נגיף האבולה מאיים לפגוע ברבים במערב, לאחר שהועבר מיבשת אפריקה על ידי נוסעים. ההיערכות מפני התפרצות המגיפה הובילה להקשחת נהלי התעופה במספר מדינות ולהוצאה רבה – וכעת מתברר כי האיום היה יכול להימנע ברובו.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
במסמך פנימי של ארגון הבריאות העולמי – ה-WHO – שדלף לכתבי סוכנות הידיעות AP, הודו ראשי הארגון הכפוף לאו"ם כי נסיון בלימת המגיפה במערב אפריקה נכשל בשל התנהלות לקויה. "כל מי שהיה מעורב בתגובה להתפרצות לא ראה את הכתובות הברורה על הקיר".
על פי המסמך, פעמון האזהרה הראשון התעורר כאשר ראש הסניף בגינאה סירב להוציא ויזות לצוות מומחים לאבולה: "היה עלינו להבין ששיטות מקובלות להכלת מחלות לא יעבדו במערב אפריקה", נכתב במסמך, וכנימוק לכך הוצגו בעיות הגבולות ומערכת הבריאות החלשה באזור.
המשלחת לגינאה כשלה באבחון: "התפרצות מקומית"
גורם נוסף שלדברי הארגון פגם במענה הוא "מינויים פוליטיים" במשרדים באפריקה, ועל פי ההערכות היה ניתן לעצור את התפשטות הנגיף עוד באפריקה על ידי "בקרה פשוטה". בין המחדלים שצוינו בדוח: מענה מאוחר להתפשטות המגיפה בגינאה בתחילת שנת 2014, שכלל בין השאר משלחת מקוצרת בלבד לאזור בחודש מרס. על פי הדוח, המומחים שהו במדינה מספר שבועות והעריכו כי מדובר ב"התפרצות כפרית שניתנת להכלה בקלות".
לאחר מכן, בחודשים מאי-יולי, התגלו מקרים ראשונים של אבולה בבירות במדינות מערב אפריקה, אך התגובה איחרה להגיע גם כשהמדינות גינאה, סיירה לאון וליבריה התחננו לעזרה. בליבריה, למשל, פעלו רק 120 רופאים בעת ההתפרצות, שנאלצו להקדיש את זמנם לארבעה מיליון בני אדם. מערכות הרפואה העניות לא יכלו לבודד את החולים באבולה משאר האוכלוסיה.
גם ההיגיינה במדינות מערב אפריקה תרמה, לפי הדוח, להתפרצות: קרובי המתים שטפו את הגופות בידיים גלויות וסיכנו את עצמם, ובמספר מקרים אף החביאו את הגופה בתנאים לא נאותים כדי שלא להיות מבוזים על ידי חבריהם.
רק בחודש אוגוסט החלו המדינות במאבק לעורר את המודעות, ורק בחודש ספטמבר – שמונה חודשים לאחר ההתפרצות – המערב הבין כי המשבר חמור מכפי שהוערך בתחילה. ארה"ב ובריטניה התחילו אז לבנות אלפי מיטות חולים, אך לפי הדוח מדובר ב"מעט מדי, מאוחר מדי".