במספר מדינות ערב מנסים לנצל את "ההזדמנות ההיסטורית" שמספקת להן ישראל בימים אלו, על מנת לנסות ולגבש הסכם שיביא למציאות חדשה ברצועת עזה - מציאות בה לחמאס יהיה חלק מצומצם יותר בניהול הרצועה, במיוחד בכל הנוגע לפיקוח על כניסותיה ויציאותיה. מה שמכונה בעגה המקצועית: "המעברים".
על הסכסוך בין מצרים לחמאס כבר שמענו הרבה, ובימים האחרונים הזעם המצרי נובע בעיקר בשל "משחקי הכוח" שמשחק חמאס והתעקשותו להמשיך במערכה, חרף האבידות הכבדות וקריאות המצוקה של ההנהגה בעזה. במצרים, כמו בכל העולם הערבי ובעולם כולו, רואים כעת עד כמה חזקה ההנהגה בדמשק, כיצד היא מכתיבה את כללי המשחק ושולחת את הפקודות לבכירים בעזה. אפילו תמונותיהם של בכירי הארגון במרתפים החשוכים בעזה לא נוגעות לליבו של יו"ר הלשכה המדינית חאלד משעל, וזה ממשיך להיאבק "עד טיפת דמו האחרונה" של העם הפלסטיני - ממקום מושבו, ה"בטוח" והמרווח בבירת סוריה.
אז במצרים החליטו לנסות ולהתערב. הנציגים המצרים הורו לראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון עמוס גלעד, שלא להגיע לפגישה נוספת בקהיר, ובכך ניסו להבהיר גם להנהגת חמאס כי ידוע להם היטב שהבעיה טמונה בארגון העזתי. "קודם נדאג להסכמת חמאס ליוזמה", אמרו במצרים, תוך הדגשה כי "לא תיערכנה ולו שיחות בלתי-ישירות בין ישראל לחמאס על הפסקת אש". במקביל, הורתה מצרים למשלחת חמאס שהגיעה לקהיר - לצאת לדמשק ולנסות להביא לקונצנזוס על הפסקת אש בהנהגת התנועה.
אך המאמצים האלו, נכון לעכשיו, עלו בתוהו. חמאס-דמשק המשיך לתת את הטון, ובלחץ שמקורו בבירת אירן דווקא - הורה חאלד משעל: ממשיכים לומר "לא" ליוזמה המצרית. הפעם נשמעו כמה קולות אחרים מפי בכירי חמאס, כשאלו הציגו את הטענות בגללן הוחלט גם הפעם לדחות את היוזמה המצרית: "ישנם כמה סעיפים שאינם עונים על דרישותיו וצרכיו של העם הפלסטיני", אמר נציג חמאס בלבנון, אוסמה חמדאן, אך הסתייג: "עם זאת, אין משמעות הדבר היא שה'לא' שלנו הוא 'לא' גורף".
מחכים לרדת מהעץ
גם בקולו של ראש ממשלת החמאס, אסמעיל הנייה, נשמע טון מעט שונה, כשקרא בנאום מוקלט ממקום מחבואו בעזה: "נשתף פעולה עם כל יוזמה להפסקת אש". אבל שאף אחד לא יטעה: דרישות חמאס עודן לא השתנו, גם אם הקול מרוכך במעט: עדיין רוצים שליטה במעברים, עדיין רוצים את פתיחתם ועדיין רוצים נסיגה מלאה של צה"ל משטחי הרצועה.
אולם, בחמאס מנסים להדגיש כי ה"לא" ליוזמה המצרית אינו מוחלט, וקוראים למצרים לתקן במעט את היוזמה, על מנת שאנשי התנועה יוכלו להציג בפני עמם ולו הישג מדיני אחד במערכה. בשטח משמעות הדבר היא שבשלב זה חמאס מעדיף לחכות עוד מספר ימים עד שירד מן העץ. כל שינוי - ולו הקטן ביותר, ביוזמה המצרית, עשוי להוות את ה"סולם" שממנו ירדו בכירי התנועה בדמשק, ויש האומרים שאפילו שינוי טרמינולוגי יביא לכך. למרות שכבר הבינו בתנועה שהזמן משחק כעת לידי ישראל - הם צפויים להמשיך ולהקשות את עורפם בימים הקרובים בכל הנוגע לקריאות להפסקת אש.
כחלק מהניסיונות להראות "גמישות" בעמדה, הסכימו בחמאס להצבתו של כוח טורקי, שישלוט על המעברים. מקורות בכירים בארגון אמרו לעיתון הערבי הפופולרי "אל-חיאת", הרואה אור בלונדון, כי הנהגת חמאס נתנה הסכמתה בשיחות עם המצרים לפריסתם של כוחות טורקיים, במקום כוחות בינלאומיים, לאורך ציר פילדלפי. הנהגת חמאס כבר הבהירה כי "כוח בינלאומי ברצועה הוא כוח כיבוש לכל דבר", וכי אם יש רצון לשלב כוחות זרים ברצועה - עדיף שיהיו אלה מטורקיה. הבכירים אמרו לעיתון, כי הרעיון להציב כוחות טורקיים ברצועה עלה במהלך ביקורו בסוריה לאחרונה של ראש ממשלת טורקיה ארדואן.
אבל בגוש המדינות ה"מתונות" לא מעוניינים לחכות להיענותה של חמאס. נשיא מצרים, חוסני מובארק יצא לסעודיה לדיון בהול עם החלק השני של "הקול המתון" בעולם הערבי - עבדאללה מלך סעודיה. השניים, אובדי עצות אל מול הסרבנות העיקשת של חמאס, מנסים למצוא נוסחה שתביא את חאלד משעל להביע הסכמה ליוזמה המצרית. במצרים, כמו גם ביתר מדינות האזור, יש הסבורים שגם עוד כמה עשרות הרוגים ועוד כמה ימי לחימה עשויים "לעשות את העבודה", ולהביא את משעל להסכמה.
מסייעים לתושבי עזה, לא לאנשי חמאס
הוכחה נוספת לרצון להוכיח כי מדינות ערב עושות הכל על מנת לסיים את המצב הנוכחי בעזה הוא הסיוע והתרומות לתושבי עזה. עשרות מיליוני דולרים נתרמו על ידי מדינות ערב השונות, תוך הדגשה כי הכסף המועבר הוא לצרכים הומניטריים לתושבי הרצועה, ולא לאנשי חמאס. סעודיה התרימה כבר כ-30 מליון דולרים, מליונים הגיעו גם מהמפרץ, וגם מצרים נותנת את שלה בסיוע ההומניטרי.
ואם למישהו יש עדיין ספק, ובטוח שמדינות ערב תומכות במאבקו של החמאס, ייווכח לדעת שרק ביום שישי הקרוב, כשימלאו יותר משלושה שבועות לתחילת מבצע "עופרת יצוקה" של צה"ל, יואילו בטובם שרי החוץ של מדינות ערב ויתכנסו בכווית על מנת לדון במצב ברצועה. גם הכינוס הזה, שעדיין מוטל בספק, הושג לאחר מאמצים דיפלומטיים עילאיים. סביר להניח שאם אסון של מאות הרוגים היה נופל על משטרו של אבו מאזן, המשטר המקובל על המשטרים הערביים באזור, הפעילות הדיפלומטית הייתה מהירה יותר. מסתבר שבמדינות ערב יושבים, בכל זאת, אנשים שעינם בראשם.
אבל כמו בכל מטבע, גם בסיפור הזה יש שני צדדים. בעיתות המשבר הקשות להן נקלע חמאס, נחלצים לעזרתו יסודות "ציר הרשע" - בדמשק ובטהרן. לא אחת כבר דיווחנו על שיחות תיאום ופגישות התייעצות בין נציגי חמאס, אירן וסוריה - רובן נערכו בדמשק, חלקן נערכו באמצעות הטלפון. בישראל אף סבורים כי "בטהרן עדיין לא רואים את העשן המיתמר מהרצועה - וכשיראו זאת, יתנו את ההוראה להפסיק את האש". אבל באירן כמו באירן - הולכים נגד הזרם. אמש הודיעו בטהרן על "חרם כלכלי" וסנקציות כנגד חברות בינלאומיות, להן יש סניפים באירן, ושאותן כינו כ"חברות המשקיעות בשטחים הפלסטינים הכבושים או המסייעות למשטר הציוני".
מצב הדוחק בו נמצאת הנהגת חמאס מחמיר מיום ליום. המרווח בין הפטיש לסדן מצטמצם, והשאלה כעת היא לא "אם", אלא "מתי" משעל ייתן את האות להפסיק את הירי. חמאס כבר מצמץ ראשון - זה כבר הוכח, אך סביר להניח שהיושב בטהרן יצטרך לתת את אישורו המלא, כדי שתיווצר מציאות חדשה ברצועת עזה.
מלחמה בחמאס - סיקור מיוחד
חייל נפצע אנוש מפיצוץ מטען בצפון הרצועה
הלחץ מתהדק: צה"ל פועל בפאתי עזה
הניה: נשתף פעולה עם כל יוזמה להפסקת אש
ברשת הקשר של חמאס: דיווחים מהתקשורת בארץ