ארגון גרינפיס התחיל קמפיין בינלאומי לבנייה של שמורת הטבע הגדולה בעולם באנטארקטיקה. השמורה תשתרע על פני שטח של 1.8 מיליון קמ"ר, פי 5 משטחה של גרמניה, והיא תשמש כאזור מוגן עבור חיות שנמצאות בסכנת הכחדה כמו לוויתנים כלבי ים וחיות בר נוספות.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"עומדת בפנינו הזדמנות לעשות היסטוריה", אמרה פרידה בנגסטון, מנהלת הקמפיין של גרינפיס. "ליצור שמורת טבע ימית באנטארקטיקה שתהיה האזור המוגן הגדול ביותר בעולם לחיות בר. שמורת טבע ימית לא רק מגנה על החיות, אלא גם מבטיחה אוקיינוסים בריאים יותר שיכולים לסייע בריסון השפעות שינויי האקלים".
משלחת של הארגון גרינפיס נמצאת בימים אלו באנטארקטיקה כדי לתעד את הקשיים של חיות הבר באזור, קשיים שנגרמים משינויי האקלים, דייג וזיהום הים. המשלחת אוספת ראיות על מנת לשכנע את הציבור ובעיקר את ממשלות העולם בצורך הדחוף להקמת השמורה. ההצעה הוגשה על ידי האיחוד האירופי ו"הוועדה לשימור משאבי הים החיים של אנטארקטיקה" (CCAMLR)תדון על כך בחודש אוקטובר 2018.
הוועדה היא הסמכות לאשר את התוכנית וחברים בה 24 מדינות יחד עם האיחוד האירופי. האתגר של יוזמי הפרויקט הוא לשכנע את המדינות החברות שיש להן אינטרס כלכלי בשימור הדייג באזור.
על פי מומחים, שמורת טבע ימיות יסייעו בשיקום אוכלוסיות דגים בעולם, בעידוד גיוון ביולוגי חיוני ובאבטחת מזון עבור מיליארדי אנשים. "מים בינלאומיים מהווים מחצית משטחי כדור הארץ", הוסיפה בנגסטון ואמרה שהצלחת הקמפיין יכולה להוביל למומנטום חיובי לתמיכה רחבה בכתיבת אמנה להגנת האוקיינוסים על ידי האו"ם. "ממשלות צריכות להפגין חזון ומחויבות להגנה על שטחים משותפים ששייכים לכלל האנושות".
יבשת אנטארקטיקה כבר ידעה מספר מאבקים לשמירה על אוצרות הטבע שלה. בשנות החמישים נחתמה האמנה האנטארקטית שמבטיחה שימור של היבשת למטרות "שלום ומדע". בשנות ה-80 כשחברות גז ונפט החלו לשים עין על משאבי הטבע הנמצאים מתחת ליבשה, מיליוני אנשים מחו ואף הוקם "מאהל מחאה" על מנת לעצור את הקידוחים והפגיעה בסביבה ובשנת 1991 התנועה להגנה על אנטארקטיקה בהובלת גרינפיס השיגה את מבוקשה ונאסר על תעשיות מזהמות לקדוח בכל היבשת.