על רקע התחזקותו של ארגון דאעש בשבועות האחרונים, ובזמן שהעולם נערך למערכה נרחבת נגד האסלאם הקיצוני, הרצאה אחת שהוצגה במסגרת המיזם "טד" מעוררת הדים ברשת, ולא פחות מכך - מעוררת השראה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
המרצה זאק איברהים עלה על הבמה וסיפר כך: "ב-5 בנובמבר 1990 אדם בשם אל סעיד נוסייר נכנס לתוך מלון במנהטן ורצח את הרב מאיר כהנא, ראש הליגה להגנה יהודית. נוסייר נמצא לא אשם ברצח. אבל בעודו מרצה מאסר על עבירות פחותות, הוא ואנשים אחרים החלו לתכנן תקיפות על כתריסר מטרות בעיר ניו יורק, כולל מנהרות, בתי כנסת ומטה האו"ם. למזלנו התכניות האלו סוכלו על ידי ה-FBI, אך למרבה הצער הפיצוץ בשנת 93' של מרכז הסחר העולמי לא סוכל. הוא הורשע במעורבותו במזימה. אל סעיד נוסייר הוא אבי".
בהמשך סיפר איברהים, בן ה-31, כיצד אביו, מהנדס מצרי, שהיה נשוי למורה אמריקנית בבית ספר יסודי, חשף אותו לדת המוסלמית. "אבי הראה לי צד באסלאם שלמעט אנשים - כולל רוב המוסלמים - יוצא לראות. בכל דת, בכל אוכלוסיה, אתם תמצאו אחוז קטן של אנשים שמחזיקים את אמונתם כל כך חזק, עד כדי כך שהם מרגישים שהם חייבים להשתמש בכל דרך אפשרית כדי לגרום לאחרים לחיות כמוהם".
"כמה חודשים לפני מעצרו הוא אמר לי שאלך איתו ועם חבריו לאימוני קליעה במטווח", המשיך איברהים. "המטווח היה תחת מעקב של ה-FBI, ללא ידיעת הקבוצה. כשהגיע תורי לירות, עזר לי אבי להחזיק את הרובה והסביר לי איך לעשות זאת. הכדור האחרון שיריתי פגע באור כתום קטן שישב על המטרה והיא עלתה בלהבות. דודי פנה לאנשים האחרים ואמר: 'הבן כמו אביו'. הם חשבו שראו בי את אותו ההרס שאבי היה מסוגל לגרום לו".
"האנשים האלו הורשעו בסופו של דבר בהבאת רכב מלא ב-500 קילו חומר נפץ לחניון התחתון של מרכז הסחר העולמי, מה שהרג שישה בני אדם ופצע 1,000 אנשים אחרים", ציין איברהים. "אלו היו האנשים שראיתי בהם מודל. חונכתיח לשפוט אנשים בהתבסס על מידות שרירותיות כמו הגזע או הדת של האדם".
מי גרמו לשינוי? יהודי, הומוסקסואל וג'ון סטיוארט
בשלב הזה של ההרצאה הגיעה התפנית בדבריו של איברהים. "אז מה פתח את עיניי?", הוא פנה לקהל, "אחת מהחוויות הראשונות שלי שאתגרו את דרך החשיבה הזאת הייתה בזמן הבחירות לנשיאות בשנת 2000. דרך קבוצת הכנה למכללה לקחתי חלק בוועידת הנוער הלאומית בפילדלפיה. הקבוצה שלי התמקדה באלימות נוער, ובתור קורבן לבריונות במשך רוב חיי, זה היה נושא שהייתה לי תחושה חזקה אליו".
"יום אחד לקראת סוף הוועידה גיליתי שאחד מהילדים שהתחברתי איתם היה יהודי", הוא התוודה. "זה לקח כמה ימים לפרט הזה להיחשף, והבנתי שלא הייתה עוינות טבעית בינינו. מעולם לא היה לי חבר יהודי לפני כן, ולמעשה הייתה לי תחושה של גאווה על כך שהייתי מסוגל לעבור את המחסום שרוב חיי גרמו לי להאמין שהוא בלתי ניתן לחצייה".
"נקודת מפנה עיקרית נוספת הגיעה כשעבדתי בפארק שעשועים", הוסיף איברהים. "רוב חיי לימדו אותי שהומוסקסואליות הייתה חטא, ודרך זה שכל האנשים ההומואים היוו השפעה שלילית. בפארק השעשועים הייתה לי הזדמנות לעבוד עם כמה אנשים מהקהילה הגאה, ובמהרה גיליתי שרבים מהם היו האנשים הכי נחמדים והכי פחות שיפוטיים שאי פעם פגשתי. הבריונות שחוויתי בתור ילד יצרה בי תחושה של אמפתיה כלפי סבלו של האחר, ונראה לי מאוד לא טבעי להתייחס לאנשים נחמדים בדרך שונה מהדרך שבה הייתי רוצה שיתייחסו אליי. בגלל ההרגשה הזו, הייתי מסוגל להתנגד לסטראוטיפים שלימדו אותי כילד עם ניסיון ואינטראקציות עם החיים האמיתיים. אני לא יודע איך זה להיות הומוסקסואל, אבל אני מכיר היטב איך זה להישפט על משהו שהוא מעבר לשליטה שלך", הוסיף.
לדבריו של איברהים, הגורם המשמעותי השלישי לשינוי דרך החשיבה שלו היה תכנית הטלוויזיה "הדיילי שואו". "ג'ון סטיוארט עזר לי להבין שהגזע של האדם, הדת או הנטייה המינית שלו לא קשורים לאיכות האופי שלו", הוא הסביר. "בדרכים רבות הוא היה דמות אב בשבילי. השראה יכולה לבוא פעמים רבות ממקום לא צפוי, והעובדה שקומיקאי יהודי השפיע עליי יותר מאשר אבי הקיצוני לא עברה ללא תשומת לב".
"אני חושף את עצמי בתקווה שיום אחד, מישהו שמרגיש צורך להשתמש באלימות, אולי ישמע את הסיפור שלי ויבין שיש דרך טובה יותר, ושלמרות העובדה שהייתי נתון לאידואולוגיה האלימה וחסרת הסובלנות הזאת, לא הפכתי לפנאטי", סיכם איברהים את הרצאתו. "אני עושה את זה בשביל הקורבנות של הטרור ואהוביהם. בשבילם אני מדבר נגד המעשים חסרי ההיגיון האלו ומגנה את הפעולות של אבי. עם העובדה הפשוטה הזו, אני עומד כהוכחה שאלימות לא מושרשת בדת או בגזע של מישהו, ושהבן לא חייב ללכת בדרכיו של אביו. אני לא אבי".