במשפחת שקד חמש נפשות וכלב קטן. הקבלות מהסופרמרקט ארוכות, אבל השורה התחתונה קצרה: העלות הממוצעת של הקניות השבועיות מסתכמת בכ-150 אירו. "כשגרנו בארץ לפני שלוש שנים וחצי, לא היה שבוע שבו יצאנו בפחות מאלף שקל - וזה רק בסופר", אומרת מישל שקד שהיגרה עם משפחתה לברלין.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בישראל התגוררה משפחת שקד ברחובות והפעילה עסק עצמאי. בארוחת ערב עם חברים שעברו לברלין הם שמעו שיש חיים אחרים, טובים יותר, והחליטו לבדוק בעצמם. "זה מדהים, 50% מההכנסה זה כסף פנוי", אומר אבי שקד.
לפני ארבע שנים עברו בני המשפחה לברלין. אבי הקים מאפס, עם שותפים, חברת נדל"ן. היום היא כבר חברה בינלאומית. "בישראל לא היינו מצליחים לדעתי להקים אפילו רבע ממה שהצלחנו כאן", הוא אומר.
"שר האוצר צריך להסתכל במראה"
על פי הערכות, בשנתיים האחרונות היגרו לברלין יותר מאלפיים ישראלים. זו אחת הסיבות לכך שלראשונה מאז מלחמת העולם השנייה נפתח בברלין קן של השומר הצעיר. אחרי ההגירה השקטה, בימים האחרונים התחילה סערה.
על פי המארגן האלמוני של קבוצת "עולים לברלין" בפייסבוק - יותר מ-9,000 ישראלים כבר ביקשו להגר לגרמניה. "המילקי זה סתם סמל בסופו של דבר, לא מדובר על מילקי ובחיים לא אכלתי פה מילקי", אומרת רונה מרון, מדריכת קן השומר הצעיר בברלין. "זה מסמל איכות חיים קטנה שאתה יכול להרשות לעצמך פה יותר".
אופיר הוא ממאוכזבי מחאת הקיץ שבו גדשו 400 אלף איש את הכיכר. הוא דרש אז עם כולם צדק חברתי וקיבל אותו בברלין. לא רק הגן בברלין זול, גם בתי הספר והתנאים יותר טובים. בכיתה של זואי שקד לומדים 24 תלמידים בלבד. יש שיעורים שונים בארבעה ענפי ספורט ונסיעות ברחבי אירופה.
אז מה חושבים הישראלים בברלין על הטענות שהושמעו נגדם לפיהן הם אנטי ציונים? "לדעתי שר האוצר צריך להסתכל במראה", אומר אבי שקד. "אם מישהו קם בבוקר ואומר 'קשה לי פה' ולא מצליחים להביא לו פתרונות אז יש בעיה. הבעיה היא במערכת, לא באזרח".
אבל לצד היתרונות הרבים, יש גם קשיים כמובן והשלכות שקשה לקחת בחשבון מראש. "אני לא כל כך מרגישה ישראלית כי כל תפיסת העולם וההתנהגות של האנשים פה זה אחרת", אומרת זואי שקד, בת המשפחה. "לפעמים כשאני באה לישראל והולכת לקניות ואנשים דוחפים בתור או צועקים - זה קצת מוזר לי".