כבר לפני 10 שנים החלה לסלי סיטרון לגדל תרנגולות כתחביב משונה, אך היא לא חלמה שיגיע היום בו זו תהיה ההכנסה המרכזית שלה, ושיכירו אותה בשמות "גברת התרנגולות" או "הלוחשת לתרנגולות". צוות של רשת CBS האמריקנית תיעד את סיטרון ביום אחד בעבודתה יוצאת הדופן. "אני לא קוראת לעצמי גברת התרנגולות - אני מומחית לתרנגולות", היא אומרת.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
גם כתב ה"וושינגטון פוסט" שמסקר את החיים בעמק הסיליקון, חשף את הטרנד החדש של אנשי ההייטק: הם כבר לא מגדלים כלבים או חתולים - הם מגדלים תרנגולות, עושים הכלאות בין זנים ומנסים להגיע לתרנגולת המושלמת. וכדי להגיע לתוצאות הם הולכים ללסלי. "אני יודעת שאנשים נדהמים כשהם שומעים שמאכילים את התרנגולות בזרעי מלון אורגנים או בסלמון, אבל זו רק דוגמא להלך הרוח כאן", היא מתארת. "אם היה להם כלב, הוא היה מקבל יחס דומה".
לסלי בונה לולים מיוחדים ללקוחות שלה, לעיתים לולים שעולים עשרות אלפי דולרים. היא מציגה בגאווה את התרנגולות שגדלות בלול היקר, ולאחת מהן היא אף קוראת "המטילה של פסחא", זאת משום שהיא מטילה ביצים בצבע כחול. בנה של לסלי, לוקה, שעובד איתה בחוות התרנגולות, מספר כי לא מדובר בביצים נדירות. "התרנגולות כאן מאושרות. הן אוכלות אוכל בריא יותר ולמי שבוחר לאכול אותם - זו דרך מוסרית יותר לגדל את המזון שלך".
אבל למה דווקא בעמק הסיליקון אוהבים תרנגולות? "אולי זה עניין בריאותי, אולי אנשים שמבלים את כל היום שלהם בעולם ווירטואלי רוצים משהו אמיתי בחיים", אומרים בצוות הצילום של CBS, שהופתעו כמו כולם מהעסק המשונה. "זה לא משנה, היום בעמק הסיליקון נהנים לא רק מחוות מחשבים אלא גם מחוות של תרנגולות". בוושינגטון פוסט טוענים שזה עניין של סטאטוס. "כמו רכב או בית - גם התרנגולת הפכה למותג - מותג של חיית מחמד, רק כזו שאפשר לפעמים גם לאכול ולהחליף".