האידיאולוגיה שלה מזכירה את דאע"ש, הקיצוניות שלה דומה לזו של אל קאעידה והחלומות שלה מריחים כמו חמאס - אבל יש הבדל אחד: מפלגת השחרור הפלסטינית מתנגדת לאלימות וטרור. לפחות בינתיים.
הפלגים الفصائل | אוהד חמו בסדרת כתבות על הפלגים הפלסטינים
פרק 5: מפלגת השחרור הפלסטינית
לצפייה בפרק השני - הג'יהאד האסלאמי
לצפייה בפרק השלישי - החזית העממית
מפלגת השחרור האסלאמית היא תנועה דתית-סלפית, אחת מהקיצוניות ביותר שפועלות בשטחים. בלב האידיאולוגיה שלה - החתירה לשוב ולחיות כמו בתקופת הנביא מוחמד. לכונן חליפות אסלאמית - מעין מדינת על-מוסלמית שפועלת על פי חוקי השריעה, ההלכה.
פיגועים ואלימות בכלל הם כרגע מחוץ לתחום. בדגש על כרגע. אבל על פי התכנית, כשתקום החליפות האסלאמית היא תהיה חזקה מספיק כדי להתמודד עם ישראל בפרט והמערב בכלל. אז יכריז החליפה, ממלא מקומו של הנביא מוחמד, על מצוות הג'יהאד - ומלחמת השחרור של פלסטין תפרוץ.
מרכזה של התנועה יושב בכלל בלונדון, אבל בשטחים ובמזרח ירושלים יש לה אלפי תומכים. הם מתרכזים בשני מעוזים עיקריים - בחברון ובמזרח ירושלים. לעיתים אפשר לראות את הדגל השחור של התנועה מתנופף בגאווה על הר הבית. אנשי הרשות הפלסטינית רודפים אותם, ולא בכדי: מדובר בתנועה שמתנגדת לכל משטר חילוני.
מפלגת השחרור אמנם מתרחקת מטרור אבל רבים רואים בה פצצת זמן מתקתקת, ובצדק. גם חמאס, בגלגול הראשון שלה, התנגדה לאלימות. וכל השאר היסטוריה.