מאז ומתמיד היה חג החנוכה הזדמנות לאירועים המוניים - עוד הרבה לפני שמישהו חלם על הפסטיגל. אוסף הכרזות של הספרייה הלאומית בירושלים מעיד על הנשפים, ההופעות, הטיולים והמסיבות שנערכו עוד לפני הקמת המדינה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בקניה למשל נערכה מסיבת חנוכה למגורשי אצ"ל ולח"י בשנת 1947. הכללים במסיבה הזו היו נוקשים: המוזמנים התבקשו לדייק ואף להביא איתם את כלי האוכל. שבע שנים קודם לכן, בדצמבר 1940, השיקה ההסתדרות טיולי חנוכה אל שדות המלחמה של יהודה המכבי. הסיור עבר בין היתר בעטרות, רמאללה, עמק אילון ולטרון.
גם בתל אביב חגגו: בשנות 1931, כך מתברר, נערך בעיר העברית הראשונה מירוץ סוסים שכלל תרגילי אקרובטים, קפיצות ומדליות. כרזה אחרת מראה כי לפני קום המדינה שבוע הספר העברי נערך בחג החנוכה. באותו שבוע נמכרו הספרים העבריים בהנחה של 20%-50%.
חיפה ידועה כעיר הולדתו של הפסטיגל בשנות ה-80, אבל גם בשנות ה-40 חגגו בה את חנוכה. בדצמבר 1947 נערך נשף המלצרים המסורתי בקזינו בת גלים שכלל את משחק הטומבולה, מופע קברט והפתעות נוספות.
"חנוכה היה חג שנקשר בקשר הדוק לציונות", אמר ד"ר חזי עמיאור, חוקר היסטוריה יהודית מודרנית מהספרייה הלאומית. "עוד לפני תחילת העלייה הגדולה, הציונות לקחה את החגים שמצביעים על עניינים לאומיים ועשתה להם אקטואליזציה. לכן אנחנו רואים כל מיני וריאציות למרד ועצמאות תרבותית, כמו מצעדים, תהלוכות לפידים וטקסים".
"אבל זה לא היה רק יישוב אידיאליסטי", הוא הדגיש. "הייתה גם חברה בורגנית גדולה עם תרבות עירונית מפותחת, ולכן היו נשפים ומסיבות. אגב, באותן שנים חנוכה לא היה חג של ילדים כמו היום, אלא של מבוגרים. בשנות ה-70, כשהחברה הישראלית הפכה למגויסת פחות, התחום המסחרי תפס יותר מקום והילדים הפכו לקהל היעד".