לאחר רעש האדמה ההרסני בנפאל התעוררו הבוקר (ראשון) התושבים המקומיים ליום של הישרדות: מניין ההרוגים מתקרב ל-2,000 בני אדם ותושבי הבירה קטמנדו עובדים ללא הפסקה, לעיתים בידיים חשופות, בניסיון להגיע לניצולים או לגופות בין ההריסות. רעש אדמה נוסף הורגש הבוקר בבירה - דבר שמעלה את החשש לחייהם של תושבים נוספים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בערים מרוחקות מהבירה המצב חמור אף יותר - בחלקן אפילו לא החלו מאמצי החילוץ, והחשש לחייהם של תושבים רבים הולך וגובר. בכלי התקשורת המקומיים נראים תושבים שנותרו ללא קורת גג מהלכים בייאוש ברחובות בניסיון לאתר את קרוביהם שעדיין מוגדרים נעדרים או לכודים.
"אנחנו שומעים שמועות על צפי לרעידות אדמה נוספות", סיפר תושב הבירה שנאלץ, כמו רבים אחרים, להעביר את הלילה ברחוב. "אנחנו ישנים כאן כדי שנוכל להרגיש בטוחים, שנוכל לרוץ במהירות למקום בטוח אם יקרה משהו". השמועות עליהן דיבר התממשו הבוקר - עם רעידת המשנה שעלולה לגרום לנזק רב למבנים שנפגעו ברעש הראשון.
אישה בשנות השלושים לחייה, שאיבדה ביממה האחרונה את בעלה, נראית מתייפחת סמוך לביתה שהפך לעיי חורבות. "אלוהים, למה לקחת רק אותו. קח אותי יחד איתו", היא נשמעת מתייפחת. כמותה - גברים, נשים וילדים רבים שכל עולמם חרב עליהם ברגע שבו רעדה האדמה.
"ראיתי את הבניינים קורסים ומתפוררים סביבי, אנשים ברחו לכל מקום", שחזרה אישה מקומית המנהלת דוכן תה. "ביליתי כמו רבים אחרים את הלילה באוהלים, אנשים הולכים לכל מקום שזמין. יש עוד לכודים רבים, אני מכירה ארבעה או חמישה אנשים שעדיין לא הגיעו אליהם".
למלאכת החילוץ והסיוע התגייסו תיירים רבים שמנסים לעזור למקומיים בשעתם הקשה. סמוך למנזר הינדי נראים אחדים מהם מפנים את ההריסות. "אני רואה לפחות שלוש גופות של נזירים לכודות במקדש שקרס", סיפר תייר הודי לסוכנות הידיעות רויטרס. "אנחנו מנסים לחלץ אותם כעת, לבדוק האם יש במקום לכודים".
הבירה קטמנדו ספגה את מרבית הנזק, כשלפחות 721 בני אדם נהרגו בתחומה. אנשי הצבא והמשטרה המקומיים עבדו כל הלילה בניסיון לחפור צירים בין הבניינים שקרסו כדי להגיע לכמה שיותר תושבים. "אנו מאמינים שיש עדיין אנשים לכודים בפנים", סיפר אחד השוטרים. "גם אנחנו פוחדים שתהיה רעידה נוספת וניקבר בחיים".
בינתיים מניין ההרוגים הולך וגדל והגופות נערמות בבית החולים בקטמנדו. רק בשעות הלילה הגיעו למקום 166 גופות נוספות על ידי צוותי ההצלה שעובדים ללא לאות בתנאים בלתי אפשריים. "אני עייף ומותש, אבל אני צריך לעבוד", סיפר נהג אמבולנס מקומי, לאחר עוד נסיעה רוויה בעצב ודמעות.
עיתונאי מקומי סיפר על תחושת האבל הקשה המורגשת בבירה, בשעתה הקשה ביותר של קטמנדו במאה השנים האחרונות. "אני אמנם גר באזור מרוחק ממרכז העיר, אך גם כאן הורגשה הפאניקה. אנשים ברחו מהבתים, חלקם קפצו מהחלונות ונפצעו", סיפר על רגעי האימה. "אפילו עכשיו אנשים חוששים לחזור לבתיהם".