ועדת נגל לתכנון תקציב הביטחון קבעה כי טורקיה עלולה להוות אויב וקיים סיכון לעימות צבאי ישיר בין צה"ל וצבא טורקיה, כחלק מהאתגרים הבאים, על רקע נפילת משטר אסד בסוריה. לפי שעה מאותתים גורמים באנקרה כי תרחיש של עימות צבאי ישיר בין ישראל וטורקיה אינו סביר, אך רבים בישראל לא בטוחים שכך הדבר.
צבא טורקיה הוא אחד הגדולים והחזקים באזור, ועימות ישיר מולו עלול להוות אתגר מרכזי למערכת הביטחון של ישראל. צבא טורקיה הוא הגדול ביותר בנאט"ו אחרי צבא ארה"ב, ומחזיק בשגרה מאות אלפי לוחמים, לצד עוד מאות אלפים נוספים בשירות מילואים. צבא טורקיה מורכב מכמה גופים וזרועות, חלקם מתקדמים וחזקים מאוד, וחלקם מיושנים מעט וזקוקים לשדרוג עמוק.
"אנחנו מדברים על צבא שפועל במסגרת של נאט"ו", אומר ל-N12 ד"ר אסא אופיר, מומחה לטורקיה מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון ומדעי המדינה באוניברסיטת אריאל. "מאז מלחמת העולם השנייה הם מבוססים על מודלים של צבא ארה"ב – החל מביגוד, עד המבנים של הצבא, חלוקת הצבא לחטיבות ואוגדות, פעילות הפיקוד העליון, טקטיקות של לחימה, אז הם בתוך המחנה המערבי ובתוך ארכיטקטורת הביטחון המערבי מאז שנות ה-50".
גם כיום, למרות חיכוכים ומתיחויות גדולות בין טורקיה ומדינות בנאט"ו, נשמר התיאום ההדוק ושיתוף הפעולה הביטחוני בין טורקיה, ארה"ב ומעצמות נוספות. "כל הזמן מתבצעים המון תרגילים, וזה מגיע במקביל להרבה חיכוכים של טורקיה עם המדינות החברות, ומהלכים שהיא עושה לפגוע באינטרסים של מדינות אחרות", אומר ד"ר אופיר.
הצי הטורקי
"אם אתה שואל אותי, הכוח החזק ביותר הוא חיל הים הטורקי", אומר ל-N12 ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב. "נכון להיום, יש להם 16 ספינות קרב, 10 קורבטות, 12 צוללות וגם 19 ספינות תקיפה, 16 ספינות סיור ו-11 ספינות לפינוי מוקשים. רק בשבוע שעבר טורקיה הכריזה על כוונתה לבנות עוד 33 כלי שיט נוספים מסוגים שונים, וכמובן גם נושאת מטוסים".
ד"ר כהן ינרוג'ק מספר כי כבר כיום מפעיל חיל הים הטורקי נושאת מטוסים שמיועדים למל"טים, שטורקיה הפכה לגורם מרכזי בתחום. "נושאת המל"טים נבנתה במחשבה שהם יצטיידו במטוסי F-35, אך טורקיה סולקה מהתוכנית על ידי ממשל טראמפ הקודם בעקבות הצטיידותה במערכות הגנה אווירית רוסיות מסוג S-400", הוא אמר.
חיל האוויר הטורקי
לעומת הצי הטורקי המתקדם, חיל האוויר הטורקי נמצא במצב קצת פחות מתקדם. הדבר מקבל ביטוי בעיקר בתחום מטוסי הקרב, וקשור בעבותות להחלטת ממשל טראמפ הקודם שלא לספק לטורקיה מטוסי F-35.
כיום, חיל האוויר הטורקי מתבסס בעיקר על מטוסי F-16. טורקיה זכתה לחדש ולרענן את מערך מטוסי הקרב המיושן שלה רק לאחר שמתחה את מדינות ברית נאט"ו עם אישורן של פינלנד ובעיקר שוודיה לברית. בתמורה להסכמה הדחויה של טורקיה למהלך – אישר ממשל ביידן לספק לטורקיה מטוסי F-16 חדשים וחלקי חילוף שקריטיים להמשך התחזוקה והתפעול שלהם. בשנה האחרונה מנהלים הטורקים מגעים מול הבריטים והגרמנים כדי להצטייד במטוסי קרב מסוג 'יורופייטר'.
"דבר נוסף שטורקיה עושה", אומר ד"ר כהן ינרוג'ק, "הוא לפתח בכוחות עצמה את מטוס הקרב שלה בשם KAAN – שהם טוענים שיחליף בעתיד את מטוסי ה-F-16 במטרה לשבור את התלות בארה"ב. רואים את המאמץ לשבירת התלות הזאת גם בכל הקשור לתחום המל"טים והכטב"מים של טורקיה, ובהקשר זה יש להזכיר את חברת באייקר, בבעלות חתנו של ארדואן סלג'וק באיירקטר – המפתחת כלים שרושמים שורה של הצלחות מבצעית בזירות רבות בעולם".
"המחירים של הכטב"מים של טורקיה הרבה יותר זולים לעומת כטב"מים של ישראל וארה"ב, ובניגוד למדינות מערביות – טורקיה לא שואלת את לקוחותיה מול מי הם עומדים להשתמש בנשק הזה", אומר ד"ר כהן ינרוג'ק. "אין פה כאבי ראש של זכויות אדם, הם לא מבקשים דין וחשבון, לא שואלים שאלות פלוס מחיר הוגן".
זרוע היבשה והמיליציות
הצבא הסדיר של טורקיה עומד על 425 אלף חיילים, ועוד כ-380 אלף חיילים במילואים, אומר ד"ר כהן ינרוג'ק. אחד החסרונות של צבא טורקיה ושל צבא היבשה הוא חיל השריון הטורקי. "צריך להבין שעד היום הם משתמשים בטנקים מסוג מג"ח – שישראל כבר נפטרה מהם מזמן", מסביר ד"ר אופיר. לצבא הטורקי יש אומנם גם טנקי לאופרד גרמניים, אך בכמות קטנה יחסית. ד"ר אופיר מציין שבטורקיה מנסים במשך שנים לקדם פרויקט לפיתוח טנק טורקי בשם "אלטאי", אך בשל חיכוכים מדיניים עם מדינות המערב הם מתקשים לקדם אותו.
לצד כוחות חיל היבשה, שאינם מהווים בהכרח את חוד החנית של הצבא הטורקי, טורקיה מפעילה גם כוחות קרקעיים מתקדמים ומאורגנים של לוחמי מיליציות פרו-טורקיות. במידה רבה, הכוחות הפרו-טורקיים בסוריה, המוכרים בין השאר גם בשם הגג הכללי "הצבא הסורי הלאומי", או בראשי התיבות SNA, היו אחד הגורמים המרכזיים שסייעו בתבוסת צבא אסד במהפכה לפני יותר מחודש בסוריה.
"בשנים האחרונות אנו רואים תופעה חדשה של טורקיה – שמפעילה קבוצות של שכירי חרב", אומר ד"ר כהן ינרוג'ק. "החברה המפעילה את קבוצות שכירי החרב, בין אם בסוריה, בלוב או במדינות אחרות, נקראת בשם SADAT, והם פועלים עבור טורקיה באופן לא פורמלי. הטורקים מאמנים גורמים שכירי חרב, ומעבירים אותם ממקום למקום כדי שיוכלו לתרום בשדה הקרב".
עומק ביטחוני ואסטרטגי
ד"ר אופיר מציין כי גודלה הגאוגרפי העצום של טורקיה מאפשר לה עומק אסטרטגי וצבאי נרחב. בראש ובראשונה טורקיה היא מדינה תעשייתית ענפה, והדבר משפיע גם על המרחב הביטחוני, שכן טורקיה היא אחת המובילות בעולם בתחום התעשיות הביטחוניות, עם פיתוח של שורה ארוכה של כלי נשק ואמצעי לחימה.
שטחה העצום של טורקיה גם מאפשר מגוון רחב של שטחי אימון ומתווי לחימה שונים. "הטייסים הוותיקים בחיל האוויר יוכלו לספר לך שלפני שנים הם התאמנו בטורקיה, שיש שם מרחב גדול של שטחי אימונים", אומר ד"ר אופיר. עוד הוא מציין גם כי לצבא טורקיה יש באופן יחסי ניסיון ומיומנות קרביים גדולים. לצד הלחימה המתמדת בכוחות הכורדיים, צבא טורקיה היה פעיל בשנים האחרונות גם בסוריה, לוב וגם באזור הקווקז.
כבר לא צבא העם
"זה צבא גדול מאוד, שמאז שנות ה-90 מתנהל יותר ויותר במודל מקצועי. רוב הכוח הלוחם מופעל במתווה של צבא מקצועי", אומר ד"ר אופיר. "יש עדיין שירות חובה בטורקיה, אבל הם מפחיתים את המשקל של חיילים סדירים. יותר מ-60% מהחיילים הם בקבע, זה תהליך ארוך".
כל גבר טורקי בגיל 19 מחויב בשירות חובה, אולם לפני כמה שנים נכנסה האפשרות להיפטר משירות צבאי בתמורה לתשלום סכום כספי גבוה. ד"ר אופיר מציין כי המהלך מביא למצב שבו רבים מבני העשירים ובני האוכלוסיות הגבוהות בטורקים זוכים לפטור את עצמם משירות צבאי, ורוב בני השכבות העניות הם אלו שממשיכים לשרת. "גם אחרי שהם פעלו להקטין את גודל הצבא – עדיין מדובר בצבא גדול מאוד".
אחת החולשות המרכזיות של צבא טורקיה בעשור האחרון היא הפגיעה הקשה שהוא ספג בעקבות הטיהורים שהוביל משטר ארדואן מאז ניסיון ההפיכה בטורקיה ביולי 2016. ד"ר אופיר מסביר כי מספר גדול מאוד של קצינים בדרגות בכירות ובדרגות ביניים הודחו וסולקו מהצבא בעקבות הזעזוע הפנימי – מה שבהכרח הוביל לפגיעה קשה במקצועיות ובניסיון של הגורמים הבכירים ביותר בצבא הטורקי. "הצבא שלהם נפגע בצורה קשה מאוד בעקבות ניסיון ההפיכה, אפילו ברמה שלא היו להם מספיק טייסים להפעיל את כל המטוסים ונאלצו להביא טייסים מפקיסטן. הרבה הון אנושי ירד לטמיון, וקשה לדעת עד כמה הצבא הצליח להתאושש מהפגיעה הזאת".
האיום אמיתי?
"עד היום לא ראינו את טורקיה כאיום יבשתי כי אין לנו גישה יבשתית", אומר ד"ר כהן ינרוג'ק, "אבל בשל העובדה שלטורקיה יש גישה לסוריה, ובאופן לא פורמלי היא הפכה לבעלת הבית החדשה שם – עלינו להתייחס ברצינות לצבא הטורקי". ד"ר אופיר מבהיר: "זה מצב חדש שבהחלט עלול להוביל לחיכוכים".
"יש לנו פה מדינה שבהדרגה מפחיתה את התלות שלה במערב, ואם המגמה הזאת תימשך אנחנו נראה פה מדיניות חוץ יותר עצמאית, וזה כמובן גם חומר למחשבה עבורנו", אומר ד"ר כהן ינרוג'ק. "במידה מסוימת, חברותה של טורקיה בנאט"ו זה גורם מרסן ולא מאפשר לה לנקוט צעדים מרחיקי לכת, אבל אם היא לא תהיה תלויה בנאט"ו במישור התעשייה הצבאית, הם עלולים להרחיק לכת ולקבל החלטות לא צפויות. בשורה התחתונה, ישראל צריכה לפקוח עיניים ולהיות ערנית, ובמקביל להמשיך לקוות שטורקיה תישאר מדינה ידידותית, ונבטיח את הצורך להימנע מאיבה הדדית".