פטירתו של הנשיא התשיעי שמעון פרס זוכה לסיקור עולמי נרחב: ההודעה שהגיעה הלילה מבית החולים שיבא בתל השומר על מותו של פרס חצתה במהירות שפות, ימים ויבשות ותפסה את הכותרות הראשיות בכל אמצעי התקשורת בעולם.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
"מדינאי שבנה את המדינה והפך אותה למעצמה צבאית גרעינית וזכה בפרס נובל לשלום על הנחת בסיס להסכם השלום קצר המועד עם הפלסטינים", נכתב על הנשיא לשעבר ב"וושינגטון פוסט". "לאחרונה הגן על פעילותה השנויה במחלוקת של ישראל בעזה ובלבנון".
ב"לה מונד" הצרפתי הספידו את פרס: "איש תרבות שאהב ספרות, איש של חזון, אך באותו הזמן מחוספס וקשוח הן עם יריביו והן עם בני בריתו", נכתב. "פרס אמנם היה הוותיק במנהיגי ישראל, אבל לא תמיד היה הפופולרי ביותר". בעיתון התייחסו גם למערכת היחסים של פרס עם הממשל הצרפתי, שהחלה במקביל לתחילת היחסים של שתי המדינות, ולסיוע של צרפת להקמת תכנית הגרעין בישראל ביוזמתו של פרס.
"האיש האחרון ששרד מבין אלה שמזוהים עם הקמתה של ישראל המודרנית", נכתב ב"גרדיאן" הבריטי. "סיפור חייו של פרס ליווה הרבה מהרגעים החשובים ביותר בהיסטוריה הקצרה של המדינה".
"האיש שהפך מבנו של סוחר עצים מזרח פולני לאבי תכנית הגרעין של ישראל", נכתב ב"דר שפיגל" הגרמני, "אובדן של עם ישראל כולו".
ב"אל פאיס" הספרדי דיווחו על מותו של פרס באמצעות סדרת תמונות היסטוריות מחייו של פרס: תמונות עם ערפאת במהלך הסכמי אוסלו, תמונות לצדם של ראשי מממשלה ומנהיגים עולמיים. ב"לה רפובליקה" האיטלקי נפרדו: "האדריכל של הסכם אוסלו שהלך לעולמו".
גם ברשת אל ג'זירה לא התעלמו ממותו של ראש הממשלה לשעבר, תקפו את פועלו והגדירו אותו כמי שהיה ממקימי מדינת ישראל על הקרקע של פלסטין. גם שם הגדירו את פרס כאדריכל, אך לא של תהליך השלום: "אדריכל התוקפנות הישראלית החל מ-1956 נגד מצרים, דרך התמיכה בהתנחלויות ובדרום לבנון ב-1996", נכתב.