בצעד דרמטי ויוצא דופן: עיריית ברלין הודיעה על גירוש ארבעה פעילים פרו-פלסטינים, שלושה אזרחי האיחוד האירופי ואזרח ארה"ב, בגין האשמות של תמיכה בטרור וקריאות קריאות אנטי-ישראליות, כך דווח אמש (שלישי) בפייננשל טיימס.
רשויות ההגירה בברלין הורו לארבעה פעילים זרים - שניים מאירלנד, אחד מפולין ואחד מארה"ב - לעזוב את גרמניה עד 21 באפריל או להסתכן בגירוש בכפייה. ההחלטה התקבלה בעקבות האשמות באנטישמיות ותמיכה בטרור לאחר שהשתתפו במחאות נגד המלחמה בעזה.
עורך הדין אלכסנדר גורסקי, המייצג שניים מהמגורשים, אמר כי זהו מקרה חסר תקדים שבו הרשויות בגרמניה משתמשות במושג "Staatsräson" (אינטרס המדינה) – מושג המגדיר את התפיסה שביטחון ישראל הוא חלק מרכזי מהאינטרס הלאומי הגרמני - כבסיס לגירוש.
"הם טוענים שבגלל ה-Staatsräson הגרמני – נדרשת הפעולה החמורה ביותר בחוק ההגירה הגרמני מכיר", אמר גורסקי. "מעולם לא ראיתי ניסוח כה פוליטי כבסיס לגירוש".
המהומות באוניברסיטת ברלין
הרשויות בברלין אישרו כי ביטלו את אשרות השהייה של הארבעה בעקבות מעורבותם בהפגנות באוניברסיטה החופשית בברלין באוקטובר 2024. לטענת הרשויות, "קבוצה אלימה של אנשים רעולי פנים" נכנסה לבניין וגרמה "נזק רב לרכוש, כולל גרפיטי". עם זאת, הרשויות לא פירטו אם ההאשמות האלה, שנכתבו כרקע כללי לגירוש, קשורות ישירות גם לארבעה שהתבקשו לעזוב את המדינה.
גורסקי אמר כי עדיין לא ברור בדיוק במה הארבעה מואשמים. "המשטרה טענה שהלקוחות שלנו השתתפו במאמץ לכבוש את האוניברסיטה," אמר. "אולם, המשטרה לא העבירה את התיק לתובע המדינה ולא ניתנה לנו גישה לתיקים".
על פי אחד הדיווחים בכלי התקשורת, שניים מארבעת המיועדים לגירוש מואשמים באירועים פיזיים של תפיסת זרועות של שוטרים או מפגינים אחרים בניסיון למנוע מעצרים במהלך ההפגנות שבהן ישבו המוחים על הקרקע. במקרים אחרים הם הואשמו בהשמעת סיסמאות כמו "מהנהר ועד הים – פלסטין תשוחרר" המזוהה עם קריאה להשמדת העם היהודי וחיסול מדינת ישראל.
מקרה תקדימי
גורסקי טען כי אין זו הפעם הראשונה שרשויות גרמניה משתמשות בחוק ההגירה כ"כלי דיכוי נגד תנועות חברתיות". הוא אמר כי קיים דפוס כזה מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. הוא הדגיש שהמקרה חריג במיוחד בשל השימוש בעיקרון ה-Staatsräson.
עורך הדין אמר כי נתקל ביותר מתריסר מקרים של פלסטינים ואזרחי מדינות ערב שמעמד הפליט או התושבות שלהם נשלל בגלל השתתפות בהפגנות פרו-פלסטיניות או פרסומים במדיה החברתית שנחשבו כתומכים בטרור. לאף אחד מהארבעה אין הרשעות קודמות, ובמקרה אחד – של הסטודנט האירי בן ה-29 שיין אובראיין, הוא הובא בפני שופט פלילי על שכינה שוטר "פשיסט" – וזוכה מאשמה.
השוואה לממשל טראמפ
הארבעה טענו בהצהרה משותפת ביום שלישי כי גירושם הוא חלק מניסיון "להשתיק קולות פרו-פלסטיניים וחילוקי דעות פוליטיים". הם השוו את היחס אליהם לטיפול של ממשל טראמפ בפעילים כמו מחמוד חליל, בוגר אוניברסיטת קולומביה יליד סוריה ובעל גרין קארד אמריקני, שנעצר ואוים בגירוש בגלל השתתפותו בהפגנות פרו-פלסטיניות. הלילה קבע בית המשפט בניו ג'רזי כי יימשכו הדיונים בעניינו של חליל, שלפי שעה לא יגורש מארה"ב.
תגובות