לא רק בישראל מתעצמת המחאה למען שחרורו של גלעד שליט: בתקופה האחרונה מתחילים יותר ויותר לצוף הקולות גם בעולם הערבי, ולא רק ברצועת עזה, הקוראים למימוש העסקה - ומיד. בערוצי בטלוויזיה קשה מאוד לשמוע את הקולות הללו, אך ניתן לקרוא אותם שחור על גבי לבן במקום בו לצנזורה אין כניסה: ה"טוקבקים" והפורומים הערביים.
כבר יותר מחודש שאנחנו שומעים על עיתון ערבי כזה או אחר המצטט בכיר פלסטיני פה ושם, ופעם אחרת בכיר מצרי ה"מעורה היטב במשא ומתן לשחרור שליט", ואפילו "מקורות בכירים בחמאס". כולם מדברים על "התקדמות ממשית", או על כך ש"העסקה תקועה", ויש כאלה שאף דיווחו ש"רק ארבעה אסירים מפרידים בין אולמרט לחתימה על העסקה". את הדיווחים הללו קוראים בראש ובראשונה, מדי בוקר, מיליוני עיניים ערביות - שפותחות את העיתון, ותתפלאו - אבל מקוות לא פחות מאיתנו שתיחתם העסקה.
"חטיפת שליט - הטעות הגדולה ביותר"
אם נתעלם לרגע מהלחץ הגובר ברצועת עזה עצמה למימוש עסקה, ונתעסק רק במדינות ערב עצמן העוקבות אחר התנהלות השיחות, וניזונות מהתקשורת בדיוק כמונו - נגלה שהעמדה הערבית באשר לעסקה גמישה הרבה יותר. נכון, לא נמצא באתרי אינטרנט ערביים גינויים של ממש למהלך החטיפה עצמה, אבל בהחלט נוכל למצוא שם לא מעט ביקורות על אופן התנהלות המשא ומתן של החמאס.
"בדיעבד מתברר שחטיפתו של שליט הייתה הטעות הגדולה ביותר שביצע החמאס", אומר ה"טוקבקיסט" מסעוד, באחד מאתרי החדשות בערבית המובילים ברשת. "מדובר בטעות נגררת שחמאס ממשיך לבצע", הוא מוסיף. "מאז נחטף שליט, נהרגו אלפי פלסטינים ברצועת עזה. עכשיו חמאס רוצה לשחרר אותו בתמורה לפחות מ-10,000 אסירים?". הדבר המסעיר לא פחות מעצם תוכן ה"טוקבק", הוא העובדה שעורכי האתר מיקמו אותו בצמרת רשימת ה"טוקבקים" בידיעה על השיחות בעניין העסקה.
אז נכון, נמצא יותר הודעות תמיכה, הלל ותשבחות על החמאס, אבל עובדה מפתיעה לא פחות היא שה"טוקבקים" עצמם לא מגנים או מותחים ביקורת על אלו החורגים מהטון המקובל. גולשים אחרים אף מגנים את התערבותה של מצרים במגעים. "אסור שאבו אל-רייט (שר החוץ המצרי - ת.ש) יקלקל את העסקה", אומר אחד הגולשים.
הצנזורה לא יכולה לנצח הכל
גולשים אחרים, הבקיאים ב"מחירים" שמציב החמאס בתמורה לשחרור שליט, מביעים את עמדתם בנושא. "450 אסירים זה מספיק", כותב הגולש "אבו מאלק". "אם יוסיפו לכך גם את הנשים והנערים - יהיה מדובר בהישג היסטורי של ההתנגדות", הוא מוסיף. גולש אחר, יוסוף, תומך דווקא בעמדה קיצונית יותר. לדבריו, החמאס כלל לא צריך להגיש רשימות אסירים לישראל. "ההיסטוריה מלמדת אותנו שעם ישראל מדברים רק בכוח", הוא טוען. "צריך להמשיך בהתנגדות ורק כך להשיג את מטרותינו".
הבעיה הגדולה ביותר של הפלסטינים בעזה היא הצנזורה הקשה שמטיל שלטון החמאס ברצועה. שם כבר נשמעים אותם קולות עוד מתום מבצע "עופרת יצוקה". אפילו הפגנות של משפחות אסירים הדורשות לשחרר את בניהן מפוזרות, ולא זוכות לסיקור בכלי התקשורת בעזה. ברמאללה, אצל אבו מאזן, דווקא כן מסוקרת ההפגנה השבועית של משפחות האסירים מול מטה "הסהר האדום" בעיר.
אך את הלחץ יכול להסיר החמאס רק ממרקעי הטלוויזיה. הרחוב העזתי לחוץ להישגים ממשיים ורוצה לראות סוף סוף את הארגון השולט בו מביא תוצאות ממשיות, גם בעיתות משבר. שם למדו כבר לאכול הרבה הבטחות. אבל מה עם מעשים? אותו לחץ הביא את החמאס חזרה לשולחן הדיונים מיד אחרי מבצע "עופרת יצוקה". אותו לחץ הביא אותו לגמישות בעמדותיו. אותו לחץ - מקווה עדיין אולמרט בימים הנותרים לכהונתו - יביא את החמאס בסופו של דבר להיענות לדרישות ישראל בעסקה.
גלעד בדרך הביתה? סיקור מיוחד
בלעדי: חוטפיו של גלעד פונים למשפחת שליט