ברצועת עזה זוכרים היטב את הלילה בסוף אוקטובר בו המצרים הציפו במי ים את עורקי החיים של הרצועה: יותר מ-2,000 מנהרות שפעלו מתחת לגבול מצרים ורפיח. "התעוררנו בלילה, ומיד חלק מאיתנו חיפשו מגב ואחרים ניסו לחסום את הביוב כדי למנוע מהמים לחדור פנימה", משחזרת סאמיה אבו ראמי, תושבת רפיח הפלסטינית. "עכשיו אנחנו מודאגים יותר מהמים שעשויים להרוס את התשתית ולפגוע אנו. מה נעשה עכשיו? מסביב לבית יש שלולית בוץ.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
איש לא נהרג בהצפות, אולם רשת המנהרות קרסה. לדברי חליל, פועל בתעשיית המנהרות, "המצרים הרסו הכל ב-20 יום, את מה שהטילים לא הצליחו לעשות במלחמה עם היהודים. אחרי המלחמה חזרנו לעסקים תוך עשרה ימים - אבל עכשיו אי אפשר לעבוד, הכל קרס".
חליל עובד בימים אלו על חידוש פעולת המנהרות. ברצועה טוענים שהמנהרות, המופעלות על ידי חמאס וארגונים אחרים בעזה, הן הפתרון למצור שמפעילה ישראל ברצועה. בשיאן, 22 אלף פלסטינים עבדו בתעשיית המנהרות. ב-2010, כשישראל התירה מעבר סחורות לרצועה, הפעילות פחתה - אך לא פסקה.
בוני המנהרות טוענים שבכמה ימים ההצפות המצריות עשו יותר נזק מהנזק שישראל עשתה במשך שני עשורים. היום רק 20 מנהרות נותרו פעילות. המשפחות בעזה סובלות מההצפות לא רק בגלל המחסור בסיגריות ובסחורות, אלא בעיקר כי מי הים חדרו למערכת המים המתוקים של הרצועה וזיהמו אותה.
לדברי תושב רפיח מוחמד באקיר, "אנחנו מכבדים את השכנים שלנו ואוהבים את מצרים, אנחנו קשורים אליהם וקרובי משפחה, אבל הם הופכים את החיים שלנו לקשים יותר. הם גרמו נזק רב".