משטרת לוס אנג'לס מנסה גישה חדשה בתקווה שתהיה יעילה יותר בהתמודדות עם מה שהיא מגדירה כ"מגיפה נסתרת" - זנות ילדים: קציני סיור של מחלק המוסר בעיר השנייה בגודלה באמריקה מתייחסים עכשיו לבני, ובמיוחד לבנות הנוער, שמידרדרים לזנות כקורבנות ולא כפושעים, ומשקיעים את מירב המאמצים בניסיון לשקם את חייהם הרחק מהרחובות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
כתב "סקיי ניוז" הצטרף ליחידה למניעת סחר בבני אדם במבצע סמוי באזור שנקרא "הפסים" בדרום מרכז לוס אנג'לס. השוטרים מציעים עזרה וייעוץ לנשים צעירות ולנערות שעוסקות בזנות. "אין דבר כזה זנות ילדים - הן קורבנות, ורבות מהן לא מבינות את זה", אומר קצין המשטרה במהלך הסיור. "כשאנו שולחים אותן להליך משפטי אנחנו רק הופכים אותן שוב לקורבנות. היום אנו רואים את זה כמבצע הצלה ושיקום".
"איך שאני רואה את זה, זה כסף קל, אז אני לא רואה בזה בעיה", מספרת מריה. "אני לא אוהבת לקיים יחסי מין עם אנשים זרים, אני לא אוהבת לעשות סיבובים עם אנשים, לגעת בהם - אבל זה כסף קל". השוטרים מסבירים שהבנות בעצמן חוששות מהסרסור שאחראי עליהן יותר מאשר כל אדם זר ברכב או שוטר.
"אף אחד לא דואג לנו, להורים שלי לא אכפת, לאן נשאר לי ללכת?"
סנדי בת ה-17 נמצאת במקלט "ילדי הלילה" שהוקם על ידי הרשויות. היא מספרת על מסעה לחיי הזנות שהחל בהיותה בת תשע, כשאמה מכרה את גופה כדי לשלם עבור סמים. "אף אחד לא רוצה לעבוד בעבודה רגילה ולהרוויח כמה דולרים לשבוע כשאתה יכול להרוויח 1,000 דולרים ליום", היא מסבירה. "בלי משפחה או הורים לאף אחד לא אכפת שאתה ברחוב, אף אחד לא מחפש אותך בלילה".
"זאת הסיבה לכך שנערות הולכות לזנות, אף אחד לא דואג לנו", ממשיכה סנדי. "להורים שלי לא אכפת, לאן נשאר לי ללכת?". המקלט, שנוסד בסניף דואר לשעבר עם מענק מטעם מייסד פלייבוי יו הפנר, סייע לעשרת אלפים בני נוער ב-30 השנים האחרונות, והוא רק אחד מעשרות מוסדות כאלה שמטפלים בחלק קטן מהנערות.