מבוגרים בעלי תחושת משמעות או מטרה לחייהם עשויים לחיות זמן ארוך יותר, כך עולה ממחקר שנערך בבית הספר לרפואה ציבורית באוניברסיטת מישיגן. התקפי לב, מחלות עיכול, בעיות במחזור הדם ונטייה למות בגיל צעיר יותר - כל אלו מקושרים לתחושת משמעות נמוכה בחיים. אז מהי אותה תחושת משמעות, איך היא נמדדת, והכי חשוב - כיצד ניתן להגביר אותה?
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
במחקר, נבדקו נתוניהם הבריאותיים של כמעט 7,000 נחקרים בני 50 ומעלה, במשך יותר מעשור, ותחושת המשמעות שלהם נמדדה. לנחקרים ניתנו שאלונים בהם ביטויים שונים, שמעידים על קיום מטרות בחיים, לדוגמא: "אני נהנה לתכנן תכניות לעתיד ולפעול על מנת לגרום להן להתממש"; "הפעילות היומית של לעיתים מרגישה טריוויאלית"; "אין לי מושג ברור מה אני מנסה להשיג בחיים" ועוד. הביטויים נוקדו בהתאם למידת ההסכמה של הנשאל.
לבסוף החוקרים השוו בין הנחקרים בעלי הניקוד הגבוה לבין נחקרים בעלי ניקוד נמוך. אלו שהחזיקו בתחושת המשמעות הנמוכה ביותר היו בעלי סיכוי של פי 2.66 למות מבעיות לבביות או ממחלות במחזור הדם מאשר הנשאלים עם הניקוד הגבוה. אנשים עם ניקוד נמוך גם היו בעלי סיכוי הגבוה פי 2.43 למות מבעיות בריאותיות עד השלמת המחקר. במחקרים אחרים נמצא כי ניקוד נמוך בתחושת המשמעות קשור גם לרמות גבוהות יותר של תסמינים זיהומיים והורמוני לחץ.
תחושת משמעות - איך מגבירים אותה?
אז מהי אותה תחושת משמעות? על פי לי פירס, מנהל המחקר, אין לזה תשובה אחת: "זה מורכב מהדברים שאנשים מעריכים ביותר. קהילה, הישגים, מוניטין, מערכות יחסים, רוחניות, טוב לב - כל אחד מהם יכול להזין את תחושת המשמעות של אדם מסוים".
מה שכן ניתן לומר בביטחון הוא שתחושת המשמעות היא דינמית, היא יכולה להתגבר ואף ניתן לפעול באופן אקטיבי על מנת להעלות אותה. "מדיטציה או יוגה מסייעים בבניית תחושת המשמעות. ויש מחקרים שמראים שלהתנדבות יש השפעות חיוביות", הסביר פירס.
ריק מוריקז, פרופסור לפסיכיאטריה ועבודה סוציאלית במרכז הרפואי שבאוניברסיטת פיטסבורג, תמך גם הוא ביתרונות הפעילות ההתנדבותית: "חלק מהתהליך שבו אדם מחפש את המטרות שלו בחיים הוא דווקא סיוע לאחרים. זה לא חייב להיות מובנה אבל זו צריכה להיות פעילות קבועה".