזו נכונה – כדאי שנתחיל עכשיו, ביום כיפור, לבקש סליחה מהדורות הבאים – או לנסות להציל את העתיד.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
מאז תחילת המהפכה התעשייתית, ההשפעה האנושית על כדור הארץ מכריעה. מדענים ומומחים סבורים שאנו עומדים בעיצומו של תהליך שישנה לחלוטין את התנאים, את המציאות על פני כדור הארץ - ממש כמו תקופת הקרח או איום של התנגשות אסטרואיד. במציאות הנוכחית, האדם הוא זה שמאיים על כדור הארץ.
לתקופת ההשפעה האנושית על האדם יש כבר שם - עידן ה"אנתרופוקן". זו תקופה גיאולוגית חדשה שמתאפיינת בהשפעה הרסנית וחסרת תקדים של האדם על כדור הארץ.
מינים נעלמים
ב-12 אלף השנים האחרונות, מאז תקופת הקרח האחרונה, האנושות שגשגה תחת תנאי אקלים יציבים ונוחים. האדם שיעבד אט אט את משאבי העולם לטובתו. מאז אמצע המאה הקודמת, התעשייה שמשרתת את האנושות פולטת פחמן דו חמצני לאוויר שגורם להתחממות כדור הארץ. ההתחממות מובילה להמסת הקרחונים, מה שמעלה את מפלס פני המים. מכאן התוצאה הרסנית: מינים וזנים שלמים של בעלי חיים וצמחים נעלמים.
אבל זה לא הכל: האדם משעבד לצרכיו בעלי חיים, כורת יערות כדי לפנות מקום לכבישי אספלט ומבני בטון ומזהם את האטמוספירה בקרינה רדיואקטיבית שפוגעת בכל רקמת חיים.
"בגלל שהכוכב שלנו הוא המערכת שתומכת בחיים שלנו, אנו למעשה צוות של ספינת חלל ענקית", מסביר פרופסור כריס ריפלי, מומחה לענייני אקלים מאוניברסיטת הקולג' של לונדון ומי שעמד בראש מוזיאון המדע בלונדון. "החבלה החמורה במערכות היא משמעותית מאוד. אם היינו צוות שפועל על ספינת חלל קצת יותר קטנה, לא היינו מעלים על דעתנו לחבל במערכות שמספקות לנו אוויר, מים, מזון ואקלים נוח. בחיים שאנו מנהלים בתקופת האנתרופוקן אנו משחקים באש וודאי נצטער על ההתנהלות הזו אם רק נבין עד כמה חמור המצב".
אבל למרות הסימנים הברורים לקטסטרופה שהולכת ומתקרבת, הקהילה הבינלאומית וההנהגה שלה לא מצליחה בינתיים להוציא לפועל מדיניות מונעת שתחייב את כל העולם לשמור על עצמו. מדיניות כלל עולמית היא תנאי הכרחי בהתמודדות עם הבעיות הללו. לכן, נכון לעכשיו, נראה שכל מה שנותר לנו הוא להתנצל בפני הדורות הבאים על מאבקי ההישרדות שאנו מורישים להם בניסיון להמשיך לחיות פה.