החל משנת 2020, בתי הספר הציבוריים שבמדינת אורגון בארה"ב יחויבו על פי החוק ללמד על שואת העם היהודי. ההחלטה ההיסטורית התקבלה ביום חמישי האחרון, בעקבות יוזמה של נערה בת 14 שדאגה לממש את חלומו של אלטר וינר, ניצול שואה שהלך לעולמו לפני כחצי שנה בגיל 92.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
סיפורה של הצעת החוק הזו החל עם ילדה בכיתה ד' בשם קלייר סארנוובסקי, שפגשה לראשונה את וינר ז"ל באחת מההרצאות שהעביר על חייו באורגון. אחרי ההרצאה, הם הפכו לידידים טובים והיא נהגה לבקר אותו בביתו ביחד עם אימה.
"זה היה כאילו היינו חברים טובים במשך שנים בכל פעם שנפגשנו", סיפרה קלייר, שכיום היא כבר בת 14. "פער הגיל מעולם לא היה משהו שהסתכלנו עליו". קלייר הוסיפה כי חלום חייו של וינר היה להטמיע בתוכנית החינוכית של המדינה את לימודי החובה על השואה ולכן היא פנתה בבקשה לרוב וואגנר, הסנטור שמייצג את אורגון בסנאט.
בעקבות פנייתה של קלייר, הסנטור פגש את וינר באופן אישי והחל לקדם את הנושא. "אני זוכר את עצמי מתבונן בילדיי, אחרי מקרים רבים של גזענות ואנטישמיות באזור, וחשבתי לעצמי שאנחנו חייבים לשים בראש סדר העדיפויות את השינוי התרבותי", סיפר וואגנר.
בספטמבר האחרון, חודשים בודדים לפני שנפטר, וינר הספיק לעמוד בדיון בבית המחוקקים ולהדגיש את החשיבות של לימודי השואה במערכת החינוך. "ללמוד על השואה זה לא עוד פרק בהיסטוריה - אלא שיעור חשוב על סובלנות ואהבה ואיך שנאה מביאה בסופו של דבר להרס עצמי", הוא טען בפני חברי הפרלמנט. "זיכרו, היו טובים יותר ולא מרירים יותר".
הסנאט אישר את המהלך בחודש מרץ האחרון והפרלמנט באורגון אישר את הצעת החוק בשבוע שעבר. לפיכך החל משנת הלימודים הבאה, בתי הספר הציבוריים יחויבו ללמד את התלמידים במדינה על השואה ועל מקרים נוספים של רצח עם. זאת לאחר שהמושלת קייט בראון תחתום על אישור החוק.
על פי הצעת החוק - הלימודים בנושא יוקדשו על מנת "להכין את התלמידים להתמודד עם היעדר המוסריות בשואה, במקרים של רצח עם ובמקרים נוספים של אלימות המונית, ולדעת להשליך על מניעים שהובילו למאורעות היסטוריים קשורים". בנוסף הודגש כי זה יסייע לתלמידים לכבד את החשיבות של שונות תרבותית ושל זכויות האדם ברמה הבינלאומית.
אלטר וינר ז"ל נולד בפולין והיה אסיר בחמש מחנות ריכוז שונים במהלך המלחמה, שבה רוב בני משפחתו נרצחו וביניהם גם אביו. אחרי המלחמה הוא עבר לארה"ב, תחילה לניו יורק, ובשנת 2000 עבר לאורגון - שם החל לראשונה לספר את סיפור חייו וכתב את הספר: "משם למספר: אוטוביוגרפיה של שורד שואה" ("From a Name to a Number: A Holocaust Survivor's Autobiography").