העדות של סשה, ניצול מחנה ריכוז צ'צ'ני המיועד לגברים הומוסקסואלים, חושפת במעט את מה שקורה ממש עכשיו במרחק כמה שעות טיסה מישראל: מכות חשמל, מכות יבשות והשפלה. 11 ימים שהוא היה כלוא במחנה לפני שהצליח לברוח. כעת, שעות לאחר שנמלט לדירת מסתור במוסקבה, הוא מדבר בריאיון ראשון ובלעדי לתקשורת ישראלית על מכונת ההשמדה שהקימה צ'צ'ניה לגברים הומוסקסואלים הרחק מעיני העולם, לה הוא קורא "שואה שנייה".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"לא נתנו לנו אוכל - החיילים זרקו את השאריות לפח, ואנשים אכלו מהשאריות של הארוחה שלהם", הוא מספר. "היו שם עצמות של עוף, שאריות לחם. חשבתי שהם פשוט יהרגו אותי, שכבר לעולם לא ישחררו אותי ושיש לי רק ברירה אחת - למות".
שלושה מחנות הקים רמזן קדירוב, מנהיגה המוסלמי של צ'צ'ניה, בת חסותה של רוסיה הגדולה, על מנת לכלוא ולהשמיד את כל הגברים ההומוסקסואלים במדינתו. האיסוף שיטתי והמטרה ברורה: שעד הרמדאן בחודש הבא לא יישאר הומוסקסואל אחד במדינה.
"החיים עברו לי מול העיניים"
"תפסו אותי במחסום בעיר, עצרו את הרכב שלי, הוציאו אותי ולקחו אותי. כנראה מישהו הלשין עלי", הוא משחזר. "עוצרים אותך, לוקחים אותך מבלי להגיד מילה, זורקים אותך למושב האחורי ודוחפים את הראש שלך בין הרגליים. אתה נוסע עם החיילים, לא ברור לאיפה, אתה לא יודע מה יקרה לך, והמחשבה היחידה שיש לך בראש זה שאתה חי את הדקות האחרונות שלך. כל החיים שלי עברו לי מול העיניים".
"כשהוציאו אותי מהרכב ראיתי מרתף עם עובש, עשוי מבטון עם דלת גדולה עשויה ברזל. היו שם הרבה אנשים חוץ ממני", המשיך. "מורידים את הבגדים ומשפילים. לכולם הרביצו ועינו עם חשמל, וכל מי שרצה פשוט עבר והשפיל אותנו גם מילולית וגם הרביץ לנו. היינו שם בשביל שיוכלו להרביץ לנו. בהתחלה עינו אותנו כדי להוציא מאיתנו מידע על עוד גייז, אבל לאחר מכן הרביצו לנו סתם כי לא החשיבו אותנו לבני אדם".
סשה הצליח להמלט בזכות היכרות אישית עם אחד החיילים שהיו במחנה. "היו מגיעים לשם חיילים אחרים כדי לראות את המקום או להשפיל, ויום אחד הגיע לשם מישהו שהכרתי טוב והוא מכיר אותי טוב - אני לא יכול להגיד איך ומה, כי אז אני מסכן אותו - אבל אני חייב לו את החיים שלי".
"היהודים אמורים להבין אותנו טוב מאחרים"
בתגובה לעדויות הניצולים ממחנות הריכוז טען נציגו של קדירוב כי בצ'צ'ניה אין כלל הומוסקסואלים, ועל כן אין צורך להשמידם. בינתיים מסתפקות ממשלות העולם בגינויים ומותירות את הזירה לארגוני זכויות אדם. אחד מהם הוא האגודה הישראלית למען הלהט"ב שנמצאת בחזית המאבק, וכבר הניעה שורה של מהלכים דיפלומטיים בינלאומיים.
"האגודה למען הלהט"ב בישראל קוראת לממשלת ישראל ולממשלות ברחבי העולם להצטרף למאבק ולעצור את הזוועות האלה שמתרחשות", אומרת חן אריאלי, יושבת ראש האגודה למען הלהט"ב. "יש לנו אחריות מוסרית במיוחד בישראל למגר את התופעות האלו בכל מקום שבו הן קורות". סשה מסכים: "אני חושב שיהודים אמורים להבין את המצב שלנו יותר טוב ממישהו אחר, כי בשבילנו זה רצח עם. אני מבקש שעם ישראל לא יישאר אדיש למה שקורה. אל תישארו אדישים - אנחנו מאבדים חיים, ואלו שעוד בחיים פוחדים לחיות".