האם הפעם היא תצליח? הילרי קלינטון, האישה שהתגוררה בבית הלבן שמונה שנים בעת כהונת בעלה ביל קלינטון כנשיא והייתה סנאטורית ומזכירת המדינה, הכריזה הערב (ראשון) על מועמדותה לנשיאות ארצות הברית ב-2016 מטעם הדמוקרטים - כך אישר יועצה האישי. ב-2008 הפסידה לברק אובמה בבחירות הפנימיות במפלגה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מנהל הקמפיין של קלינטון, ג'ון פודסטה, כתב: "זה רשמי - הילרי מתמודדת לנשיאות". הוא הוסיף כי היא תיפגש בקרוב עם תומכים במדינת איווה ותערוך אירוע בחירות ראשון בחודש הבא. בסרטון שילווה את הקמפיין שלה אומרת קלינטון: "אני רצה לנשיאות. האמריקנים צריכים אלופה ואני רוצה להיות כזו. אני יוצאת לדרך כדי להרוויח את קולכם, כי זה הזמן שלכם ואני מקווה שתצטרפו אליי למסע". בתה, צ'לסי, צייצה בחשבון הטוויטר שלה: "אני מאוד גאה בך, אמא".
קלינטון, בת 67, נחשבת בעיני רבים למועמדת המובילה להפוך לאישה הראשונה שתכבוש את התפקיד. עד כה היא שמרה על קו מתון וזהיר במיוחד בכל הנוגע למתיחות בין הממשל בוושינגטון לירושלים ומדיניותה עשויה להיות זו שתקבע את גורל היחסים בין שתי המדינות - שנמצאים בשפל חסר תקדים בעקבות חילוקי הדעות על הסכם הגרעין עם אירן.
משפחת קלינטון נחשבת כבר שנים ארוכות למקבילה האמריקנית למשפחת מלוכה. הגברת הראשונה לשעבר החלה את הקריירה הפוליטית עוד כשבעלה ביל היה נשיא, כשנבחרה לראשונה לסנאט מטעם מדינת ניו יורק בשנת 2000. קלינטון הייתה הגברת הראשונה שנבחרה למשרה פוליטית וכעת היא רוצה לעשות היסטוריה נוספת כשתהיה האישה הראשונה שתכבוש גם את התפקיד הבכיר ביותר. אם תצליח לעשות זאת בגיל 68, היא תהפוך גם לאדם המבוגר ביותר בתפקיד מאז הנשיא לשעבר רונלד רייגן.
לקראת הבחירות לנשיאות בשנת 2008, נראה היה שקלינטון תהפוך למועמדת הדמוקרטית המובילה לתפקיד - בין היתר בזכות התמצאותה במסדרונות הבית הלבן והסנאט. קלינטון הפסידה במפתיע למי שנחשב ל"כוכב העולה", ברק אובמה הצעיר, אך לא נרתעה ומילאה את תפקיד מזכירת המדינה, שבו לקחה חלק באירועים היסטוריים כמו חיסולו של אוסמה בין לאדן והוצאת הכוחות הצבאיים מעירק ואפגניסטן.
את ישראל קלינטון מכירה היטב, היא ביקרה כאן פעמים רבות תחת שלל כובעיה: מאז הייתה הגברת הראשונה של ארצות הברית ועד שהפכה לאישיות הדיפלומטית הבכירה בארה"ב כמזכירת המדינה. בעוד היחסים בין ממשל אובמה ולממשלת נתניהו מידרדרים, קלינטון דווקא נזהרת במילותיה מאוד. בשיחה עם מנהיגי הקהילה היהודית היא אמרה לפני שבועיים ש"צריך להחזיר את היחסים המיוחדים בין ארה"ב וישראל לבסיס המועיל ולטפל יחד באינטרסים ובחששות המשותפים". היא הדגישה כי אסור שהיחס לישראל יהפוך לסוגיה פוליטית, וטענה כי על שתי הידידות לפעול יחד כדי להחזיר את היחסים לסדרם.
בנושא הנמצא בלב המחלוקת העכשווית בין וושינגטון לירושלים, נושא הגרעין האירני, קלינטון תומכת מרחוק בהסכם המתגבר אך בעיקר שומרת על שתיקה. בעבר היא אף התנגחה קלות בנשיא אובמה באשר ליחסו לאירן. בימי הפריימריז למועמדות המפלגה הדמוקרטית ב-2008 היא טענה שצריך להחריף את הסנקציות נגד טהרן ואפילו איימה בראיון לרשת ABC בפעולה צבאית: "אם אירן תתקוף את ישראל בנשק גרעיני, נוכל להשמידם כליל".
כמזכירת מדינה היא הובילה מהלך להחרפת הסנקציות ולאחר פרישתה אמרה כי היא סקפטית באשר ליכולתו של אובמה להגיע להסכם בנושא הגרעין. אך כשעלתה יוזמה רפובליקנית להחריף את הסנקציות עוד יותר, הילארי חששה להרחיק את סין ורוסיה ממעורבות במגעים, ותהתה באופן פומבי "למה שנרצה להיות הזרז לקריסת המגעים?".
מתרחקת מהסכסוך, תומכת בישראל בעימותים צבאיים
בכל הנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, נמנעה קלינטון מהתעסקות יתר במגעים בין הצדדים, דבר שהבליט את השוני בינה לבין יורשה בתפקיד, ג'ון קרי שניסה שוב ושוב לפעול להנעת המו"מ. במהלך מבצע "צוק איתן" קלינטון התייצבה לצד ישראל כשהטילה את האחריות ללחימה על החמאס. "אני חושבת שישראל עשתה מה שהיה עליה לעשות בתגובה לירי הרקטות", אמרה אז. "לישראל יש זכות להגן על עצמה". באותו ריאיון יצאה פומבית נגד הביקורת שהופנתה נגד ישראל בעולם.
אך הסולידריות עם ישראל הולכת שנים אחורה: בפברואר 2002 קלינטון, אז סנטורית ממדינת ניו יורק, הפגינה את שיא ההזדהות והתמיכה כשביקרה במסעדת סבארו בירושלים אחרי פיגוע הדמים במקום. "מאז 11 בספטמבר ישראל וארה"ב אינן רק ידידות, אלא גם שותפות למאבק העולמי בטרור", אמרה לאחר מכן בנאום שנשאה בפני סטודנטים יהודים בניו יורק. "ישראל היא לא רק בת בריתנו, היא דוגמא למה שדמוקרטיה יכולה וצריכה להיות".
לאורך הקריירה הפוליטית ארוכת השנים שלה, קלינטון שמרה על יחס אוהד אך זהיר לישראל ולממשלה בירושלים. היא אינה מתלהמת וככל הנראה רואה בישראל בת ברית של אמת או לפחות מבינה את ההון הפוליטי שהיא יכולה לעשות מתמיכה במדינה המזרח תיכונית. באם היא תבחר בגישה בדלנית כפי שנהגה כדיפלומטית או בעמדה פרו-ישראלית כפי שהפגינה כסנטורית? רמזים לדרכה נתחיל לקבל בקרוב - עם תחילת מסע הבחירות.
הילרי רודהם דיאן נולדה באוקטובר 1947 בשיקגו. בספר זיכרונות שהוציאה בשנה שעברה היא בירכה על התמדתה של אמה בהתגברות על ילדות לא קלה במעמד הבינוני האמריקני. בנעוריה, פנתה הילרי הצעירה לנאס"א בשאלה כיצד תוכל להפוך לאסטרונאוטית - ואילו שם השיבו לה כי זה בלתי אפשרי משום שהיא אישה.
המועמדת לנשיאות היא בוגרת המכללה וולסלי ובית הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל, שם פגשה את ביל קלינטון. אחרי שהציגה את עצמה בפניו בספרייה, התחתנו השניים בשנת 1975 וחיו בארקנסו - שם הפך בסופו של דבר ביל למושל.
האישה שהתגברה על משבר מוניקה לווינסקי
כשביל קלינטון נבחר לנשיאות בשנת 1992, הפכה הילרי לרעיית הנשיא האמריקנית הראשונה שניהלה קריירה עצמאית לחלוטין. אבל האסוציאציה הראשונה שעולה מהתקופה הזו היא פרשת היחסים האסורים של ביל עם מתמחה יהודיה צעירה בשם מוניקה לווינסקי - פרשה שעדיין מטילה צל על הקריירה הפוליטית של בני הזוג קלינטון. העיסוק התקשורתי במשבר ההוא נמשך גם כיום, ובאחרונה פורסם שהילרי קלינטון השליכה ספר על ראשו של בן זוגה לאחר חשיפת הפרשה.
קלינטון כונתה "הרפתקנית וחובבנית" כשרצה למושב הסנאט של ניו יורק בשנת 2000. אבל בעלה פעל למענה בהתלהבות, אימן אותה וחיבר אותה לבוחרים. בשנת 2008 רצה קלינטון כמועמדת מועדפת לזכות בכרטיס הדמוקרטי לנשיאות - אבל הפסידה ללהיט הפוליטי של 2008 - ברק אובמה. קלינטון אמרה שההפסד היה אחד הרגעים הקשים ביותר בחייה המקצועיים. כמזכירת המדינה האמריקנית בתקופת כהונתו הראשונה של אובמה, עמדה קלינטון בלבם של אירועים כמו חיסול אוסמה בן לאדן, התמודדות עם האביב הערבי והוצאת הכוחות מעירק ומאפגניסטן.
בספרה האוטוביוגרפי "בחירות קשות" ציינה קלינטון שלעיתים קרובות היא הייתה האישה היחידה סביב השולחן שביקרה מנהיגים זרים. היא הייתה בוושינגטון ב-11 בספטמבר 2012, כשחמושים השתלטו על הקונסוליה האמריקנית בלוב - השתלטות שהובילה למותם של ארבעה אמריקנים, ביניהם השגריר כריסטופר סטיבנס. השבועות האחרונים שלה במחלקת המדינה עמדו בסימן נסיגה בריאותית, כשהיא התמוטטה ונפגעה בראשה. קלינטון סבלה מקריש דם בראשה ונזקקה לאשפוז.
קלינטון - מזכירת המדינה לשעבר, הסנאטורית והגברת הראשונה - נחשבת על פי הסקרים הנוכחיים למועמדת המועדפת מבין המועמדים הדמוקרטים, וכרגע - על פי הסקרים - היא גם מנצחת כל יריב רפובליקני פוטנציאלי שיתמודד מולה. בכך היא עשויה להפוך לנשיאה האמריקנית הראשונה.