מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה אמר אמש (רביעי) כי ארגון הטרור יעמוד לצד אירן במצב של מלחמה מול ארה"ב. לדבריו, הרפובליקה האסלאמית היא המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון וכי ציר ההתנגדות בראשה היא עומדת חזק מאי פעם.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
בנאום מצולם שנשא בשבחה של אירן ושודר באירוע לציון 40 שנים למהפכה האסלאמית, אמר נסראללה כי הנסיגה של ארה"ב מהאזור שוללת ממנה את היכולת להפעיל לחץ על טהרן בדמות סנקציות. "אירן וציר ההתנגדות חזקים כיום מאי פעם", הצהיר נסראללה באירוע שהתקיים בדרום ביירות.
במשך יותר משעה הילל המנהיג השיעי את הישגיה הפוליטיים והכלכליים של אירן מאז פרוץ המהפכה בשנת 1979. "האפשרות שישראל תפתח במלחמה נגד אירן חלפה מהעולם", אמר נסראללה. "אם ארה"ב תפתח במלחמה נגדה, אירן לא תעמוד לבדה בחזית".
בסיום דבריו נסראללה הציע לספק לצבא לבנון מערכת הגנה אווירית מאירן, כדי שיוכל לפעול נגד פעילות טיסות האוויר הישראלי בשמי לבנון. "האם ייתכן שבמדינה ריבונית לצבא אין יכולת הגנה אווירית?", תהה מזכ"ל חיזבאללה.
נסראללה הוסיף כי "לא דיברתי עם האירנים אבל יש ממשלה חדשה וצריך להלחיץ אותה קצת. אני חבר של אירן. אני מוכן להביא אמצעי הגנה אווירית לצבא לבנון מאירן. קבלו החלטה".
תם הקיפאון: חיזבאללה בדרך לממשלה
ביום חמישי שעבר הכריזו בלבנון על הקמת ממשלה חדשה לאחר יותר מ-250 ימים של משא ומתן לכינון קואליציה בראשות סעד אל-חרירי. למרות האזהרות של ארה"ב, בממשלה ישרתו שני שרים של חיזבאללה, בתפקידים משניים, אבל ארגון הטרור נאלץ לוותר על החזקת משרד הבריאות בידי אחד ממנהיגיו.
בתפקידי שר החוץ ושר ההגנה ישמשו אנשי תנועתו של הנשיא מישל עון. הממשלה הצפויה אינה מסמנת שינוי ממשי בהשוואה לממשלה היוצאת של אל-חרירי, למעט העובדה שהחיזבאללה הצליח להביא למינוי שר סוני שאיננו מתומכי אל-חרירי - נושא שהיה בלב המחלוקת שעיכבה את הקמת הקואליציה הזו.\
מנהיגים לבנוניים סיכמו היום על הרכב ממשלת האחדות החדשה ובכך שמו סוף לתשעת חודשי קיפאון. זו תהיה הממשלה השלישית בראשותו של אל-חרירי, הזוכה לתמיכה מצד מעצמות המערב, שהתחייב להוציא לפועל רפורמות כלכליות נרחבות כדי להציל את כלכלת לבנון ששקועה בחובות ולעורר את הצמיחה האיטית.
המשא ומתן להרכב ממשלת האחדות החדשה שתכלול את הגושים הפוליטיים המרכזיים החל לאחר הבחירות שנערכו ב-6 במאי, במערכת שהסתיימה בהישג ניכר לטובת חיזבאללה. בעוד המערכת הפיננסית והכלכלית בלבנון הצליחו להחזיק מעמד בתקופות קודמות של קיפאון פוליטי, משקיעים רבים הביעו חשש ממחירי אגרות החוב והאפשרות לקריסת הכלכלה.